זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחרמהתקשורתאודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

עורך דין לשון הרע

סער גרשוני
פורסם
עודכן

מי שפונה אליי בנושא לשון הרע נמצא כמעט תמיד באחד משני מצבים. או שמישהו פרסם עליו דברים שפוגעים בשמו הטוב, בפרנסה או במשפחה, והוא רוצה לדעת אם יש לו תביעה. או שהוא קיבל מכתב התראה או כתב תביעה על משהו שכתב, ומנסה להבין עד כמה הוא חשוף. אני מייצג את שני הצדדים מאז שהקמתי את המשרד ב-2009, ומהניסיון הזה אני יודע שההחלטות החשובות בתיק מתקבלות בימים הראשונים, הרבה לפני שמישהו נכנס לאולם.

פרסמו עליכם דברים פוגעים? מה לעשות כבר ביום הראשון

הטעות שאני רואה הכי הרבה היא תגובה מהירה: פוסט נגדי, הודעה חריפה בקבוצה או פנייה ישירה לכותב. תגובה כזאת יכולה להפוך אתכם מנפגעים לצד בסכסוך, ולפעמים גם לנתבעים. לפני שעושים משהו, אני מבקש מלקוחות לעשות ארבעה דברים:

  • לתעד את הפרסום כמו שהוא: צילום מסך שרואים בו את שם המפרסם, את התאריך ואת הכתובת המלאה של הדף או של הקבוצה. בסטורי או בפוסט שעלול להימחק, גם הקלטת מסך.
  • לתעד את ההיקף: כמה חברים יש בקבוצה, כמה תגובות ושיתופים היו ומי הגיב. היקף התפוצה הוא אחד הדברים שבית המשפט שוקל כשהוא קובע פיצוי.
  • לרשום מי ראה: לקוחות, עמיתים או בני משפחה שסיפרו לכם על הפרסום יכולים להעיד שהדברים הגיעו לאחרים, וזה תנאי בסיסי בחוק.
  • לא למחוק דבר מהצד שלכם: גם ההודעות שלכם באותו שרשור הן חלק מהתמונה, ומחיקה שלהן עלולה לעבוד נגדכם.

אם הכותב אנונימי, יש דרכים משפטיות לזהות אותו, ופירטתי אותן בעמוד על חשיפת גולשים אנונימיים. ואם הפרסום עדיין באוויר ומזיק לכם כל יום, אפשר לפנות אליי עוד היום ולהתחיל מבדיקה של מה שתיעדתם.

סער גרשוני
עו”ד קניין רוחני
זקוקים לייעוץ ראשוני? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    שלח

    מה אני בודק לפני שאני ממליץ לתבוע

    לא כל פרסום פוגע הוא עילה לתביעה, ולא כל עילה שווה את ההליך. כשאני בוחן תיק, אני עובר על ארבע שאלות, בסדר הזה:

    1. האם יש פרסום לפי החוק. הדברים צריכים להגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע (סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע). הודעה שנשלחה רק אליכם, קשה ככל שתהיה, בדרך כלל אינה לשון הרע.
    2. האם התוכן עלול לפגוע. השפלה, ביזוי, או פגיעה במשרה, בעסק או במקצוע (סעיף 1). עלבון כללי בלי תוכן עובדתי נבחן אחרת מהאשמה בגניבה או ברמאות מול לקוחות.
    3. מה הצד השני יטען. אני מנסה לבנות את ההגנה של המפרסם לפני שהוא עושה את זה בעצמו. אם הדברים נכונים ויש בהם עניין ציבורי, או שנאמרו בתום לב, התביעה עלולה להידחות. על ההגנות כתבתי בעמוד טענות הגנה ללשון הרע.
    4. האם ההליך שווה את זה. תביעה לוקחת זמן, ולא פעם מכתב התראה מנוסח היטב משיג הסרה, התנצלות ופיצוי בלי להגיע לבית המשפט. כשזה המצב, זו ההמלצה שלי.

    לשון הרע לפי המקום שבו היא פורסמה

    איפה פורסם מה מיוחד במקרה הזה להרחבה
    במקום העבודה תביעה בין עובד למעסיק או לממונה עליו נדונה בבית הדין לעבודה הוצאת דיבה בעבודה
    קבוצת ווטסאפ גם מנהלי הקבוצה עלולים לשאת באחריות למה שאחרים כתבו אחריות מנהלי קבוצות ווטסאפ
    קבוצת פייסבוק סגורה קבוצה סגורה עדיין נחשבת פרסום לשון הרע בקבוצה סגורה
    פייסבוק ורשתות חברתיות שיתוף של פוסט יכול להיחשב פרסום חדש הוצאת דיבה בפייסבוק
    אתרים, פורומים וביקורות לפעמים הדרך המהירה היא הסרה ולא תביעה לשון הרע באינטרנט

    נתבעתם או קיבלתם מכתב התראה?

    חלק גדול מהתיקים שלי הם בצד של הנתבע: מי שכתב ביקורת על עסק, דייר שהשתתף בוויכוח בקבוצת הבניין, עובד שהתלונן על ממונה. הסכום שמופיע בכתב התביעה מפחיד, אבל הוא לא בהכרח מה שייפסק.

