זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

לשון הרע באינטרנט

25/04/2013

לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה – 1965, כדבר שפרסומו עלול: לבזות אדם (אדם מוגדר בחוק כיחיד או תאגיד) בשל דתו או מוצאו; להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, ללעג או לבוז מצידם; לבזות אדם בשל התנהגות, מעשים או תכונות שמיוחסים לו; לפגוע באדם בעסקו, במשרתו, במקצועו או במשלח ידו.

בנוסף לאחריות הנזיקית שניתן להטיל על מפרסם הדברים, הרי שעל פי סעיף 6 לחוק ניתן להטיל שנת מאסר בפועל למי שפירסם דברי לשון הרע מתוך כוונה לפגוע, בכפוף לכך שהדברים הגיעו בפועל לפחות לשני אנשים, זולת הנפגע עצמו.

הטלת אחריות על הגולש בגין פרסום לשון הרע באינטרנט

מהגדרת לשון הרע בחוק, כמפורט לעיל, עולה כי התנאי הבסיסי בהכרה בדבר כלשון רע הינו אקט הפרסום. על פי סעיף 2 לחוק, פרסום יכול שיעשה בכתב או בעל פה, בדפוס, בתנועה ובכל אמצעי אחר. לאור הגדרת החוק, ברי כי חוק איסור לשון הרע חל על דברים שמפיצים גולשי האינטרנט באתרי אינטרנט ובפורומים השונים, כך שניתן יהיה להטיל עליהם אחריות נזיקית ופלילית.

דע עקא, בשל האנונימיות של הרשת, במרבית המקרים לא ניתן לדעת מי הוא האדם שעומד מאחורי הדברים ומכאן שפלוני, אשר דברי לשון הרע כוונו אליו, אינו יכול להגיש את תביעתו הנזיקית לבית המשפט משום שהוא אינו יודע את פרטיו האישיים של הנתבע (שם, מען וכדומה). בעיה זו נפתרת על ידי הגשת בקשה לבית המשפט, לפיו יורה לספקית האינטרנט לחשוף את כתובת ה-IP (Internet Protocol) של המפרסם.

במידה ובית המשפט יענה לבקשה, תיחשף הכתובת ויאותר המחשב ממנו פורסמו הדברים, כאשר במרבית המקרים בעל המחשב יהיה האדם שהפיץ את דברי לשון הרע באינטרנט. יש לציין כי קיימים מקרים בהם נחשפת כתובת ה-IP ולמרות זאת לא ניתן לאתר את מפרסם הדברים, היות והוא השתמש, לדוגמא במחשב המצוי בספריה ציבורית.

הטלת אחריות על בעלי ועורכי האתר

סעיף 11 לחוק עוסק באחריות מפרסם דברי לשון הרע באמצעי תקשורת. על פי הסעיף ניתן להטיל אחריות כאמור על מפיץ הדברים בעצמו, על האחראי על אמצעי תקשורת (אחריות אזרחית בלבד) ועל עורך אמצעי התקשורת, אשר איפשר את פירסום הדברים. דע עקא, בהגדרות השונות המצויות בדין לאמצעי תקשורת אין כל התייחסות לפלטפורמת האינטרנט.

ודוק, על פי החוק לא ניתן לדעת האם אפשר להטיל אחריות על בעלי ועורכי האתר בגין פרסום לשון הרע באינטרנט. כמו במרבית המקרים של לאקונה חוקית, פירשו בתי המשפט את הגדרות החוק, אולם טרם נקבעה הלכה קבועה בעניין והשופטים עדיין חלוקים בדעותיהם.

כך, במקרה אחד נקבע כי אתר אינטרנט אינו עולה בקנה אחד עם הגדרת “עיתון” בחוק ועל כן לא ניתן להטיל על עורכי התוכן באתר ועל בעליו, אחריות בגין פרסום דברי לשון הרע באינטרנט על ידי גולש (ת”א 7830/00 ארנון בורוכוב נ’ אלישי פורן). מנגד, במקרה אחר (ק”פ 145/00 ויסמן נ’ גולן) נפסק כי אתר אינטרנט חדשותי (אשר בנסיבות המקרה שימש כעיתון מקוון) משמש כעיתון לכל דבר ועניין, על כל הנובע מכך, כמפורט לעיל.

במקרים רבים, על מנת להבטיח את מימוש זכויותיכם, חשוב לפנות אל עורך דין קניין רוחני.

ליחצו לפנייה לעו”ד סער גרשוני: יעוץ משפטי

ליחצו לקריאה נוספת על: ליטיגציה או על ראיות אלקטרוניות
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר

 

מאמרים נוספים בשבילכם
התנגדות לפטנט
קראו עוד
רישום סימן מסחר בארה"ב
קראו עוד
על פרויקט פינוי בינוי עירוני
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי