פיצויים ללא הוכחת נזק
זכויות יוצרים הם הגנה המוענקת לבעלים או היוצר מפני שימוש בלתי מורשה באובייקט המוגן שמהווה נכס קניין רוחני שלו. הגנה מסוג זה נועדה כדי לאפשר פיתוח יצירות מסוגים שונים ועל ידי כך להעשיר את הסביבה התרבותית ולספק ליוצרים והבעלים תמריצים כלכליים לכך על ידי אותה הגנה שמאפשרת להם שימוש בלעדי ביצירה.
החוק בישראל קובע מנגנון הרתעתי, שבמסגרתו ניתנת לאדם שזכויותיו הופרו הזכות להגיש תביעה ולזכות בפיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק ממשי שנגרם.
מה קובע החוק במקרה של הפרת זכויות?
הפרת זכויות יוצרים יכולה לגרום ליוצר או לבעלים האחרים ביצירה לנזקים רבים מסוגים שונים. בדרך כלל, על מנת לחייב את הנתבע בתשלום בשל מעשיו, מוטלת על התובע חובה בהתאם לכללי המשפט האזרחי להוכיח שנגרם לו נזק ברמה של מעל למאזן ההסתברויות כלומר להראות שההסתברות שהוא ניזוק כתוצאה ממעשי הנתבע גבוהה בשיעור של 50% לפחות.
חוק זכויות היוצרים תשס”ח-2007 מאפשר לבעלי הזכות במקרה של הפרה לזכות בשני סוגי פיצויים כאשר האחד מהם אינו מצריך שהנפגע יספק לבית המשפט הוכחות לעניין הנזק שנגרם לו על מנת לזכות בפיצוי.
מדוע יש בחוק פיצויים ללא הוכחת נזק
כאשר עוסקים בזכויות יוצרים ובקניין רוחני בכלל, יש קושי לכמת את הנזק שנגרם. כאשר אנו עוסקים בקניין פיזי, כגון רכב, אין כל בעיה, יש מחירון לרכב ששווה X ואם יש תאונה שגורמת לירידת ערך או שהרכב נגנב ישנה נוסחה פשוטה שבמסגרתה אנו יכולים לדעת תוך דקות מה הנזק המדויק שנגרם.
בזכויות יוצרים זה קצת שונה, איך נכמת את הנזק? ויותר חשוב העתיקו לנו יצירה והעלו אותה לרשת, כמה אנשים צפו בה במקום לרכוש כרטיס? איך מחשבים דבר שכזה, או למשל אתר סדרות שמציע תוכן גנוב לכל מי שחפץ, כמה אנשים ראו באמצעותו סרט או סדרה? קשה מאוד לכמת.
מהו הסכום המקסימלי של פיצוי ללא הוכחת נזק?
מכיוון שישנו קושי רב לכמת את הנזק, בחר המחוקק, באופן חריג, לקבוע בחוק זכות יוצרים סעיף ספציפי אשר מאפשר ליוצר לקבל פיצוי של עד 100,000 שקלים בגין כל הפרה (“כלכלית” ומוסרית) וזאת ללא כל צורך להוכיח נזק. חשוב לציין כי טרם חקיקת החוק, בחוק משנת 2011 שהגיע עם המנדט הבריטי היה גם סעיף דומה אך הוא קבע מינימום פיצוי של 10,000 שקלים ומקסימום פיצוי של 20,000 שקלים ללא הוכחת נזק.
המחוקק במסגרת החוק החדש ביקש להגדיל את הסכום, שהיה ישן ולא עדכני, וכן בחר להוסיף מעין “פיצוי עונשי” על מנת להרתיע אנשים מפני הפרת זכות יוצרים (השאלה אם בתי המשפט אוכפים ופוסקים סכומים מרתיעים הינה שאלה אחרת לחלוטין).
הסעיף הרלוונטי בחוק זכות יוצרים אשר קובע את הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק הינו סעיף 56 לחוק:
“הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.”
כיצד קובע בית המשפט מהו הפיצוי במקרה ספציפי?
ובכן סעיף 56 לחוק הינו יופי של סעיף, הסכום גבוה ומרתיע (ויעיד על כך כל אדם שקיבל מכתב התראה בין העתקת תמונה או מאמר ללא רשות), אך כיצד קובע השופט הרלוונטי את הפיצוי לפי מה שנראה לו? לפי כיוון הרוח? כיצד נותנים לשופטים שיקול דעת בלתי מוגבל?
ובכן, למרות ששיקול הדעת של השופט הינו רחב, עדיין קבע המחוקק מספר מבחני משנה רלוונטיים אשר יכולים לסייע לשופט לקבוע את רף הפיצוי הראוי במקרים שונים.
סעיף 56 (ב) לחוק קובע את אותם מבחני משנה:
בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
- היקף ההפרה.
- משך הזמן שבו בוצעה ההפרה.
- חומרת ההפרה.
- הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט.
- הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט.
- מאפייני פעילותו של הנתבע.
- טיב היחסים שבין הנתבע לתובע.
- תום לבו של הנתבע.
לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
אם כן, המחוקק קבע 8 מבחני משנה אשר מנחים את השופט בקביעת רף הפיצויים ללא הוכחת נזק, במקרה ספציפי, ולהלן נציין מספר מילים על כל סעיף.
- היקף ההפרה – ברור שאין דינה של העתקת תמונה כהעתקת מאגר תמונות. ולכן ככל שהיקף ההפרה גדול יותר כך יגדל הפיצוי.
- משך הזמן שבו בוצעה ההפרה – ככל שמשך ההפרה גדול יותר, כך על שופט לפסוק פיצוי גבוה יותר.
