פטנט על תוכנה או אפליקציה: האם אפשר לרשום, ומתי
בניתם אפליקציה או מערכת שעובדת אחרת מכל מה שקיים, ועכשיו מישהו שואל אם יש לכם פטנט על תוכנה. לפעמים זה משקיע בפגישה, ולפעמים זה החשש שחברה גדולה תראה את המוצר ותבנה אותו בעצמה תוך כמה חודשים.
התשובה הקצרה היא שבישראל אפשר לקבל הגנה כזאת, אבל לא על הקוד ולא על הרעיון. מה שמקבל הגנה הוא הדרך הטכנולוגית שבה התוכנה פותרת בעיה. במאמר הזה אסביר איך רשות הפטנטים בוחנת בקשות כאלה, מה מבדיל אפליקציה טובה מאמצאה שאפשר לרשום, ומה כדאי לבדוק לפני שמוציאים כסף על בקשה.
האם החוק בישראל מאפשר פטנט על תוכנה?
אין בחוק הישראלי איסור על פטנט על תוכנה. סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע שאמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, “בכל תחום טכנולוגי”, כשירה לפטנט אם היא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. סעיף 7, שמונה את מה שאסור לרשום, מדבר על טיפול רפואי בגוף האדם ועל זנים של צמחים ובעלי חיים. תוכנה לא מופיעה שם.
הבעיה של רוב הבקשות בתחום נמצאת במילים “תחום טכנולוגי”. רשות הפטנטים פרסמה הנחיות לבחינת אמצאות שמשלבות תוכנה, ולפיהן צריך שבביצוע האמצאה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. נוסחה מתמטית, תהליך מחשבתי או כללי משחק נחשבים רעיון מופשט, וזה לא משתנה כשמריצים אותם על מחשב. אותו דבר חל על שיטה עסקית כשלעצמה, ועל זה כתבתי בהרחבה בעמוד על פטנטים על שיטות עסקיות.
ההנחיות נותנות שני סימנים שהבוחן מחפש. הראשון הוא שינוי בתכונות פיזיות, מעבר לפעולה הרגילה של המחשב. השני הוא שהמחשב עצמו פועל בדרך חדשה: מהר יותר, אמין יותר, מנצל טוב יותר את הזיכרון, או שנוצר קשר בין רכיבי המערכת שלא היה קודם. אם אחד מהם מתקיים, יש לבקשה בסיס טוב לעבור את השלב הזה.
מה ההבדל בין אפליקציה טובה לאמצאה שאפשר לרשום?
הנה שתי דוגמאות להמחשה. אפליקציה שמאפשרת להזמין תור למספרה בשלוש לחיצות היא אולי מוצר מצוין, אבל היא לוקחת תהליך שבני אדם עשו בטלפון ומעבירה אותו למסך. המחשב לא עושה שם שום דבר שהוא לא ידע לעשות קודם, ולכן קשה לראות בה אמצאה טכנולוגית.
לעומתה, אפליקציה שמעבדת וידאו בטלפון בשיטה חדשה שמורידה את צריכת הסוללה ואת זמן העיבוד פותרת בעיה טכנית, ומשנה את אופן הפעולה של המכשיר עצמו.
גם כשהאמצאה בתחום טכנולוגי, היא עדיין צריכה לעמוד בשני מבחנים נוספים. לפי סעיף 4 לחוק, היא צריכה להיות חדשה, כלומר שלא פורסמה בפומבי בשום מקום בעולם לפני יום הגשת הבקשה. לפי סעיף 5, היא צריכה התקדמות המצאתית, כזאת שלא נראית מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום. בתוכנה המבחן השני הוא הקשה יותר, כי הרבה פתרונות נראים מתבקשים למתכנת מנוסה ברגע שמסבירים לו את הבעיה.
פטנט, זכויות יוצרים או סוד מסחרי: מה מגן על מה?
מפתחים רבים אומרים לי שאין צורך בפטנט, כי הקוד ממילא מוגן בזכויות יוצרים. זה נכון בחלקו.
