זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחרמהתקשורתאודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

“טמבל”, חוכמת חיים ולינק בעמוד: מה קורה כשסרטון ויראלי הופך לפרסומת

סער גרשוני
פורסם

משתתף ב”בואו לאכול איתי” הודה מול המצלמה שהוא לא מבין אנגלית. משתתף אחר קרא לו “טמבל”. שנה אחר כך, מורה לאנגלית הפך את הקטע לקמפיין ממומן. בית משפט השלום בתל אביב קבע בספטמבר 2026 שאין כאן לשון הרע, אבל יש פגיעה בפרטיות. ובסוף, דווקא התובע הוא ששילם.

כמעט כל עסק קטן שמפרסם ברשתות מכיר את הפיתוי. יש סרטון שכולם מדברים עליו השבוע, הוא מתאים בדיוק למוצר שלכם, ונשאר רק להוסיף כיתוב ולשלם על קידום. פסק הדין הזה מראה למה כדאי לעצור לרגע לפני שלוחצים.

מה קרה

בפרק של “בואו לאכול איתי” ששודר באוגוסט 2023 אמר אחד המשתתפים: “החשש שלי שיחשבו שאני קצת סתום, כי אני לא מבין אנגלית”, והוסיף שיש לו “חוכמת חיים”. משתתפת אחרת הרגיעה אותו. ואז עברה העריכה לראיון עם משתתף שלישי: “אני חושב שהוא טמבל. הוא באמת טמבל. וזה בסדר”.

סער גרשוני
עו”ד קניין רוחני
זקוקים לייעוץ ראשוני? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    שלח

    שנה אחר כך צילמה גולשת את הקטע מהטלוויזיה, עם צחוק מתגלגל ברקע, והעלתה אותו לטיקטוק. הסרטון צבר כ-448 אלף צפיות. כעבור שבוע לקח מורה לאנגלית שמוכר קורסים את אותו סרטון, הוסיף את הכיתוב “הגיע הזמן לשלוט באנגלית, לינק בעמוד שלי” ואת השאלה “גם לך יש חוכמת חיים?”, ושילם כדי לקדם אותו באינסטגרם ובפייסבוק. הפרסומת נצפתה כ-87 אלף פעמים באינסטגרם לפני שהוסרה.

    המשתתף שלח מכתב התראה ודרש 50,000 ש”ח. המורה הסיר את הסרטון, הציע להתנצל, וסירב לשלם. התביעה שהוגשה אחר כך הייתה על 150,000 ש”ח.

    תוכנית בישול בטלוויזיה ומחשב נייד עם פרסומת

    לשון הרע: מי שעולה לריאליטי חושף את עצמו לביקורת

    השופט טל חבקין היה מוכן להניח שהשילוב של “טמבל”, הצחוק והפנייה לקורס אנגלית עלול להשפיל. אבל הוא קבע שעומדת למורה הגנת תום הלב על ביקורת על פעולה שנעשתה בפומבי, לפי סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע. התובע אינו איש ציבור, אבל בחר להשתתף בתוכנית ריאליטי, ו”קשה לחשוב על פעולה פומבית יותר מאשר השתתפות בתוכנית ריאליטי טלוויזיונית” (פס’ 32).

    כל מרכיבי הסרטון הם דעה: המשתתף ש”חושב שהוא טמבל”, הגולשת שמצאה את זה מצחיק, והמורה שהשתמש בתובע כדוגמה. בית המשפט אף הציע ניסוי מחשבתי. אילו המורה לא היה מוכר קורסים, ופשוט היה כותב שזו “דוגמה מצערת” לבורות באנגלית, היה זה ביטוי שרוצים לאפשר. מי שעולה למסך “מזמין את הציבור לחוות דעה לגבי אופיו ותכונותיו המתגלות מבעד למצלמה” (פס’ 36).

    פרטיות: את הפנים שלי לא מכרתי לפרסומת שלך

    כאן התמונה התהפכה. סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות אוסר שימוש בשם, בתמונה או בקול של אדם “לשם ריווח” בלי הסכמתו. המורה טען שהוא בכלל לא השתמש בתובע, אלא בתכונה, אי ידיעת אנגלית, ושאפשר היה לשים במקומו כל אדם אחר. בית המשפט לא קיבל את זה. התובע הוא “לב הסרטון”: מי שיחליף אותו יצטרך לומר בדיוק את אותם דברים ובאותו אופן (פס’ 73).