    דוגמה מתיק שניהלנו: יזם נדל”ן תבע חמישה דיירים בבת ים על 16 הודעות שכתבו בקבוצת הווטסאפ של הבניין, אחרי שמחו על דמי ניהול מופרזים. התביעה הועמדה על 2.2 מיליון שקל, לפי כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק על כל הודעה. בית משפט השלום בתל אביב קיבל את רוב טענות ההגנה שלנו, ונפסקו בסך הכול 69 אלף שקל על שלוש הודעות בלבד. את הפרטים אפשר לקרוא בסיכום פסק הדין.

    כשמגיע אליי נתבע, אני בודק קודם אילו הגנות עומדות לו, ובמקביל אם נכון להציע התנצלות או תיקון. החוק מאפשר לבית המשפט להתחשב, כשהוא קובע פיצוי, בהתנצלות שפורסמה באותו מקום ובאותה דרך שבה פורסמו הדברים (סעיף 19). לפעמים זה מה שסוגר את התיק מוקדם.

    כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק

    החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם כשהנפגע לא מוכיח נזק כספי (סעיף 7א). הסכום שכתוב בחוק הוא עד 50,000 שקל, והוא צמוד למדד מספטמבר 1998, כך שהתקרה בפועל גבוהה יותר. אם מוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, התקרה כפולה, ועל אותה לשון הרע מקבלים את הפיצוי הזה פעם אחת בלבד. מהניסיון שלי, רוב הפיצויים שנפסקים נמוכים מהתקרה, ולכן אני מעריך כל תיק בצורה מפוכחת לפני שמגישים. פירוט נוסף יש בעמוד תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק ובמדריך על תביעת לשון הרע.

    איך נראה הליווי אצלי

    1. שיחה ראשונה: אתם מספרים מה קרה ושולחים את התיעוד. כבר בשלב הזה אני אומר אם יש בסיס לטיפול.
    2. בדיקה משפטית: בוחנים את הפרסום מול החוק ומול ההגנות האפשריות, ומחליטים על כיוון.
    3. מכתב התראה או מענה למכתב: ברוב התיקים זה הצעד הראשון, ולא פעם גם האחרון. מה נכנס למכתב התראה לפני תביעת לשון הרע ואיך עונים עליו, פירטתי בנפרד.
    4. משא ומתן או גישור: אני מגשר מוסמך, ובתיקי לשון הרע הסדר שכולל הסרה והתנצלות שווה לפעמים יותר מפסק דין.
    5. הליך בבית המשפט: כשאין ברירה, אני מנהל את התיק יחד עם עו”ד רענן בן-ישי, שמוביל את תחום הליטיגציה במשרד ושימש בעבר עוזר משפטי בבית המשפט העליון.

    אם פרסמו עליכם משהו, או שקיבלתם מכתב או תביעה, אפשר לקבוע איתי שיחה ראשונה או להתקשר ל-072-3305991. ככל שפונים מוקדם יותר, נשארות יותר אפשרויות. מידע נוסף על המשרד ועל תחומי העבודה שלנו יש בעמוד של משרד עורך דין קניין רוחני סער גרשוני.

    שאלות נפוצות

    האם מה שנכתב בכתב טענות בבית המשפט יכול להיות לשון הרע?

    לא. פרסום של בעל דין, של עורך הדין שלו או של עד, שנעשה תוך כדי דיון בבית המשפט, הוא פרסום מותר שאינו עילה לתביעה (סעיף 13(5) לחוק). זה נכון גם כשהדברים קשים. מה שנכתב מחוץ להליך, למשל פוסט שמספר על התביעה, נבחן כמו כל פרסום אחר.

    איך בוחרים עורך דין לשון הרע?

    הייתי בודק שלושה דברים: שיש לו ניסיון בייצוג גם של תובעים וגם של נתבעים, כי ככה הוא יודע לצפות את הטענות של הצד השני; שהוא אומר לכם בכנות גם מתי לא כדאי לתבוע; ומה כותבים עליו לקוחות שכבר עבדו איתו. במשרד שלנו יש היום 73 ביקורות בגוגל, בדירוג ממוצע של 5 כוכבים.

    מאמרים נוספים בשבילכם
    מה מותר ליבואן מקביל ומה אסור לו
    קראו עוד
    פטנט על תוכנה או אפליקציה: האם אפשר לרשום, ומתי
    קראו עוד
    מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע: מה כותבים בו ואיך עונים עליו
    קראו עוד
    אודות הכותב
    עו”ד סער גרשונימייסד המשרד

    עו״ד סער גרשוני, LL.M, הוא מייסד משרד גרשוני ושות׳ ועורך הדין המנהל בו. את המשרד הקים ב-2009, אחרי שנים כעורך דין בכיר במחלקת הקניין הרוחני של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת חיפה, ומחבר הספר "סוגיות משפטיות בייבוא מקביל", שעמדתו בו התקבלה בבית המשפט העליון. מרצה לקניין רוחני במכללת שנקר, חבר בוועדת הקניין הרוחני של לשכת עורכי הדין ובאיגוד סימני המסחר הבינלאומי (INTA).

    קרא עוד
    זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


      תחזרו אליי