מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כותבים בו ואיך עונים עליו
מכתב התראה לשון הרע מגיע בדרך כלל ברגע טעון. מי ששולח אותו עדיין כועס על פוסט, על ביקורת או על הודעה בקבוצה, ומי שמקבל אותו מגלה פתאום שמשהו שכתב בלהט הרגע שווה, לפי המכתב, עשרות אלפי שקלים. אני מייצג את שני הצדדים, ולכן אני פוגש את אותו מכתב פעמיים: פעם כשמנסחים אותו, ופעם כשצריך לענות עליו. כאן אסביר מה צריך להיות במכתב כדי שיעבוד, איך הוא עלול לפגוע דווקא במי ששלח אותו, ומה כדאי לעשות בימים הראשונים אחרי שקיבלתם אחד כזה.
מה מכתב התראה עושה, ומה הוא לא עושה
חוק איסור לשון הרע לא מחייב לשלוח מכתב התראה לפני שמגישים תביעת לשון הרע, ואין בו גם דרישה שהמכתב יישלח דרך עורך דין. זה מכתב דרישה, והוא לא מחייב את מי שקיבל אותו לעשות דבר. ובכל זאת, ברוב התיקים שאני מטפל בהם זה הצעד הראשון, והוא קובע את הטון לכל מה שבא אחריו.
מכתב מדויק נותן לצד השני דרך לרדת מהעץ. הוא יכול להסיר את הפרסום, לפרסם תיקון ולפעמים גם לשלם, בלי להודות בכל טענה ובלי שמישהו יצטרך להגיע לאולם. מכתב מנופח עושה את ההפך: הוא מכניס את מי שקיבל אותו לעמדת התגוננות, ושני הצדדים מגיעים לבית משפט על סכסוך שהיה אפשר לסגור בשיחת טלפון. אם התיק יתגלגל לבית משפט, סביר שהמכתב והתשובה אליו יוצגו שם, ולכן אני כותב כל אחד מהם כאילו שופט קורא מעבר לכתף.
מה אני כותב במכתב התראה בשם מי שנפגע
כשמגיע אליי לקוח שפרסמו עליו משהו, אני לא מתחיל מהסכום. אני מתחיל מהפרסום עצמו ומהשאלה אם הוא בכלל עונה להגדרה של לשון הרע, כי לא כל דבר מעליב נכנס לשם. אם התשובה חיובית, אלה הרכיבים שאני מקפיד שיהיו במכתב, ולמה כל אחד מהם שם:
| מה כתוב במכתב | למה זה חשוב |
|---|---|
| הציטוט המדויק של הפרסום, עם תאריך, מקום וקישור | מי שקיבל את המכתב צריך לדעת בדיוק על מה מדובר. ניסוח כללי כמו “השמצת אותי ברשת” מזמין תשובה כללית |
| מי נחשף לפרסום | לפי סעיף 7 לחוק, העוולה קמה כשהדברים הגיעו לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע. קבוצה של מאות חברים ושיחה עם אדם אחד הם מקרים שונים מאוד |
| למה הדברים פוגעים | סעיף 1 מונה את החלופות, למשל השפלה בעיני הבריות או פגיעה בעסק ובמקצוע. אני מצביע על החלופה שמתאימה למקרה ולא מצטט את כולן |
| הדרישות | הסרה, התחייבות לא לחזור על הפרסום, ונוסח מוכן של תיקון או התנצלות |
| דרישת פיצוי, כשיש לה בסיס | סכום שאפשר להסביר לשופט, לא סכום שנועד להפחיד |
| מועד למענה | מספיק זמן כדי שהצד השני יתייעץ, ולא כל כך הרבה שהפרסום ימשיך להסתובב |
על נוסח ההתנצלות אני מתעכב במיוחד. סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות או בתיקון כשהוא קובע פיצוי, אבל רק אם הם פורסמו “במקום, במידה ובדרך” שבהם פורסמה לשון הרע, ובלי הסתייגויות. לכן אני מצרף למכתב נוסח מוכן שמתאים לאותה במה. מי שקיבל את המכתב יודע בדיוק מה יספק את הלקוח שלי, ואם יפרסם את הנוסח כמו שהוא, לא נשאר על מה להתווכח.
לגבי הסכום, סעיף 7א מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק. בחוק כתוב 50,000 ₪, אבל הסכום צמוד למדד מאז ספטמבר 1998 ולכן היום הוא גבוה יותר, והוא מוכפל כשמוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. אותו סעיף קובע שאי אפשר לקבל פיצוי כזה יותר מפעם אחת על אותה לשון הרע. מדובר בתקרה שבית המשפט רשאי להגיע אליה, ומכתב שדורש אותה על כל משפט בפוסט אחד מאבד אמינות כבר בקריאה הראשונה.
