בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של יבואנית ישראלית שנתבעה על ידי חברת שאנל
בפסק דין תקדימי קיבל בית המשפט העליון את טענות חברת סנט וויש בע”מ, אשר רכשה בשמים של חברת שאנל, העבירה את תכולתם לבקבוקונים קטנים ומכרה אותם במחירים מוזלים, כי עצם הפעולה של “בקבוק מחדש” אינה מהווה הפרת סימן מסחר. על פי בית המשפט, הפרה כאמור תתרחש רק אם יוכח כי העברת הבושם לבקבוקונים פוגעת בתכונותיו. חברת סנט וויש יוצגה בפני בית המשפט העליון על ידי משרדנו.
בחודש 10/2021 הוציא בית המשפט העליון תחת ידו פסק דין תקדימי בעניין ייבוא מקביל ואריזה מחדש של מוצרים. בית המשפט העליון קיבל את הטענות שהגשנו בשמה של חברת סנט וויש בע”מ וקבע, כי בקבוק מחדש אינו מהווה כשלעצמו הפרה של סימן מסחר והטעיית צרכנים. עם זאת, בית המשפט העליון הוסיף, כי חשש להטעיית הצרכן כולל גם שינוי של תכונות המוצר במסגרת הליך הבקבוק מחדש, ולכן החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן האם במקרה הנדון הליך הבקבוק מחדש הוביל לשינוי תכונות הבשמים.
סיפור המעשה
חברת סנט וויש בע”מ ייבאה לארץ כדין בשמים יוקרתיים, וביניהם גם בשמים של חברת שאנל, והעבירה את תכולתם לבקבוקונים קטנים לצורך מכירתם במחיר נמוך ממחיר האריזה המקורית. החברה ציינה על גבי אריזות מוצריה ובמסגרת פרסומיה את ההבהרה הבאה: “הצהרה: סנטוויש רק אורזת מחדש בשמים מקוריים. סנטוויש אינה קשורה בשום דרך ליצרן של בושם זה”.
בעקבות הדברים שלחה שאנל לסנט וויש מכתב במסגרתו טענה, כי בקבוק מחדש של הבושם, תוך מכירתו במחיר זול יותר ותוך כדי ציון שם הבושם ושמה של “שאנל” מהווים הפרת סימן מסחר. עוד טענה שאנל, כי אין די בהבהרות השונות של סנט וויש, וכי עדיין קיים חשש שהצרכן יטעה לחשוב שהבושם בבקבוקונים נארז בידי שאנל או באישורה.
בהמשך למכתב פנינו, בשמה של סנט וויש, לבית המשפט המחוזי וביקשנו לקבל סעד הצהרתי כי פעולותיה של סנט וויש אינן פוגעות בזכויותיה של שאנל. טענו, כי גם אם חלה הפרה של סימן מסחר רשום, הרי שבמקרה הנדון סנט וויש עמדה בתנאי ההגנה של “שימוש אמת” בסימן מסחר, הקבועה בסעיף 47 לפקודת סימני המסחר. זאת היות והשימוש בשמה של שאנל ובשם הבשמים נעשה כדי להצביע על כך שהבשמים אכן מיוצרים על ידי שאנל.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי קבע, כי השימוש בסימני המסחר של ‘שאנל’ אכן עולה לכדי הפרת סימן מסחר, אולם גם קיבל את עמדתנו כי לסנט וויש עומדת ההגנה מכוח סעיף 47 לפקודת סימני המסחר, כלומר עשיית שימוש אמת במותג. במילים אחרות, בית המשפט המחוזי קבע, כי השימוש בשמה של שאנל ובשם הבושם הינו “שימוש אמת” ועל כן הינו מותר על אף שמדובר בסימני מסחר רשומים (וזאת בכפוף למספר תיקונים בכיתוב על גבי הבקבוקונים של חברת סנט וויש).
הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
שאנל הגישה ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי במסגרתו טענה, כי בקבוק מחדש של הבושם לבקבוק נשיאה קטן, במיוחד תוך שימוש באריזה “אפרורית, זולה וחסרת ייחוד”, פוגע הן באיכות המוצר והן בתדמיתה של חברת שאנל.
אנו טענו מנגד, כי בקבוק מחדש של מוצרים הינו פרקטיקה מסחרית מותרת ואף ראויה. לעמדתנו, מעת שסנט וויש רכשה את בקבוקי הבושם של שאנל, שאנל “מיצתה” את זכותה לשלוט בשימוש בבושם תוך ציון שמה ושם הבושם, ואין באפשרותה למנוע את העברתו לבקבוקים אחרים ומכירתו. עוד טענו, בשמה של סנט וויש, כי העברת הבושם לבקבוקונים לא פגעה באיכות הבושם בשום צורה שהיא.