חוק זכות יוצרים מגדיר תוכנת מחשב כיצירה ספרותית, אבל סעיף 5 לאותו חוק קובע שזכות היוצרים לא חלה על רעיון, על תהליך ושיטת ביצוע או על מושג מתמטי. המשמעות היא שמתחרה שכותב קוד משלו, שמבצע בדיוק את אותה שיטה, בדרך כלל לא מפר את זכויות היוצרים שלכם. על ההגנה שזכויות יוצרים כן נותנות לקוד ולממשק פירטתי בעמוד על זכויות יוצרים באפליקציות ותוכנות.
| סוג ההגנה | על מה היא חלה | איך מקבלים אותה | מתי היא לא עוזרת |
|---|---|---|---|
| זכויות יוצרים | הקוד עצמו, הטקסטים והעיצוב של הממשק | נוצרת מעצמה, בלי רישום | כשמתחרה כותב קוד אחר לאותה שיטה |
| פטנט | השיטה או המערכת הטכנולוגית שהתוכנה מבצעת | בקשה ובחינה ברשות הפטנטים, תוקף של עד עשרים שנה מתאריך הבקשה | כשאין בתוכנה תרומה טכנולוגית או שהיא כבר פורסמה |
| סוד מסחרי | מה שלא נחשף החוצה, למשל לוגיקה שרצה בשרת | הסכמי סודיות ושמירה בפועל על המידע | כשמישהו מגיע לאותו פתרון בעצמו, או כשהמידע דולף |
הטבלה מראה למה ההחלטה תלויה במוצר. אלגוריתם שרץ בשרת ואף אחד לא רואה אותו יכול להישאר סוד, ויש מקרים שבהם זה עדיף על בקשה שמפרסמת את השיטה לכל העולם. השיקולים האלה מפורטים במאמר פטנט רשום או הסכם סודיות. כשהשיטה נחשפת ברגע שהמוצר יוצא לשוק, פטנט הוא לרוב הכלי היחיד שמונע ממתחרה להשתמש בה.
אפשר לקבל פטנט על מודל בינה מלאכותית?
אותם כללים חלים גם על בינה מלאכותית. מודל כשלעצמו הוא במהותו מבנה מתמטי, ולכן בקשה שמתארת רק “מודל שמנבא X” תיתקל באותה בעיה של רעיון מופשט. התמונה משתנה כשהמודל משמש לפתרון בעיה טכנית מוגדרת: עיבוד תמונה במכשיר, זיהוי תקלות בחיישנים, או דרך אימון שחוסכת משאבי מחשוב.
יזמים שואלים אותי איך מגנים על מודל שמתעדכן כל הזמן. התשובה היא שבקשה טובה לא מתארת את המשקלות של גרסה מסוימת, שישתנו ממילא בעדכון הבא. היא מתארת את השיטה: איך הנתונים נאספים ומעובדים, איך המודל מאומן ומה הוא עושה במערכת. כך ההגנה נשארת רלוונטית גם אחרי עשרות גרסאות.
מה אני בודק כשיזם מגיע אליי עם תוכנה
את התואר השני שלי עשיתי במשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובמשך יותר מעשרים שנה בתחום הקניין הרוחני אני מלווה חברות מההקמה ועד מסחור, רישוי ואקזיט. הניסיון הזה לימד אותי שהשאלה “אפשר לרשום פטנט?” היא בדרך כלל השאלה השנייה. לפניה אני עובר עם היזם על ארבעה דברים:
- מה המחשב עושה אחרת: אני מבקש מהמפתח להסביר את הבעיה הטכנית שהוא פתר, לא את התועלת למשתמש. אם התשובה היא רק “זה חוסך לו זמן”, כנראה שאין כאן פטנט.
- מה כבר יצא החוצה: גרסת בטא, סרטון הדגמה, מצגת שנשלחה בלי הסכם סודיות או קוד במאגר פתוח. בישראל החריגים לפרסום מוקדם צרים מאוד ונוגעים בעיקר לתערוכות ולהרצאות בפני אגודה מדעית, ולכן כל פרסום אחר עלול לפגוע בחידוש.
- מי כתב את הקוד: מייסדים, פרילנסרים ועובדים. כל מי שתרם להמצאה צריך להעביר את זכויותיו לחברה, ועל הצד של העובדים כתבתי בעמוד המצאה של עובד בחברה.
