זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחרמהתקשורתאודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

שידור חי, הקלטה באתר: כמה פעמים פרסמתם לשון הרע?

Digitouch
פורסם

תוכנית רדיו משודרת בבוקר, ובצהריים ההקלטה כבר באתר. לפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מנובמבר 2026, זה לא אותו פרסום. ההעלאה לאתר היא “במה נוספת וקהל נוסף”, ומי שנפגע ממנה זכאי לפיצוי נוסף.

השאלה “כמה פרסומים היו כאן?” נשמעת טכנית, אבל בתביעות לשון הרע היא שווה כסף. חוק איסור לשון הרע מאפשר פיצוי בלי הוכחת נזק, עם תקרה לכל פרסום, ובכפל כשיש כוונה לפגוע. ומנגד, סעיף 7א(ד) לחוק אוסר לפסוק פיצוי כזה בשל “אותה לשון הרע” יותר מפעם אחת. מכאן הוויכוח שחוזר כמעט בכל תיק: האם עשרה ציוצים, שני שידורים והקלטה הם פרסום אחד, או עשרה.

הרקע: מאמר, שתי תוכניות רדיו ותחנה אזורית

ביוני 2021 פרסם העיתונאי רביב דרוקר מאמר דעה ב”הארץ”. הוא סיפר שבידיו הקלטות שעלולות להביך את בני גנץ, ושהמקור שמסר אותן מסרב לאשר את פרסומן. כחודש אחר כך, בשתי תוכניות בגלי צה”ל, אמר יעקב ברדוגו שהמאמר הוא “חרב מתהפכת” ו”החזקת גרון” של שר הביטחון, ובתוכנית השנייה הגדיר אותו “סחיטה באיומים”. באותה תוכנית ניסה העיתונאי עמית סגל להסביר לו שזה לא מה שכתוב במאמר. זה לא עזר.

סער גרשוני
עו”ד קניין רוחני
זקוקים לייעוץ ראשוני? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    שלח

    כחודש וחצי אחר כך, בתוכנית “פתחי וזמרי בעם” ברדיו גלי ישראל וברדיו דרום, דיבר המגיש נועם פתחי על “עיתונאי שמאיים על פוליטיקאי בכיר”, וסיים ב”מאפיה, מאפיה סיציליאנית”. שתי התחנות העלו את התוכניות לאתרים שלהן. גלי ישראל ורדיו דרום הוסיפו גם ציוץ.

    בית משפט השלום קבע שכל הדברים האלה הם לשון הרע. ברדוגו וגלי צה”ל חויבו יחד ב-50,000 ש”ח, וברדוגו לבדו ב-50,000 ש”ח נוספים. מגישי גלי ישראל והתחנות חויבו ב-50,000 ש”ח. כל קבוצה של פרסומים נחשבה “פרסום אחד”.

    עובדה, לא פרשנות

    בערעור טענו ברדוגו והמגישים שמדובר בהבעת דעה בשיח רדיופוני חי. בית המשפט המחוזי לא קיבל את זה. הוא הפנה לפסק הדין של העליון בעניין ואטורי מאוגוסט 2026, שעליו כתבנו לאחרונה, ועל ביטויי התפר כמו “מושחת”. אבל, לדבריו, כאן אין בכלל ביטוי תפר. השאלה אם המאמר כולל איום היא שאלה עובדתית, ו”אין זכר לכך במאמר” (פס’ 30).

    גם המילה “פרשנות”, שבה פתח ברדוגו את דבריו, לא עזרה. היא נאמרה לפני שדובר בכלל על המאמר. והטענה שבתוכנית אקטואליה אין זמן לדייק? “ובכן, אין מנוס” (פס’ 35). שדרן ותיק אמור לדעת להפריד בין העובדה לבין הפרשנות שלו עליה. הערעורים של ברדוגו ושל פתחי, זמרי והתחנות נדחו, וכל אחת מהקבוצות חויבה ב-15,000 ש”ח הוצאות.

