איך עוצרים סחורה מזויפת במכס לפני שהיא מגיעה למדפים
כשבעל מותג מגלה שמוכרים בארץ סחורה מזויפת שנושאת את הסימן שלו, המחשבה הראשונה היא בדרך כלל לתבוע את החנות. אבל אם הזיופים מגיעים מחו”ל, המקום שבו הכי קל לעצור אותם הוא הנמל. שם יש משלוח אחד ויבואן אחד, ואחרי שהמשלוח משוחרר הוא מתפזר בין מחסנים, דוכנים וחנויות אונליין, וכל אחד מהם הופך להליך נפרד. במאמר הזה אסביר איך מבקשים מהמכס לעכב משלוח של סחורה מזויפת, מה צריך להכין מראש, אילו מועדים קובעים אם העיכוב יחזיק, ומה קורה עם הסחורה אחר כך.
למה כדאי לעצור סחורה מזויפת כבר בגבול
את תחום האכיפה במשרד אני מוביל בעצמי, כולל הליכים מול רשות המכס, רישום סימנים במכס ותפיסות בגבול. מהצד שלי, היתרון הגדול של המכס הוא העיתוי. משלוח שמעוכב בנמל עוד לא נמכר לאף אחד, הצרכנים עוד לא קנו מוצר נחות שנושא את השם שלכם, ואתם יודעים בדיוק כמה יחידות יש ואצל מי הן אמורות להגיע.
יש יתרון נוסף שפחות מדברים עליו. אחרי שבעל הסימן מפקיד ערבות, המכס מוסר לו לפי בקשתו דוגמאות מהסחורה המעוכבת ואת השם והכתובת של היבואן (סעיף 200א(ד) לפקודת המכס). כך בעל המותג מגלה מי עומד מאחורי המשלוח, ומכאן אפשר להתחיל תביעה. על המאבק בזיופים וזייפנים שכבר נמצאים בשוק המקומי כתבתי בעמוד נפרד.
מה צריך להיות מוכן לפני שהמשלוח מגיע
הדרך הזאת פתוחה רק לבעל סימן מסחר רשום בישראל. סעיף 69א לפקודת סימני המסחר מאפשר לו למסור למנהל המכס הודעה בכתב, כשזכותו הופרה או כשיש חשש סביר שתופר, ולבקש לעכב את שחרור הטובין. אם הסימן שלכם עדיין לא רשום כאן, זה הצעד הראשון. רישום סימן מסחר לא מסתיים ביום אחד, ולכן אין טעם לחכות עד שהמכולה כבר בדרך.
חלק ממה שההודעה למכס צריכה לכלול נקבע בחוק עצמו, וחלק תלוי בכמה טוב אתם מכירים את השוק שלכם:
| מה מגישים | מה החוק דורש | איך אני מכין את זה |
|---|---|---|
| העתק מהרישום בפנקס סימני המסחר | חובה (סעיף 69א(ב)) | אני בודק שהטובין שברישום מתאימים למוצרים שמזייפים, כי ההגנה של סימן רשום נקבעת לפי רשימת הטובין שבו. |
| דוגמה של המוצר המקורי, או קטלוג או מסמך אחר שמאפשר השוואה | חובה, אחד מהשניים (סעיף 69א(ב)) | פקח המכס צריך להבדיל בין מקור לזיוף מול משטח של קרטונים. מסמך שמצביע על הפרטים שבהם הזיוף נכשל, כמו התווית, האריזה או הסימון הפנימי, עוזר לו יותר מתמונות פרסום. |
| פרטי המשלוח: מספר החבילות, אמצעי הייבוא או שם האנייה, יום ההגעה | ככל שהם ידועים (סעיף 69א(ג)) | כאן נכנס המידע שיש לכם מהשטח: מפיצים, ספקים בחו”ל ולקוחות שמספרים על מוצרים חשודים. |
| ראיות ראשוניות, ערבות עצמית בסכום שקובע מנהל המכס ואגרה | חובה (סעיף 69א(ד)) | הערבות נועדה לכסות הוצאות ונזק אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, ולכן אני לא מגיש הודעה בלי בסיס ראייתי. |
ההבדל בין בעל מותג שהתכונן לבין מי שלא התכונן מתגלה ביום שהמכס מעכב משלוח מיוזמתו. החוק מאפשר למכס לפעול גם כשהמידע הגיע אליו “בדרך אחרת”, בלי הודעה מוקדמת של בעל הסימן, ואז השעון שאתאר מיד מתחיל לרוץ גם אצל מי שעוד אין לו ערבות בנקאית או תביעה מוכנה. בגלל זה אני ממליץ ללקוחות לרשום את הסימן במכס מיד אחרי שהרישום הושלם, עוד לפני הזיוף הראשון.