- איפה השוק: פטנט ישראלי מגן רק בישראל. מי שמוכר בעיקר בחו”ל צריך לתכנן רישום פטנט בינלאומי כבר מההתחלה.
רק אחרי התשובות האלה אפשר להעריך אם שווה להגיש בקשה, ואיך לנסח אותה. בסטארטאפ זה נוגע ישר לגיוס, כי משקיעים בודקים את הבעלות ואת היקף ההגנה בבדיקת הנאותות. על מה בדיוק הם מסתכלים כתבתי במאמר פטנט לסטארטאפ, ומי שנמצא לקראת מכירה של החברה ימצא את הצד השני של התמונה במאמר על העברת זכויות קניין רוחני.
איך מנסחים בקשה שלא תידחה כרעיון מופשט?
הטעות הנפוצה ביותר בבקשות שמגיעות אליי לבדיקה היא שהן כתובות כמו מצגת למשקיעים. הן מסבירות כמה המוצר נוח ולמה השוק צריך אותו, ומשאירות את הבוחן לנחש מה הצד הטכנולוגי.
בקשה טובה הופכת את הסדר: היא פותחת בבעיה הטכנית, מתארת שלב אחרי שלב מה המערכת עושה, ומראה מה האפקט הטכני של הפתרון. סעיף 12 לחוק דורש שהתיאור יאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה, ולכן כתיבה כללית מדי עלולה לפגוע בבקשה גם מהכיוון הזה.
שיקול נוסף הוא רוחב ההגנה. בקשה שמתארת רק את הגרסה הנוכחית של האפליקציה קלה לעקיפה, ומתחרה שמשנה פרט אחד יוצא ממנה. כשאני עובד עם צוות פיתוח, אנחנו מנסים לכסות גם את הכיוונים שבהם המוצר צפוי להתפתח.
את השלבים עצמם, מהבדיקה המקדימה ועד הבחינה, תיארתי בעמוד על רישום פטנט, ואת סדרי ההוצאות ניתן לראות במאמר כמה עולה לרשום פטנט. בתוכנה ההחלטה הזאת כרוכה תמיד בהערכה משפטית וטכנולוגית יחד, וזה בדיוק המקום שבו כדאי לשבת עם עורך דין פטנטים שמבין גם את הקוד.
שאלות נפוצות
אפשר להגיש בקשה על רעיון לאפליקציה לפני שכתבתי קוד?
החוק לא דורש מוצר עובד, אבל הוא דורש תיאור שיאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה. רעיון כללי כמו “אפליקציה שמתאימה בין X ל-Y” לא יספיק. אם אתם כבר יודעים איך המערכת תעבוד מבחינה טכנית, אפשר להגיש בשלב מוקדם, ולפעמים זה גם עדיף, כי זה קובע את תאריך הבקשה לפני שמישהו אחר מגיש.
לרשום את הפטנט על שמי או על שם החברה?
אם יש סיכוי שתגייסו כסף או תמכרו את החברה, הפטנט צריך להיות בבעלות החברה. מייסד שרשם את הבקשה על שמו הפרטי יתבקש להעביר אותה לחברה לפני ההשקעה, וקל יותר לסדר את זה כבר בהתחלה, יחד עם הסכמי המחאת הזכויות של כל מי שעבד על הפיתוח.
לפני שמחליטים
אם אתם עוד לא בטוחים שיש לכם אמצאה, תתחילו משאלה אחת: מה המערכת שלכם עושה שמחשב לא ידע לעשות קודם. אם יש לכם תשובה טכנית לשאלה הזאת, ועוד לא פרסמתם את הפתרון, כדאי לבדוק את זה עכשיו ולא אחרי ההשקה. אני עוסק בזה כעורך דין קניין רוחני שמלווה חברות טכנולוגיה, ואשמח לעבור איתכם על המוצר ולתת הערכה כנה, גם כשהתשובה היא שפטנט לא הכלי הנכון. אפשר ליצור איתי קשר כאן או להתקשר למשרד בטלפון 072-3305991.
