מה מותר ליבואן מקביל ומה אסור לו
רוב העוסקים ביבוא מקביל שמגיעים אליי למשרד לא שואלים אם מותר להם לייבא. את זה הם כבר יודעים, וחלקם עובדים כך שנים. הם מגיעים כי קיבלו מכתב מעורכי הדין של היבואן הרשמי, או כי משלוח נתקע במכס, ולפעמים פשוט לפני שהם תולים שלט על חנות חדשה. בכל המקרים האלה השאלה דומה: איפה עובר הקו בין שיווק לגיטימי של מוצר מקורי לבין שימוש אסור במותג של מישהו אחר. במאמר הזה אסביר איך אני בודק את הקו הזה, על סמך הפסיקה ועל סמך תיקים שניהלנו במשרד.
יבוא מקביל מותר, השאלה היא איך משווקים אותו
יבוא מקביל הוא ייבוא של מוצרים מקוריים לישראל בידי מי שאינו היבואן הרשמי של היצרן. חוק התחרות הכלכלית מגדיר אותו כ”ייבוא לישראל של טובין שאינו ייבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר”, ובית המשפט העליון קבע בפרשת טומי הילפיגר (ע”א 7629/12, נובמבר 2014) שנקודת המוצא היא שיבוא מקביל מותר, במיוחד במשק כמו שלנו, שבו התחרות מוגבלת ממילא.
ייצגתי בערעור הזה את מחסן היבואן, והוא מלמד היטב איפה נמצאת הסכנה. בית המשפט העליון אישר את רוב השימוש שהעסק עשה בשם המותג, אבל קבע שהשם “מחסן היבואן טומי הילפיגר” עלול להטעות את הצרכן ולכן מפר את סימן המסחר. כלומר, הייבוא עצמו היה בסדר גמור. מה שהסתבך היה השם שנבחר לעסק.
את הנושא הזה אני מלווה כבר שנים, ובשנת 2022 כתבתי עליו את הספר “סוגיות משפטיות בייבוא מקביל”. העמדה שלי בנושא התקבלה בבית המשפט העליון, והספר צוטט בכמה פסקי דין שלו. מה שתמצא כאן הוא הגרסה המעשית: מה אפשר לעשות בחנות, באתר ובמכס בלי להיכנס לתביעה.
מה מותר ליבואן מקביל לעשות עם שם המותג
החוק לא מחייב אותך להסתיר מה אתה מוכר. סעיף 47 לפקודת סימני מסחר מגן על “שימוש אמת”, כלומר על שימוש בתיאור אמיתי של מהות הטובין ואיכותם. בית המשפט העליון בוחן שימוש כזה בשלושה מבחנים: האם השם משמש כדי לזהות את המוצר, האם השימוש בו נחוץ כדי להגיד לצרכן מה נמכר, והאם הוא יוצר רושם שהיצרן נותן לעסק חסות. בפועל זה אומר שמותר לכתוב את שם המותג על המדף, במודעה ובאתר, כל עוד ברור שהמוצר הוא של היצרן והעסק הוא שלך.
בתיק יפן פינת רחובות ייצגנו, עו”ד הילה שחר ואני, חברה שמייבאת במקביל רכבי טויוטה מקוריים ונותנת להם שירות, ונתבעה על ידי טויוטה. בית המשפט המחוזי קבע שאין מחלוקת על זכותה לפעול כיבואנית מקבילה ולטפל ברכבי טויוטה, ושהשימוש במילה “טויוטה” חיוני כדי לומר לציבור במה העסק עוסק. גם הטענה שצבעי האדום, האפור והלבן במרכז השירות מטעים נדחתה, כי הם מקובלים בענף הרכב כולו. מה שנפסל היה השם “טויוטה רחובות” לצד הלוגו של טויוטה בתוך הלוגו של העסק, ושם המתחם של האתר.
איפה עובר הקו: מה מותר ומה אסור
הטבלה מסכמת את מה שאני רואה בתיקים שמגיעים אליי, לפי מה שנקבע בפסקי הדין שהזכרתי.
