לשון הרע בקבוצה סגורה: מה קובע החוק כשהפוסט נכתב בקבוצת פייסבוק סגורה
רוב האנשים שמגיעים אליי בנושא הזה נמצאים באחד משני מצבים. או שמישהו כתב עליהם דברים קשים בקבוצת פייסבוק סגורה של השכונה, של ההורים או של הענף שבו הם עובדים, והם רוצים לדעת אם יש מה לעשות. או שהם עצמם כתבו שם משהו בכעס, קיבלו מכתב התראה, ומופתעים: “אבל זו קבוצה סגורה”. במאמר הזה אסביר מה החוק והפסיקה אומרים על לשון הרע בקבוצה סגורה, מתי פרסום כזה באמת חושף לתביעה ומתי לא, ומה כדאי לעשות בכל אחד מהצדדים.
למה קבוצה סגורה לא מגינה מפני תביעת לשון הרע
ההגדרה בחוק לא שואלת אם הקבוצה פתוחה או סגורה. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע שרואים בדבר פרסום אם הוא היה מיועד לאדם אחר מלבד הנפגע והגיע אליו, או אם נכתב ועשוי היה להגיע לאדם כזה. כלומר, מספיק שאדם אחד מלבד מי שנפגע קרא את הדברים. קבוצה סגורה עם כמה מאות חברים עומדת בתנאי הזה בקלות, וגם קבוצה של עשרים איש.
הסגירה משנה בעיקר את התחושה של מי שכותב. בפועל, כל חבר בקבוצה יכול לצלם מסך ולהעביר הלאה, ובתי המשפט מתייחסים לפרסומים ברשתות החברתיות כמו לכל פרסום אחר, בהתאמות המתבקשות. זה נכון ללשון הרע באינטרנט בכלל, ונכון גם לקבוצה שנראית לכם כמו שיחה בין חברים.
מה נפסק על תגובה בקבוצה סגורה של 11,000 חברים
דוגמה טובה היא פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (השופטת יפעת אונגר ביטון, תאד”מ 3813-07-21 מאור נ’ חזות). זכיין של סניף דואר בקריית טבעון, שהפעיל במקביל עסק פרטי לאיסוף חבילות, תבע תושב שהגיב לפוסט בקבוצה הסגורה “קהילת טבעון והסביבה” וטען שהזכיין נמצא בניגוד עניינים ומנסה להרוויח על חשבון הלקוחות. הוא תבע גם את מנהל הקבוצה.
בית המשפט קבע שתגובה בקבוצה שמונה כ-11,000 חברים היא פרסום לכל דבר, גם אם היא רק תגובה לפוסט של מישהו אחר, ושהדברים עולים כדי לשון הרע. ובכל זאת התביעה נדחתה. השופטת מצאה שהטענה על ניגוד העניינים הוכחה כאמת ושיש בה עניין ציבורי לתושבי היישוב, ושהשאר היה הבעת דעה לגיטימית של לקוח, ולכן עמדו לנתבע ההגנות של אמת בפרסום ושל תום לב (תקציר פסק הדין).
זה בדיוק הלקח: מה שמגן על מי שכותב בקבוצה סגורה הוא לא הסגירה, אלא התוכן. אם הדברים נכונים ויש בהם עניין לציבור, או שהם דעה כנה על התנהלות של מישהו, ייתכן שתעמוד לכם אחת מטענות ההגנה ללשון הרע. אם הם האשמה שאין לכם איך להוכיח, הקבוצה הסגורה לא תעזור.
לייק, שיתוף ותגובה: מה מהם נחשב פרסום
הרבה מהסכסוכים בקבוצות לא מתחילים בפוסט אלא במה שקורה מתחתיו. בית המשפט העליון הכריע בשאלה הזו ב-2020 (רע”א 1239/19 שאול נ’ חברת ניידלי תקשורת). נקבע ששיתוף של פוסט פוגעני הוא פרסום, כי הוא יוצר מעין עותק של הדברים ומציג אותם לאנשים שאולי לא ראו אותם קודם. לייק, לעומת זאת, אינו פרסום לפי החוק (תקציר פסק הדין).
תגובה כתובה היא כבר מסר עצמאי, ובפסק הדין מטבעון נקבע שהיא יכולה להיות פרסום בפני עצמה. לכן מי שמוסיף בתגובות “גם אני שמעתי שהוא גונב” לוקח על עצמו את אותו סיכון כמו מי שכתב את הפוסט.