פסק דינו של בית המשפט העליון
בית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים וקבע כדלהלן:
האם התרחשה הפרה של סימן המסחר של שאנל?
בית המשפט העליון קיבל את עמדתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. נקבע, כי סנט וויש אכן הפרה את סימני המסחר של שאנל, שכן השתמשה בשמה של שאנל ובשם בשמיה על גבי הבקבוקונים וכן לצורך פרסומם. לאחר קביעה זו נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם השימוש שעשתה סנט וויש בסימני המסחר של שאנל הינו מותר על יסוד הגנת “שימוש אמת”.
האם התקיימו במקרה הנדון מבחני העזר לצורך הגנת “שימוש אמת”
שלושה מבחני עזר עיקריים משמשים לצורך קביעה האם מדובר ב”שימוש אמת”:
• האם קיים חשש להטעיית הצרכן בנוגע לקשר מסחרי בין בעל הסימן למי שמשתמש בו?
• האם השימוש בסימן מוצדק?
• האם השימוש בסימן המסחר הוא סביר והוגן?
במקרה הנדון קיבל בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי כי השימוש שעושה סנט וויש בסימן המסחר של שאנל הוא מוצדק, שכן הוא נועד ליידע את הצרכן מהו תוכן הבקבוקונים.
בית המשפט העליון אף קיבל את קביעת בית המשפט המחוזי כי השימוש שעושה סנט וויש בסימן המסחר של שאנל הוא סביר והוגן, שכן סנט וויש אינה משתמשת בסימן המסחר המעוצב של שאנל, אלא רק בשמה ובשם הבושם, ללא סמליל (“לוגו”) או עיצוב מיוחד.
עם זאת, בית המשפט העליון בחן שתי טענות נוספות שהעלתה שאנל ביחס להגנת “שימוש אמת”, שלא נדונו על ידי בית המשפט המחוזי. הראשונה – ביחס לחשש מפני הטעיה והשניה – בנוגע למידתיות השימוש. ביחס לסוגיה הראשונה טענה שאנל, כי העברת הבושם לבקבוקונים פוגעת באיכות הבושם, ואילו ביחס לסוגיה השניה טענה, כי מוצריה של סנט וויש ארוזים באריזה שבפוגעת בתדמית סימן המסחר של שאנל.
האם העברת הבושם לבקבוקונים פוגעת בתכונות הבושם?
בית המשפט העליון קבע, כי אם פעולת האריזה מחדש משנה את תכונות המוצר (גם כאשר לא מדובר בשינוי לרעה באיכותו), אזי קיימת אפשרות להטעיית הצרכן ולכן השימוש לא יהיה בגדר שימוש אמת. עם זאת, בית המשפט העליון הוסיף, כי על הטוען לשינוי בתכונות המוצר להציג ראיות קונקרטיות לשם הוכחת טענתו. אין די בשינוי “מולקולרי” גרידא, דהיינו שינוי קטן בתכונות הכימיות של החומר שאינו מורגש כלל מנקודת המבט של הצרכן.
במקרה הנדון, מכיוון שבית המשפט המחוזי לא בדק הלכה למעשה האם תכונות הבשמים שעברו בקבוק מחדש על ידי סנט וויש עברו שינוי, הוחלט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך בירור עובדתי של טענה זו.
האם האריזה “הפשוטה” של סנט וויש פגעה בתדמיתה של שאנל?
שאנל טענה, כי אריזת הבקבוקונים של סנט וויש אינה “יוקרתית” כמו אריזות הבושם של שאנל, אלא אפרורית וחסרת ייחוד, ועל כן עלולה לפגוע בתדמיתה.
בית המשפט העליון דחה את טענת שאנל בנושא זה בציינו, כי טענותיה של שאנל על פגיעה בתדמיתה לא לוו בראיות כלשהן. נקבע, כי גם אם אומנם מדובר באריזה “אפרורית” (ואין לקבוע כך), אין לראות בכך הוכחה קונקרטית של חשש לפגיעה בתדמית בשמיה של שאנל.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו
בית המשפט העליון אישר אם כך את עמדתנו, כי רכישת מוצרים “אמיתיים”, אריזתם מחדש ומכירתם הינן פעולות מותרות כשלעצמן. עם זאת, בית המשפט העליון הוסיף כי האריזה מחדש מותרת רק כל עוד תכונות המוצר המקוריות נשמרות.
בהמשך לכך, בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך דיון בשאלה האם העברת הבושם לבקבוקונים על ידי סנט וויש פגעה בתכונות הבושם של שאנל.
יצוין, כי הצדדים הגיעו בסופו של דבר להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי.
ע”א 8668/18 CHANEL נ’ סנט וויש בע”מ.
אם נתקלתם בעבירת קניין רוחני פנו אליי – עורך דין קניין רוחני סהר גרשוני ואשמח לסייע ולעזור.