מה קורה מרגע שהמכס מעכב את המשלוח
מכאן הכול נמדד בימי עבודה, והמועדים קבועים בסעיף 200א לפקודת המכס:
- עיכוב ראשוני: המכס מעכב את שחרור הטובין ל-3 ימי עבודה, ומטעמים מיוחדים רשאי להאריך את העיכוב בעוד 3 ימים לכל היותר.
- הודעות לשני הצדדים: מי שנראה כבעל הטובין מקבל הודעה על העיכוב. בעל הסימן מקבל הודעה ואת סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד.
- ערבות: בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב בעל הסימן מפקיד ערבות בנקאית או ערבות מגוף מורשה אחר, בנוסף לערבות העצמית.
- דוגמאות ופרטי היבואן: אחרי הפקדת הערבות המכס מוסר את הדוגמאות ואת פרטי היבואן. הוצאות הבדיקה, כולל העברת הדוגמאות, על בעל הסימן.
- תביעה: בתוך 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב צריך להגיש תובענה לבית המשפט. מטעמים מיוחדים המנהל רשאי להאריך את המועד ב-10 ימים נוספים.
מי שפספס אחד מהשלבים מגלה שהעיכוב בוטל והסחורה יצאה לשוק. שלושה ימי עבודה לערבות בנקאית הם מעט מאוד אם מתחילים לדבר עם הבנק רק אחרי שהגיעה ההודעה, ועשרה ימים לכתב תביעה מבוסס הם מעט אם עוד אין בידיכם השוואה מסודרת בין המקור לזיוף. לכן ההכנה צריכה להתחיל לפני העיכוב: מסמך ההשוואה, הסידור מול הבנק, וטיוטה של כתב התביעה.
מה קורה בבית המשפט, ומה יעלה בגורל הסחורה
התביעה שמוגשת אחרי עיכוב במכס היא תביעה על הפרת סימן מסחר, ובה אפשר לבקש צו מניעה ופיצויים (סעיף 59 לפקודת סימני המסחר). בסיום הדיון בית המשפט רשאי להורות על השמדת הסחורה, או, אם בעל הסימן ביקש, על העברתה לידיו תמורת שוויה. החוק קובע גם שבית המשפט לא ישאיר את הסחורה אצל הנתבע, אפילו אם הסיר ממנה את הסימנים, אלא במקרים חריגים (סעיף 59א). מי שמבקש השמדה צריך להודיע על כך למשטרה, ובית המשפט לא ידון בבקשה לפני שהמשטרה קיבלה הזדמנות לטעון את טענותיה.
המשלוח שבנמל הוא לפעמים רק חלק מהתמונה. כשיש סיבה לחשוב שליבואן יש מלאי במחסן, או שהוא עלול להעלים ראיות, אני מגיש בקשה לצו מניעה במעמד צד אחד, ובמקרים המתאימים גם בקשה לצו אנטון פילר, שמאפשר לתפוס ראיות לפני שהצד השני יודע על ההליך. כשהיקף הזיוף מצדיק את זה, אני מנהל במקביל אכיפה פלילית בתיאום עם המשטרה, כי ייבוא לשם מסחר של טובין שסומנו בלי רשות בסימן רשום, כשהסימון עלול להטעות, הוא עבירה לפי סעיף 60 לפקודה.
לא כל מוצר שלא הגיע מהיבואן הרשמי הוא זיוף
בנקודה הזאת אני מגיע עם ניסיון גם מהצד השני. כתבתי את הספר “סוגיות משפטיות בייבוא מקביל”, והעמדה שהצגתי בו התקבלה בבית המשפט העליון. יבוא מקביל הוא ייבוא של מוצרים מקוריים שלא דרך היבואן הרשמי, וזה לא זיוף. גם הפקודה מוציאה מעבירת הייבוא טובין שסומנו בהרשאת בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון (סעיף 60(א)(2)). בתיק שאנל נגד סנט וויש ייצגנו יבואנית שהעבירה בשמים מקוריים לבקבוקונים, והעליון קבע שהבקבוק מחדש אינו הפרה כשלעצמו. בתיק טויוטה ברחובות ייצגתי יחד עם עו”ד הילה שחר יבואן מקביל ומוסך שמכרו רכבים וחלקים מקוריים.