מתי פרסום בקבוצה סגורה פוגע יותר
גודל הקבוצה ואופייה לא קובעים אם יש לשון הרע, אבל הם משפיעים מאוד על היקף הפגיעה ובדרך כלל גם על גובה הפיצוי. פוסט על בעל מקצוע בקבוצה שכל חבריה הם לקוחות פוטנציאליים שלו, או על שכן בקבוצה של כל תושבי הבניין והרחוב, פוגע יותר מאותו משפט בקבוצה שאין לחבריה קשר לנפגע. גם החומרה משנה: ייחוס עבירה פלילית, רמאות או חוסר יושר מקצועי נבחן אחרת מעקיצה על שירות איטי.
בתיקים כאלה אני בודק תמיד גם מה קרה אחר כך. פוסט שצולם והופץ בקבוצות נוספות או בוואטסאפ כבר אינו פרסום בקבוצה אחת, וכל מי שהעביר אותו הלאה עשוי להיות חלק מהתמונה.
מה האחריות של מנהלי הקבוצה
מנהל קבוצה לא אחראי אוטומטית לכל מה שנכתב אצלו. בפסק הדין מטבעון נקבע שמנהל אינו שופט או בורר, ושהאחריות שלו נבחנת לפי מבחן “המנהל הסביר”: אם קיבל הודעה על פרסום ולא הסיר אותו, הוא עלול לשאת באחריות, אבל רק כשמדובר בפרסום שאסור על פניו ואין מחלוקת אמיתית לגבי היותו פוגעני. במקרה ההוא התביעה נגד המנהל נדחתה.
התמונה משתנה כשהמנהל יודע על פרסומים קשים ונשנים ובוחר לא לעשות דבר. בפסק דין אחר שעליו כתבתי, מנהלי קבוצת ווטסאפ חויבו לשלם פיצוי בגין לשון הרע שכתב אדם אחר, אחרי שלא עצרו סדרה של האשמות נגד חבר בקבוצה. אותו היגיון חל על קבוצות פייסבוק.
נפגעתם בקבוצה סגורה? כך כדאי לפעול
הצעד הראשון הוא תיעוד, לפני שהפוסט נמחק. צילום מסך אחד של הפוסט בדרך כלל לא מספיק, ולכן כדאי לשמור:
- את הפוסט ואת התגובות, כך שרואים את השם של מי שכתב ואת התאריך
- את שם הקבוצה, את מספר החברים בה ואת הגדרת הפרטיות שלה
- את שמות מנהלי הקבוצה
- כל שיתוף או העברה של הפוסט מחוץ לקבוצה
אם אתם לא חברים בקבוצה, בקשו ממי שהראה לכם את הפוסט לשמור צילום מלא, כי ייתכן שיצטרך להעיד שראה אותו.
אחר כך כדאי לפנות בכתב למנהלי הקבוצה ולבקש להסיר את הפרסום. פנייה כזו חשובה גם אם היא לא נענית, כי מרגע שהמנהל יודע, השאלה מה עשה עם המידע הופכת לרלוונטית. הימנעו מלהגיב בקבוצה עצמה: ויכוח פומבי בדרך כלל מגדיל את החשיפה ולא מצמצם אותה.
בשלב הזה כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע כדי להעריך אם הדברים עולים כדי לשון הרע, אילו הגנות עשויות לעמוד לצד השני, והאם נכון לשלוח מכתב דרישה או להגיש תביעת לשון הרע. חשוב לדעת שהחוק מאפשר במקרים מסוימים תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק, כך שלא צריך להראות הפסד כספי מוכח כדי לתבוע.
שאלות נפוצות
אם מי שכתב מחק את הפוסט, העניין נסגר?
לא בהכרח. הפרסום כבר נעשה ברגע שאנשים קראו אותו, ולכן מחיקה לא מבטלת את העילה. עם זאת, סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות או בתיקון, בתנאי שפורסמו באותו מקום ובאותה דרך שבה פורסמו הדברים, כשהוא קובע את גובה הפיצוי.
מה עושים כשהפוסט נכתב מפרופיל בדוי?
אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את הפלטפורמה למסור פרטים מזהים, אבל ההליך הזה מוגבל ולא תמיד מצליח. פירטתי על כך במאמר על חשיפת גולשים אנונימיים. גם המקרים האלה מתחילים בתיעוד מלא של הפרופיל ושל הפרסומים.
קבוצה סגורה נותנת תחושה של שיחה פרטית, אבל מבחינת החוק היא פרסום. מי שנפגע לא צריך להשלים עם זה רק כי “זה היה בקבוצה”, ומי שרוצה לכתוב ביקורת יכול לעשות את זה בבטחה כשהוא נצמד לעובדות ולדעה שלו. אם אתם מתלבטים איך לפעול מול פרסום בהוצאת דיבה בפייסבוק או בכל קבוצה אחרת, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו”ד סער גרשוני לייעוץ ראשוני.
