לשון הרע היא כל סוג של תוכן או מסר כגון אמירה בעל פה או בכתב הפוגעת בכבודו, שמו הטוב או משלוח ידו של אדם, קבוצה או ארגון. אדם או קבוצה הסבורים שהם נפגעו כתוצאה מכך שצד שלישי עיוול בעוולת לשון הרע כנגדם יכולים לפעול בצורה משפטית כנגד הגורם אשר הוציא דיבתם.
ככל פעולה משפטית גם כאשר אתם סבורים כי נפגעתם כתוצאה מלשון הרע שהוצאה כנגדכם על ידי צד שלישי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע על מנת שיבחון את טענותיכם ויחווה דעתו האם באמת עיוולו כנגדכם בלשון הרע, ולא מדובר בקללות או רכילות זולה, אשר אינה עולה לכדי לשון הרע.
תפקידו שלעורך דין ללשון הרע, הוא להבין את הסיטואציה שקרתה ולבחון בראש ובראשונה האם מדובר בלשון הרע, היינו, מדובר באמירה אשר נכנסת לגדרי אחד הסייגים הקבועים בחוק הקובעים מהו לשון הרע, או שמא , מדובר באמירה שאינה מהווה לשון הרע. החוק קובע כי על מנת שהאמירה תיחשב כלשון הרע עליה להיות אחת מאלה:
לאחר מכן וככל שהאמירה היא אכן לשון הרע, על עורך הדין לבדוק ולוודא שהנסיבות הסובבות סביב האמירה אכן מהוות פרסום כפי שקבוע בחוק, שכן, גם לא מדובר בפרסום, גם אם מדובר בלשון הרע, בהיעדר פרסום האדם שכלפיו נאמרה האמירה אינו זכאי לפיצוי.
השלב הבא הוא בחינה האם לאדם שהוציא את לשון הרע קיימת הגנה כלשהי. החוק מונה מספר פרסומים שלא יהוו לשון הרע:
בנוסף, ישנה את ההגנה העיקרית שהחוק מעניק והיא הגנת תום הלב אשר מפרטת נסיבות בהן תהיה הגנה למי שפרסום לשון הרע. הגנה זו עוסקת בנסיבות שבגינן ניתנת ההגנה:
לאחר קביעה שאכן מדובר בלשון הרע ולמי שפרסם את האמירה אין הגנות ניתן להתחיל ולפעול לצורך הפסקת הפרסום וקבלת פיצוי בגין הפצת הדיבה.
רשת האינטרנט חוללה שינוי בהיבטים רבים של חיינו ובכלל זה גם בתחום חופש הביטוי, מידע ואיסוף נתונים והחשיפה לכל אלו. בהתאם היכולת להעביר מסרים ולפרסמם בתפוצה רחבה, לעיתים באנונימיות, הפכו לקלים ביותר. לפתע כל אדם יכול להיות מפרסם, באתר באינטרנט, ברשת חברתית, בדף עסקי. בהתאם הגלישה ברשתות חברתיות הפכה לזמינה ולסוג של בילוי ולכל אדם ניתנה הזכות ליטול חלק בשיח הציבורי.
חופש הביטוי ברשת האינטרנט קרא תיגר על דיני איסור לשון הרע והוביל לדיון האם יש צורך לשנות את נקודות האיזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. נקודת המוצא של בתי המשפט היתה שלשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט, אך תוך התחשבות במאפיינים של הרשת ולכן יש להיזהר שלא ליצור אפקט מצנן שיפגע בחופש הביטוי.
באשר לרשתות חברתיות נקבע כי העלאת פוסטים ברשתות חברתיות יכולים להוות פרסום של לשון הרע באינטרנט, ובאשר לשיתוף ולייק נקבע שיש הבדל בין לייק לבין שיתוף, ובעוד שפעולת שיתוף נחשבת כפרסום כי היא יוצרת עותק של הפרסום המפר ומקנה לו תפוצה רחבה, לייק אינו מהווה עותק של הדברים וחזרה עליהם אלא הבעת דעה או רגש כלפי הפרסום ולכן לא מדובר בפרסום כמשמעו בחוק.
חשוב לציין כי ההתקדמות הטכנולוגית הובילה גם למקרים בהם הגיעו לבית המשפט תביעות בגין שימוש בתוכנות למסרים מיידיים כגון WhatsApp, במסגרתה אנשים פרסמו לשון הרע בקבוצות שונות, ונקבע על ידי בית המשפט כי פרסום שהופץ בקבוצות באפליקציות שכאלו מהוות לשון הרע, שכן הדברים הגיעו לידיעת אדם נוסף זולת מי שהופנו אליו הדברים.
כאשר רוצים להגיש תביעת לשון הרע חשוב לבהתייעץ עם עורך דין קניין רוחני כמו במקרים בהתאם רוצים לבחור באיש מקצוע, ניתן לפנות ולשאול חברים שנזקקו בעבר לשרותיו של עורך דין ללשון הרע ויכולים להמליץ עליו מניסיון קודם. ניתן לחפש באינטרנט באתרים של עורכי דין אשר עוסקים בתחום לבחון את המלל , לבדוק באילו מקרים הם ייצגו ומה התוצאות שלח אותם מקרים. לאחר מכן מומלץ לשוחח טלפונית או להיפגש עם אותם עורכי דין פוטנציאליים על מנת להתרשם באופן אישי מהם לפני קבלת החלטה מיהו אותו עורך דין המתאים ביותר ללוות אותך ולטפל במקרה הספציפי
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