למה זה נוגע לבעל מותג שרוצה לעצור זיופים? כי הערבות שהוא מפקיד במכס נועדה לפצות את היבואן אם העיכוב לא היה מוצדק. מי שמבקש לעכב משלוח של מוצרים מקוריים מיבוא מקביל בטענה שהם מפרים, מסתכן בתביעה של היבואן על הנזק שנגרם לו. לכן לפני כל הודעה למכס אני בודק אם מדובר בזיוף, או במוצר מקורי שנכנס בערוץ אחר.
ואם אתם בצד של היבואן והמשלוח שלכם עוכב, אותם מועדים עובדים גם לטובתכם. אם בעל הסימן לא הפקיד ערבות או לא הגיש תביעה בזמן, המכס מבטל את העיכוב. אחרי שהעיכוב בוטל, הערבויות מוחזרות לבעל הסימן בתום שלושה חודשים משחרור הסחורה, אלא אם הגשתם עד אז תביעה על הנזק שנגרם לכם מהעיכוב (סעיף 200ב לפקודת המכס). כדאי לפעול מהר, כי צריך להראות מאיפה נקנתה הסחורה ושהיא מקורית.
מתי כדאי לדבר איתי
הזמן הנכון הוא לפני שהזיוף מגיע לנמל: כשהסימן נרשם, כשמפיץ מספר לכם שראה בשוק מוצרים חשודים, או כשאתם נכנסים לשוק שבו כבר נמכרים זיופים של המוצר שלכם. אם המכס כבר עיכב משלוח, בין שאתם בעלי הסימן ובין שאתם היבואן, כל יום עבודה נספר. כעורך דין סימני מסחר אני מלווה בעלי מותגים מהרישום ועד האכיפה, ואת התמונה הרחבה של ההגנה על מותג תמצאו בעמוד סימני מסחר.
שאלות נפוצות
האם מכירת סחורה מזויפת היא עבירה פלילית?
כן. לפי סעיף 60 לפקודת סימני המסחר, מי שמוכר או מפיץ בהיקף מסחרי טובין שסומנו בלי רשות בסימן מסחר רשום, או מחזיק אותם לשם מסחר, צפוי למאסר של עד שלוש שנים או לקנס. כשהעבירה נעברה בידי חברה הקנס כפול, ונושאי המשרה בה חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
קניתי בחו”ל מוצר מזויף לשימוש אישי. המכס יעכב אותו לבקשת בעל המותג?
מנגנון העיכוב לבקשת בעל הסימן לא חל על טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס (סעיף 200ד לפקודת המכס וסעיף 69א(ה) לפקודת סימני המסחר). גם העבירות הפליליות בפקודת סימני המסחר עוסקות בייבוא ובהחזקה לשם מסחר. כמות שחורגת משימוש עצמי כבר לא נהנית מהפטור.
הסימן שלי רשום רק בחו”ל. אפשר לבקש מהמכס בישראל לעכב זיופים?
לא. ההודעה למכס חייבת לכלול העתק מהרישום בפנקס סימני המסחר בישראל. רישום סימן מסחר בינלאומי לפי פרוטוקול מדריד, שמייעד את ישראל ונרשם כאן, נחשב סימן רשום לעניין זה. מי שמוכר בישראל צריך לוודא שהסימן אכן רשום כאן.
אם יש לכם סימן רשום וחשש שמשלוח מזויף בדרך, או שמשלוח שלכם כבר עוכב, אני מזמין אתכם להשאיר פרטים או להתקשר אליי ישירות ל-072-3305991. בשיחה הראשונה אבדוק איפה אתם עומדים מול המועדים ומה הצעד הבא. ואם אתם מחפשים עורך דין קניין רוחני שמנהל את האכיפה מול המכס, בתי המשפט והמשטרה בעצמו, אשמח לעזור.