    גם הטענה שהשתתפות בריאליטי היא הסכמה מכללא לשימוש מסחרי של אחרים נדחתה (פס’ 74). והחלק המעניין ביותר מבחינה משפטית: הגנת הבעת הדעה, שעזרה למורה בלשון הרע, לא עזרה לו בפרטיות. לפי בית המשפט, בין הרכיב המסחרי בפרסום לבין ההגנה על הבעת דעה “אין כל זיקה לוגית או רציונלית” (פס’ 83). מותר לבקר את מה שאדם עשה על המסך. אסור לגייס אותו לקמפיין. השופט ציין שהשאלה הזאת עוד לא נדונה בבית המשפט העליון.

    זו לא הפעם הראשונה שבית משפט בישראל מתמודד עם שימוש מסחרי בדמות. פסק הדין מזכיר את עניין אריאל מקדונלד, שחקן הכדורסל שתבע את רשת המזון המהיר על פרסומת עם שמו. שם העליון דחה את טענת הפרטיות, כי מקדונלד לא התנגד לשימוש מסחרי עקרונית, הוא רק רצה תשלום. כאן המצב הפוך: התובע, כך התרשם בית המשפט, כנראה היה מסרב גם תמורת כסף (פס’ 75).

    השורה התחתונה: 6,000 ש”ח לתובע, 10,000 ש”ח לנתבע

    הפיצוי נקבע על 6,000 ש”ח, בהתחשב בכך שהמורה רק שכפל סרטון שכבר היה ויראלי, לא התכוון לפגוע, הסיר אותו והציע להתנצל. ואז הגיע עניין ההוצאות. התובע זכה ב-4% ממה שתבע. בית המשפט כתב שטוב היה עושה אילו הגיש תביעה קטנה, בלי ייצוג ובסכום מידתי (פס’ 100), וחייב אותו ב-10,000 ש”ח הוצאות. אחרי קיזוז, התובע הוא שמשלם למורה 4,000 ש”ח.

    מה כדאי לקחת מכאן

    • לעסקים: סרטון ויראלי הוא לא מאגר תמונות חינמי. אם אדם מזוהה הוא “לב” הסרטון, שימוש בו בפרסומת ממומנת הוא שימוש לשם רווח, גם אם הוא אדם אנונימי.
    • ביקורת ופרסום הם שני דברים שונים. ההגנה על הבעת דעה לא בהכרח תכסה את הרכיב המסחרי.
    • התגובה אחרי מכתב ההתראה נחשבת. הסרה מהירה והצעה להתנצל הורידו כאן את הפיצוי באופן משמעותי.
    • לנפגעים: הסכום שתובעים צריך להתאים לנזק ולמה שבתי המשפט פוסקים. כאן הפער בין 150,000 ל-6,000 עלה לתובע ביוקר.

    פסק הדין ניתן בבית משפט השלום, וניתן לערער עליו. נעקוב.

    לייעוץ בנושאי פרטיות, לשון הרע ושימוש בתכנים ברשתות החברתיות, פנו למשרד גרשוני ושות’, עורכי דין.

    מאמרים נוספים בשבילכם
    "טמבל", חוכמת חיים ולינק בעמוד: מה קורה כשסרטון ויראלי הופך לפרסומת
    קראו עוד
    "מושחת": דעה או עובדה? העליון הניח את המילה על התפר
    קראו עוד
    פסק דין הצל נגד דרוקר: מתי "יד רוחצת יד" היא דעה ולא דיבה?
    קראו עוד
    אודות הכותב
    עו”ד סער גרשונימייסד המשרד

    עו״ד סער גרשוני, LL.M, הוא מייסד משרד גרשוני ושות׳ ועורך הדין המנהל בו. את המשרד הקים ב-2009, אחרי שנים כעורך דין בכיר במחלקת הקניין הרוחני של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת חיפה, ומחבר הספר "סוגיות משפטיות בייבוא מקביל", שעמדתו בו התקבלה בבית המשפט העליון. מרצה לקניין רוחני במכללת שנקר, חבר בוועדת הקניין הרוחני של לשכת עורכי הדין ובאיגוד סימני המסחר הבינלאומי (INTA).

    קרא עוד
    זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


      תחזרו אליי