| מה היבואן עושה | מותר או אסור | על מה זה נשען |
|---|---|---|
| כותב את שם המותג על המוצר, בשלט מוצרים, במודעה ובאתר כדי לתאר מה נמכר | מותר | שימוש אמת לפי סעיף 47, פרשת טומי הילפיגר |
| מציין “יבוא מקביל” בכל פרסום ושלט | מומלץ מאוד | מקטין את החשש שהצרכן יחשוב שיש חסות של היצרן |
| משלב את שם המותג בשם העסק | אסור | “מחסן היבואן טומי הילפיגר”, “טויוטה רחובות” |
| משלב את הלוגו של היצרן בלוגו של העסק | אסור | פרשת טויוטה רחובות |
| בוחר שם מתחם שכולל את שם המותג | תלוי בניסוח | לא כל שם מתחם עם המותג פסול, המבחן הוא אם הצרכן עלול לחשוב שזה אתר רשמי |
| אורז מחדש במנות קטנות | מותר בתנאי | רק כל עוד תכונות המוצר נשמרות, פרשת שאנל |
| מייבא מוצרים שאינם מקוריים | אסור | מוצר מזויף לא נהנה מאף הגנה של יבוא מקביל |
השאלה שאני שואל כל לקוח לפני שהוא תולה שלט
רוב היבואנים שנכשלים, נכשלים במבחן החסות. לכן כשלקוח מראה לי שלט, עמוד נחיתה או מודעה, אני מנסה לקרוא אותם כמו צרכן שנכנס לחנות בפעם הראשונה. אם הוא עלול לחשוב שמדובר בסניף של המותג או בנציג מורשה שלו, צריך לתקן לפני שזה עולה לאוויר. בפסיקה מספיק חשש להטעיה כדי לקבוע הפרה, גם אם אף צרכן לא הוטעה בפועל, ולכן אין טעם לחכות לתלונה.
מקום נוסף שיבואנים נוטים לזלזל בו הוא האחריות והשירות. מי שמוכר מוצר חשמלי או רכב ביבוא מקביל צריך לכתוב בבירור מי נותן את האחריות ומי מתקן, וככל שהאחריות חשובה יותר למוצר, ההבהרה צריכה להיות בולטת יותר. מי שקונה רכב מצפה לדעת את זה הרבה יותר ממי שקונה מכונת גילוח.
אריזה מחדש: מה קבע בית המשפט העליון בתיק שאנל
בתיק סנט וויש נגד שאנל ייצג המשרד את סנט וויש, שקנתה בשמים מקוריים של שאנל, העבירה אותם לבקבוקונים קטנים ומכרה אותם בזול. על האריזות הופיעה הבהרה שסנט וויש רק אורזת מחדש בשמים מקוריים ואינה קשורה ליצרן. בית המשפט העליון (ע”א 8668/18, אוקטובר 2021) קבע שאריזה מחדש אינה הפרה כשלעצמה, ודחה את הטענה שהאריזה הפשוטה פוגעת בתדמית של שאנל, כי לא הוצגו לה ראיות.
הגבול שנקבע שם חשוב לכל מי שמפצל, ממלא מחדש או מתרגם אריזות: אם האריזה מחדש משנה את תכונות המוצר, יש חשש להטעיה. מי שטוען לשינוי צריך להביא ראיות קונקרטיות, ושינוי מולקולרי שהצרכן לא מרגיש לא מספיק. ההמלצה שלי ללקוחות היא לתעד את התהליך, לשמור על המוצר בדיוק כפי שהגיע, ולכתוב על האריזה מה נעשה ומי עשה את זה.
כשהמשלוח נתקע במכס
בעל סימן מסחר רשום יכול למסור למכס הודעה לפי סעיף 69א לפקודת סימני מסחר ולבקש לעכב טובין שלטענתו מפרים. המנגנון נבנה כדי לעצור זיופים וזייפנים בגבול, אבל בפועל יש יבואנים רשמיים שמשתמשים בו גם נגד סחורה מקורית. פקודת המכס (סעיף 200א) קובעת לוח זמנים קצר: העיכוב הראשוני הוא ל-3 ימי עבודה, ואם בעל הזכות לא מפקיד ערבות בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב, או לא מגיש תביעה בתוך 10 ימי עבודה מיום ההודעה על העיכוב, המשלוח משתחרר. הערבות נועדה לכסות את הנזק שנגרם לבעל הסחורה מהעיכוב, ואם העיכוב בוטל, הוא יכול לתבוע את הנזק הזה.
הימים האלה עוברים מהר, ולכן אני ממליץ להחזיק תיק מקוריות מוכן עוד לפני שהמשלוח יוצא: חשבוניות מהספק בחו”ל, הסכם רכישה ותיעוד של מקור הסחורה. כשהמסמכים זמינים, אפשר להראות כבר בשלב העיכוב שהסחורה מקורית, ולפעמים זה חוסך הליך שלם.
הוראות בעברית ואריזה מקומית
חוק זכות יוצרים קובע במפורש שעותק שנעשה מחוץ לישראל ברשות בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה אינו “עותק מפר”. לכן חוברת או אריזה שהיצרן הדפיס בחו”ל אפשר לייבא. הבעיה מתחילה כשהיבואן הרשמי כתב בעצמו הוראות שימוש או מדבקות בעברית, כי אז ייתכן שהזכויות בטקסט הזה שייכות לו. לפני שמעתיקים טקסט כזה או מצרפים אותו למוצר, כדאי לבדוק של מי הוא, אחרת אתה חשוף לטענה של הפרת זכויות יוצרים.
