פטנט לסטארטאפ: מה משקיעים בודקים ואיך מסלול PCT קונה לכם זמן
כמעט כל מייסד שיושב מולי לפני סבב גיוס שואל על פטנט לסטארטאפ את אותה שאלה, גם אם במילים אחרות: האם כבר עכשיו להוציא כסף על הגנה מחוץ לישראל, או לחכות שהמשקיעים ייכנסו ואז לטפל בזה. התשובה תלויה בשלב שבו אתם נמצאים, אבל כמעט תמיד יש החלטה אחת שאסור לפספס, והיא מתי וממתי סופרים את הזמן. במאמר הזה אסביר מה משקיעים בודקים בתיק הפטנטים של סטארטאפ, איך מסלול PCT קונה לכם זמן עד שהכסף מגיע, ואילו טעויות מוקדמות פוגעות בשווי החברה עוד לפני שהבקשה הראשונה הוגשה.
מה משקיעים בודקים בתיק הפטנטים של סטארטאפ
משקיע לא קונה פטנט, הוא קונה את הסיכוי שהחברה תוכל למנוע ממתחרה גדול להעתיק את מה שבניתם. לכן בבדיקת הנאותות עורכי הדין מטעמו לא מסתפקים בשאלה “יש בקשה או אין”. הם בודקים מי הבעלים הרשום של ההמצאה, האם כל מי שתרם לפיתוח העביר את זכויותיו לחברה, מה היקף התביעות בבקשה ובאילו מדינות היא תחול.
השאלה האחרונה היא זו שמפתיעה מייסדים. פטנט הוא זכות טריטוריאלית: פטנט ישראלי מגן רק בישראל. אם השוק שלכם הוא ארצות הברית או אירופה, בקשה ישראלית לבדה לא מונעת מאף אחד לייצר ולמכור שם את אותו מוצר. משקיע שרואה תוכנית עסקית גלובלית ובקשה מקומית בלבד יראה בזה פער, ולעיתים גם יתמחר אותו.
פטנט לסטארטאפ: הכול מתחיל בתאריך הקדימות
ברגע שאתם מגישים בקשת פטנט ראשונה, בישראל או בכל מדינה אחרת, נקבע תאריך קדימות. מאותו יום יש לכם 12 חודשים להגיש את הבקשה גם במדינות נוספות וליהנות מאותו תאריך. אם החלון הזה נסגר, כל פרסום שקרה בינתיים, כולל הפרסום שלכם, עלול לעמוד נגדכם.
כאן נכנסת ההחלטה החשובה. סטארטאפ בשלב מוקדם לרוב עוד לא יודע באילו שווקים יפעל, וגם אין לו תקציב להגיש בעשר מדינות בבת אחת. בשביל המצב הזה בדיוק קיים מסלול שמאפשר לשמור על כל האפשרויות פתוחות בלי לשלם עליהן כבר עכשיו.
מסלול PCT: איך קונים זמן עד שהגיוס נסגר
אמנת שיתוף הפעולה בפטנטים, PCT, מאפשרת להגיש בקשה בינלאומית אחת שחלה על כל המדינות החברות בה, שמספרן כיום 159 לפי ארגון הקניין הרוחני העולמי. הבקשה הזו לא מעניקה פטנט עולמי, כי פטנט כזה לא קיים. מה שהיא כן נותנת הוא דחייה: בדרך כלל עד 30 חודשים מתאריך הקדימות, ורק אז צריך להחליט באילו מדינות ממשיכים, ולשלם את האגרות ואת עלויות התרגום והבחינה בכל אחת מהן.
לסטארטאפ, 30 החודשים האלה שווים הרבה. בזמן הזה אפשר לסגור סבב, לבדוק איפה יש לקוחות אמיתיים, ולהיכנס לשלב הלאומי רק במדינות שמצדיקות את ההוצאה. בנוסף, כמה חודשים אחרי ההגשה מתקבל דוח חיפוש בינלאומי וחוות דעת ראשונית על סיכויי הרישום. דוח חיובי הוא מסמך שאפשר להציג למשקיעים, ודוח שמעלה בעיות נותן לכם זמן לתקן את התביעות לפני שהשקעתם בהגשות לאומיות.
את הבקשה הבינלאומית אפשר להגיש דרך רשות הפטנטים בישראל, שמשמשת גם כמשרד מקבל וגם כרשות חיפוש בינלאומית. למי שרוצה להכיר את השלבים עצמם בפירוט, כתבתי על רישום פטנט בינלאומי בעמוד נפרד.
באילו מדינות להמשיך לשלב הלאומי
הבחירה צריכה לנבוע מהתוכנית העסקית, לא מרשימה כללית של “מדינות חשובות”. עם המייסדים אני עובר על ארבע שאלות:
- איפה תמכרו בשנים הקרובות?