איך מכתב התראה הופך לבומרנג
במכתבים שאנשים מנסחים לבד, הטעות שהכי קל ליפול בה היא העתקים. שולחים עותק למעסיק של הכותב, מעלים את המכתב לקבוצה שבה התפרסם הפוסט, או מעבירים אותו לחברים משותפים “שיידעו”. לפי סעיף 2 לחוק, לשון הרע נחשבת לפרסום כשהיא יועדה לאדם זולת הנפגע והגיעה אליו. מכתב שנשלח רק למי שכתב את הפוסט מופנה אליו בלבד. ברגע שהוא מגיע לאנשים נוספים ויש בו האשמות, הוא עלול להפוך בעצמו לפרסום שנבחן לפי אותו חוק, והפעם אתם אלה שצריכים להתגונן.
הטעות השנייה היא לשלוח מכתב על פרסום שיש לו הגנה טובה. אם הדברים נכונים ויש בהם עניין ציבורי, עומדת למפרסם הגנת אמת דיברתי לפי סעיף 14. אם הוא כתב בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר, או הביע דעה על התנהגות בעניין ציבורי, יש הגנות בסעיף 15, וסעיף 16 מוסיף חזקת תום לב למי שלא חרג מתחום הסביר. לפני שאני שולח מכתב אני עובר על טענות הגנה ללשון הרע שהצד השני צפוי להעלות. כשהן חזקות, אני אומר ללקוח שמכתב רק יסלים את המצב, ולפעמים גם יחזיר לכותרות פרסום שכמעט נשכח.
הטעות השלישית היא סכום שנועד להרתיע. כשהתיק מגיע לבית משפט, השופט רואה גם את הדרישה שנשלחה בתחילת הדרך, ותביעה שנראית כמו ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית לא מתחילה טוב.
מה למדנו מתביעת היזם נגד הדיירים בבת ים
תיק שניהלנו ממחיש איך נבנים הסכומים שמופיעים בדרישות. יזם, הבעלים שלו ושני חברי נציגות לשעבר תבעו חמישה דיירים בבת ים על 16 הודעות שנכתבו בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, אחרי שהדיירים מחו על דמי ניהול מופרזים. על כל הודעה נתבע כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק, 140,075 ₪, ומכאן הגיע הסכום הכולל של 2,241,200 ₪.
בית משפט השלום בתל אביב בחן כל הודעה בנפרד. חלק מהביטויים נמצאו מוגנים בהגנת אמת דיברתי, וחלק כהבעת דעה בתום לב בפורום סגור של דיירים. בסוף נפסקו 69,000 ₪ על שלוש הודעות בלבד, והתובעים חויבו בהוצאות של 48,000 ₪ (ת”א 44947-02-20). למה תביעות כאלה נופלות, פירטתי במאמר למה תביעות לשון הרע נדחות. הפרטים המלאים נמצאים בסיכום פסק הדין בתיק הדיירים שפרסמנו.
מהתיק הזה אני לוקח לכל מכתב שני דברים. מי ששולח צריך לזכור שבית המשפט שוקל כל פרסום מול ההגנות שלו, והסכום שמתקבל מהכפלה במספר ההודעות הוא רק נקודת פתיחה. מי שמקבל מכתב עם סכום עגול ומאיים צריך לפרק אותו לפרסומים ולבדוק כל אחד מהם: מה בדיוק נכתב, למי, ובאיזה הקשר. בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק ההקשר הזה משנה הרבה, וכתבתי על כך גם במאמר על לשון הרע בקבוצה סגורה.
קיבלתם מכתב התראה לשון הרע: מה לעשות בימים הראשונים
מי שמגיע אליי עם מכתב ביד רוצה בדרך כלל לענות עוד באותו ערב. אני מבקש לחכות, ובינתיים לעשות כמה דברים שישמרו לכם את האפשרויות:
- לשמור את הפרסום ואת מה שסביבו: צילום של הפוסט או של ההודעה, וגם של מה שנכתב לפניהם ואחריהם. בתיק הדיירים חלק מהטיעון שלנו היה שהביטויים נלקחו מהקשרם, וזה דורש את השרשור המלא.
- לא לפרסם שום דבר על המכתב: פוסט שמספר עליו, או העברה שלו לקבוצה עם הערה, הם פרסומים חדשים שנבחנים בפני עצמם.