מה אסור ליבואן הרשמי לעשות לך
פרק ד’2 לחוק התחרות הכלכלית, שהורחב בתיקון מ-2023, אוסר על יבואן ישיר לעשות מעשים שעלולים לפגוע ביבוא מקביל ובתחרות בענף. התוספת לחוק מונה ביניהם התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון או הצגה שונים של מוצרים מיבוא מקביל, דיווח על מוצרים מיבוא מקביל באופן שמאפשר לעקוב אחרי שרשרת האספקה שלהם, ושינוי במאפיינים או בתכונות של מוצרים. רשות התחרות רשאית להטיל על יבואן ישיר שמפר את האיסור עיצום כספי.
זה משנה את מאזן הכוחות. כשיבואן רשמי שולח ללקוח שלי מכתב איום, אני בודק גם את הצד שלו: האם הוא עצמו פועל נגד הלקוח בדרכים שהחוק אוסר.
קיבלת מכתב התראה מהיבואן הרשמי
מכתב כזה מגיע בדרך כלל עם דרישה להסיר את שם המותג מכל מקום, לשלם פיצוי ולחתום על התחייבות. כדאי להבין מה עומד על הפרק: חוק עוולות מסחריות מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 100,000 ₪ לכל עוולה בלי שהתובע יוכיח נזק, ובתיק טויוטה רחובות נפסקו 200,000 ₪ בגלל השם והלוגו, פחות ממחצית מה שטויוטה תבעה. לפני שעונים, אני עובר עם הלקוח על כמה דברים:
- האם הסחורה מקורית, והאם יש מסמכים שמראים את זה.
- איך נראים השלט, האתר, שם העסק ושם המתחם מנקודת המבט של צרכן שלא מכיר את העסק.
- מה כולל רישום סימן מסחר של היצרן בישראל, על שם מי הוא רשום ולאילו סוגי טובין.
- האם יש כאן הפרת סימן מסחר של ממש, או ניסיון להרחיק מתחרה זול.
יש מכתבים שנובעים מטעות אמיתית שקל לתקן, למשל לוגו של היצרן שנכנס לשלט. יש מכתבים שכל מטרתם להרתיע. התשובה שונה לגמרי בכל אחד מהמקרים, וכתבתי בהרחבה על איך להתגונן מול מכתב התראה על הפרת סימן מסחר.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין יבוא מקביל ליבוא אישי?
יבוא אישי, לפי חוק התחרות הכלכלית, הוא ייבוא של אדם פרטי, גם בקנייה מקוונת, בכמות סבירה לשימוש שלו או של משפחתו ולא לצורך עסקי. יבוא מקביל הוא ייבוא מסחרי בידי מי שאינו היבואן הישיר של היצרן. גם ההגנות שונות: סעיפי פקודת המכס על עיכוב טובין מפרים לא חלים על טובין שיובאו לשימוש עצמי.
מוצר שנקנה ביבוא מקביל הוא מזויף?
לא. יבוא מקביל הוא בהגדרה ייבוא של מוצרים מקוריים של היצרן, שהגיעו לישראל בערוץ אחר. ההבדל שהצרכן ירגיש הוא בדרך כלל באחריות ובשירות, שניתנים על ידי היבואן המקביל ולא על ידי היבואן הרשמי, ולכן כדאי לבדוק מראש מה הם כוללים.
היבואן הרשמי מסרב לתת שירות או למכור חלקים למי שעובד ביבוא מקביל. מותר לו?
סירוב לספק טובין או שירות הוא אחד המעשים שמופיעים בתוספת לחוק התחרות הכלכלית. החוק אוסר על יבואן ישיר לעשות אותו כשהוא עלול לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל, או כשזו מטרתו העיקרית. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות, ולכן כדאי לתעד את הסירוב בכתב.
לפני הצעד הבא
אם אתה מתכנן להתחיל לייבא במקביל, או שכבר קיבלת מכתב או הודעה מהמכס, הבדיקה הכי זולה היא זו שנעשית לפני שהשלט עולה והסחורה יוצאת. כעורך דין סימני מסחר שמלווה יבואנים מקבילים, אני עובר עם הלקוח על השם, השילוט, האתר ותיק המקוריות, ומציע תיקונים שמאפשרים להמשיך למכור בלי לתת ליבואן הרשמי עילה. את שאר התחומים שבהם אני עוסק כעורך דין קניין רוחני תמצא בעמוד הבית של המשרד.
אפשר לשלוח לי את השלט, את כתובת האתר או את המכתב שקיבלת דרך עמוד צרו קשר, או להתקשר למשרד בטלפון 072-3305991, ואעבור עליהם איתך.