- איפה יושבים המתחרים שעלולים להעתיק את הטכנולוגיה?
- איפה המוצר ייוצר, גם אם לא יימכר שם?
- איפה פועלות החברות שעשויות לרכוש אתכם יום אחד?
מדינה שעונה על אחת מהשאלות האלה היא מועמדת טובה. מדינה שלא עונה על אף אחת, לרוב לא שווה את האגרות השנתיות שיגיעו אחריה.
כדאי גם לזכור שההוצאה לא נגמרת ביום ההגשה. בכל מדינה יש אגרות חידוש לאורך חיי הפטנט, ולכן תיק רחב מדי יכול להפוך לנטל דווקא בשנים שבהן החברה צריכה כל שקל. על סדרי הגודל של ההוצאות בישראל פירטתי במאמר כמה עולה לרשום פטנט.
טעויות מוקדמות שפוגעות בשווי החברה
רוב הבעיות שאני רואה בבדיקות נאותות לא קשורות לבקשה עצמה אלא למה שקרה לפניה. הנפוצה ביותר היא פרסום מוקדם: מצגת שנשלחה למשקיעים בלי הסכם סודיות, הרצאה בכנס, קוד שעלה למאגר פתוח או דף נחיתה שמסביר בדיוק איך הטכנולוגיה עובדת. כל אלה עלולים להיחשב פרסום שפוגע בחידוש של ההמצאה, ולכן הכלל שלי פשוט: קודם מגישים, אחר כך מציגים.
הטעות השנייה היא בעלות לא מסודרת. מייסד שפיתח את הרעיון לפני שהחברה הוקמה, יועץ חיצוני שכתב חלק מהאלגוריתם, או עובד שלא חתם על הסכם המחאת זכויות, כל אחד מהם יכול לטעון לחלק בהמצאה. משקיע ידרוש שהזכויות יירשמו על שם החברה לפני ההשקעה, וזה הרבה יותר פשוט לסדר בשלב מוקדם מאשר באמצע סבב. בהקשר הזה כדאי לקרוא גם על העברת זכויות קניין רוחני במכירת חברות.
הטעות השלישית היא בקשה כתובה צר מדי. בקשה שמתארת רק את הגרסה הנוכחית של המוצר מגינה על מה שכבר קיים, אבל מתחרה יכול לשנות פרט אחד ולעקוף אותה. עורך דין פטנטים שמכיר את התחום ינסח את התביעות כך שיכסו גם את הכיוונים שהחברה צפויה להתפתח אליהם.
שאלות נפוצות
האם חייבים להגיש קודם בישראל?
לא חייבים, אבל לסטארטאפ ישראלי זו לרוב הדרך הנוחה. הגשה ראשונה בישראל קובעת תאריך קדימות בעלות נמוכה יחסית, ונותנת שנה שלמה להחליט על הגשה בינלאומית. חשוב לבדוק מראש אם ההמצאה פותחה בתנאים שמחייבים אישור לפני הגשה בחוץ לארץ.
האם בקשת PCT פעילה מספיקה כדי לשכנע משקיעים?
היא מראה שהחברה שמרה על האפשרות להגן על הטכנולוגיה בעולם, ולכן היא נחשבת בבדיקת נאותות. עם זאת, משקיע רציני יקרא גם את דוח החיפוש הבינלאומי ויבדוק את הבעלות על ההמצאה, כך שהבקשה לבדה לא מחליפה תיק מסודר.
מה קורה אם פספסתי את 12 החודשים?
אם ההמצאה לא פורסמה, לפעמים אפשר להגיש בקשה חדשה עם תאריך קדימות חדש. אם היא כבר פורסמה, האפשרויות מצטמצמות מאוד. במצב כזה כדאי לבדוק את המקרה מיד, לפני שמבצעים פרסום נוסף.
מה לעשות לפני הסבב הבא
אם אתם חודשים ספורים לפני גיוס, הדבר הראשון שהייתי בודק הוא התאריכים: האם כבר יש בקשה, מתי היא הוגשה, ומתי נסגר חלון 12 החודשים. הדבר השני הוא הבעלות, כלומר האם כל מי שתרם להמצאה חתם על המחאת זכויות לחברה. את שני אלה אפשר לסדר בכמה שבועות, והם בדיוק מה שמשקיע יבקש לראות. אם עוד לא הגשתם דבר, מומלץ להתחיל ברישום פטנט בישראל ולתכנן כבר עכשיו את המהלך הבינלאומי.
לייעוץ בנושא הגנת פטנטים לחברות הזנק אתם מוזמנים ליצור קשר איתנו במשרד עו”ד סער גרשוני, עורך דין קניין רוחני שמלווה סטארטאפים משלב הרעיון ועד האקזיט.