    אישה מאזינה בטלפון להקלטה של תוכנית רדיו

    האתר הוא במה חדשה

    החלק החדש בפסק הדין הוא ערעורו של דרוקר על גובה הפיצוי. בית המשפט נשען על הלכת פלונית של העליון, שקבעה שלושה מבחני עזר לשאלה אם פרסומים הם פרסום אחד או כמה: התוכן, הזמן שעבר ביניהם, והבמה וזהות הנמענים. המבחן השלישי שנוי במחלוקת. בפסק דין פלונית אימצו אותו השופטים סולברג ווילנר, והשופטת ברק-ארז הסתייגה ממנו בדעת מיעוט.

    שתי התוכניות של ברדוגו שודרו בהפרש של יום, עם תוכן דומה ובאותה תחנה שמאזינים לה, לפי עדותו, כ-350,000 איש ביום. מבחינת בית המשפט זה אותו קהל, ולכן פרסום אחד. אבל ההקלטה באתר היא סיפור אחר: “זו בדיוק המטרה של העלאת התכנית לאתר האינטרנט: מי שלא נחשף לשידור הישיר יוכל להאזין בזמנו הפנוי ומדובר לרוב בקהל חדש ונוסף” (פס’ 87). אותו דבר נקבע לגבי האתרים של גלי ישראל ורדיו דרום.

    דרוקר לא הוכיח כמה אנשים האזינו להקלטות ברשת, והנטל היה עליו. לכן הפיצוי הנוסף נמוך יותר: 30,000 ש”ח מברדוגו וגלי צה”ל, ו-30,000 ש”ח מפתחי, זמרי והתחנות, ועוד 15,000 ש”ח הוצאות.

    נקודה אחת שקל לפספס: הגנת השידור החי בסעיף 15(12) לחוק פטרה את התחנות על הדברים שנאמרו באוויר, אבל לא על ההעלאה לאתר. כבר בשלום נקבע שמרגע שהשידור נגמר והתחנה בוחרת להעלות אותו, היא צריכה לבדוק מה היא מפרסמת.

    למי זה רלוונטי

    • לכלי תקשורת, לפודקאסטים ולמי שמעלה הקלטות של שידורים: כל העלאה לאתר, לערוץ או לרשת עלולה להיחשב פרסום נפרד, ובלי הגנת השידור החי.
    • לעסקים ולמנהלי קהילות: הלכת פלונית עצמה עסקה בפוסט שהועתק מדף פרטי לקבוצת פייסבוק גדולה. במה אחרת יכולה לייצר פיצוי אחר.
    • למי שנפגע: מספרי ההאזנות, הצפיות וההורדות הם ראיה. בלעדיהם הפיצוי על הבמה הנוספת יישאר נמוך, כמו כאן.
    • למי שמגיש תוכנית: אם אתם מפרשים טקסט, הציגו קודם מה כתוב בו. זה לא רק עניין של הגינות. זה התנאי להגנת הבעת הדעה.

    פסק הדין ניתן ב-12 בנובמבר 2026, ויכול להיות שעוד נשמע עליו בעליון. עד אז, השאלה לפני שמעלים הקלטה לאתר היא לא רק אם מותר לשדר אותה, אלא אם אנחנו מוכנים לפרסם אותה שוב.

    לייעוץ בתביעות לשון הרע, בפרסומים ברדיו, בפודקאסטים וברשתות החברתיות, פנו למשרד גרשוני ושות’, עורכי דין לקניין רוחני ולשון הרע.

    מאמרים נוספים בשבילכם
    נפרדתם מהשותף, והוא רשם את שם העסק על שמו? לא כל כך מהר
    קראו עוד
    שידור חי, הקלטה באתר: כמה פעמים פרסמתם לשון הרע?
    קראו עוד
    "טמבל", חוכמת חיים ולינק בעמוד: מה קורה כשסרטון ויראלי הופך לפרסומת
    קראו עוד
    זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


      תחזרו אליי