- לרשום מה ידעתם כשכתבתם: על מה הסתמכתם, ממי שמעתם ומה בדקתם. סעיף 16 קובע חזקה נגד מי שפרסם דבר לא נכון בלי שהאמין בו או בלי שנקט אמצעים סבירים לבדוק אותו, ולכן זה בדיוק מה שתצטרכו להראות.
- לא לחתום על נוסח שהצד השני ניסח: התנצלות שמנוסחת כהודאה בעובדות יכולה לשמש נגדכם בהמשך.
אחרי זה מחליטים על התשובה, ויש לה שלושה כיוונים עיקריים. כשיש הגנה טובה, עונים בדחייה מנומקת שמסבירה למה הדברים נכונים או למה הם דעה. כשאין, בדרך כלל הצעד הזול ביותר הוא להסיר ולפרסם תיקון באותו מקום שבו נכתבו הדברים, כי זה מה שסעיף 19 מתגמל. ויש מקרים באמצע, שבהם אני מציע לנהל משא ומתן. אני מגשר מוסמך, ובשלב הזה עוד אפשר להגיע לנוסח ששני הצדדים יכולים לחיות איתו.
בתשובה עצמה לא כותבים “ידעתי שזה לא מדויק”, לא מוסיפים האשמות חדשות נגד מי ששלח ולא מאיימים בחזרה. היא תונח על שולחן השופט בדיוק כמו המכתב ששלחו לכם.
לכתוב מכתב התראה לבד או דרך עורך דין?
אפשר לכתוב לבד. כשמדובר באדם שאתם מכירים, בפרסום אחד ובבקשה פשוטה להסיר, פנייה עניינית ומנומסת עושה לא פעם את העבודה. אני ממליץ לפנות לעורך דין לשון הרע כשהכותב כבר טען שהדברים נכונים, כשיש כמה פרסומים או כמה כותבים, וכשאתם שוקלים לתבוע אם המכתב לא יעבוד. אותו דבר כשמדובר בלשון הרע נגד עסק, שבה הנזק נמדד בלקוחות שלא הגיעו, או כשהפרסום ממשיך להתפשט בשיתופים. במקרה כזה כדאי להכיר גם את הכללים של לשון הרע ברשתות החברתיות, כי כל שיתוף עם תוספת יכול להיחשב פרסום בפני עצמו.
שאלות נפוצות
מכתב התראה שנשלח במייל או בוואטסאפ נחשב?
כן. החוק לא קובע צורה למכתב התראה, כי הוא לא מחייב לשלוח מכתב בכלל. מה שחשוב הוא התוכן, והיכולת להראות מתי נשלח ומה היה כתוב בו. הודעה בוואטסאפ או במייל עונה על זה, כל עוד היא נשמרת.
מחקתי את הפוסט אחרי שקיבלתי את המכתב. עדיין אפשר לתבוע אותי?
כן. המחיקה לא מבטלת את הפרסום שכבר היה, ומי שראה אותו יכול להעיד על כך. עם זאת, סעיף 19 מאפשר לבית המשפט להתחשב במי שתיקן, התנצל או פעל להפסקת ההפצה, ולכן מחיקה מהירה, ובמיוחד מחיקה יחד עם תיקון באותו מקום, יכולה להקטין את הפיצוי.
כמה זמן יש לי לענות על מכתב התראה?
המועד שבמכתב נקבע על ידי מי ששלח אותו, והחוק לא קובע מועד כזה. אין חובה לענות בתוכו, אבל מי שמתעלם לגמרי מוותר על ההזדמנות לסגור את העניין לפני שמוגשת תביעה, ותביעה יכולה להיות מוגשת גם בלי אזהרה נוספת.
לפני שאתם שולחים או עונים
אם קיבלתם מכתב, או שאתם שוקלים לשלוח אחד, שלחו לי אותו יחד עם צילומי המסך של הפרסום, ובשיחה הראשונה אגיד לכם אם יש בסיס לדרישה ואיזו תשובה נכונה. את תיקי לשון הרע אני מנהל יחד עם עו”ד רענן בן-ישי, שמוביל את הליטיגציה במשרד ושימש בעבר עוזר משפטי בבית המשפט העליון. מידע על המשרד ועל שאר תחומי העבודה שלנו תמצאו בעמוד של עורך דין קניין רוחני סער גרשוני.
אפשר לפנות אליי דרך האתר או להתקשר ל-072-3305991. אם המועד שבמכתב כבר קרוב, כתבו את זה בפנייה ונקבע שיחה לפני שהוא חולף.