- חומרת ההפרה – גם כאן, ככל שההפרה חמורה יותר כך הפיצוי יצמח.
- הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט – למרות שעוסקים בדיני זכות יוצרים, ברור שאם העתיקו ספר לימוד, שיכפלו אותו ומכרו אותו לתלמידים באופן מסחרי, זהו מקרה שגרם יותר נזק מהעתקת מאמר בנושא יצירה נגזרת באתר אינטרנט.
- הרווח שצמח לנתבע של ההפרה להערכת בית המשפט – זהו “הצד השני” של המבחן הקודם, ככל שההערכה היא שהרווח שהנתבע הפיק גבוה יותר כך מן הראוי להשית עליו פיצוי גבוה יותר.
- מאפייני פעילותו של הנתבע – האם הנתבע עמותה? אדם פרטי? בעל עסק? חברה מסחרית? הסיווג של פעילות הנתבע רלוונטית אף היא לפיצוי כי ברור שהפרה של אדם פרטי תגרום לפחות נזק מהפרה של חברה עסקית שהפרה את הזכויות במסגרת פעילותה העסקית.
- טיב היחסים שבין הנתבע לתובע – האם יש קשר ביניהם? האם הם פועלים באותו שוק? האם הם מתחרים? ברור שאם מדובר במתחרים אזי הנזק שנגרם לתובע רב יותר.
- תום ליבו של התובע – זהו מבחן סל המאפשר לשופט להפחית או להחמיר את הפיצוי בהתאם לאופן שבו הוא תופס את התנהלותו של הנתבע, ככל שהיא “תמימה” יותר כך ניתן להפחית את הפיצוי, ולהיפך.
חוק הגנת הפרטיות – פיצוי ללא הוכחת נזק
סעיף 2 לחוק קובע שפרסום יכול להית בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בתנועה, צליל או כל אמצעי אחר הנקלט בחושים.
בהתקיים שני התנאים המפורטים לעיל, היינו, שנאמרו כלפיך דברים אשר יכולים לפגוע בך באחת הדרכים הקבועות בסעיף 1, וכאשר דברים אלו פורסמו באחת הדרכים המנויות בסעיף 2 לחוק בוצעה כנגדך עוולות לשון הרע (הוצאה דיבתך). במקרה כזה מה הפיצוי המגיע לך?
בחלק מהמקרים ניתן לראות מה הנזק שנגרם, למשל, אם איבדת את עבודתך, ניתן לעשות חישוב של ההפסד ומכאן הפיצוי המגיע לך.
כאשר עוסקים ברכוש זה מאוד פשוט, הרכב שווה סכום X, במסגרת התאונה נגרם נזק כלשהו לרכב או שהוא הושבת, החישוב פשוט וקל, וכפועל יוצא גם סכום הפיצוי הנתבע במסגרת התביעה אשר מוגשת.
חוק לשון הרע – פיצוי ללא הוכחת נזק
בלשון הרע זה שונה, אנו עוסקים בדבר שהוא ערטילאי, שמו הטוב של אדם, כיצד ניתן להעריך מה השווי?
מכיוון שיש קושי לאמוד את הנזק בחר המחוקק לחוקק סעיף הקובע פיצוי לא הוכחת נזק, פיצוי שהוא חריג בנוף המשפט הישראלי (וקיים בדרך כלל בתחום הקניין הרוחני שגם שם יש קושי בקביעת הנזק).
היינו, המחוקק מודע לקושי הנוצר בהוכחת נזק אך הוא מעוניין להגן על האינטרס החשוב של שמו הטוב של האדם והוא מעוניין לכוון את האזרחים להתנהגות ראויה כפי שהוא רואה לנכון ועל כן הוא חורג מהמנהג שבו על התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו וקובע כי במידה ויש קושי להוכיח את הנזק, עדיין זכאי מי שנפגע לפיצוי גם ללא מבלי שיוכיח נזק באופן ודאי.
בהתאם קובע סעיף 7א(ב) לחוק, כי כאשר מדובר בתביעה אזרחית (במקרים מסוימים ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית בגין עבירה של לשון הרע) רשאי בית המפשט לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי שלא יעלה על סך של 50,000 שקלים חדשים נומינלית (כיום כאשר מחשבים את הסכום משנת יציאת החוק -1963, מגיעים לסך של כ- 75,000 שקלים) וזאת ללא כל צורך להוכיח נזק.
חמור מכך, במקרים בהם הנתבע פרסום את הדיבה במטרה מכוונת לפגוע במי שכלפיו נאמרה הדיבה, בית המשפט יכול לפסוק לחובת הנתבע כפל פיצוי, זאת בהתאם להוראות סעיף 7א(ג) לחוק, וגם כפל פיצוי זה ניתן לפסוק ללא הוכחת נזק.
חשוב לציין, כי לא בכל מקרה בית המשפט יפסוק את מלוא הפיצוי הקבוע בחוק, והוא יבחן את המקרה, ובהתאם לחומרתו יקבע את סכום הפיצוי שלטעמו יש לתת. חשוב לציין, כי מכיוון שמדובר בפיצוי בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, במידה ומעוניינים לערער על הסכום שנפסק, צריך להוכיח כי הסכום שנפסק אינו סביר בנסיבות העניין, עובדה שהיא קשה יותר להוכחה, שכן, לרוב, בית המפשט של ערעור לא אוהב להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט שנתן את פסק הדין, אלא, אך ורק באמת במקרים מיוחדים.
כך לדוגמא, בתיק בו ייצר משרדנו את פרופ’ חגי לוין במסגרת ת.א. 44048-04-18 כנגד חברת טייק אייר ישראל בע”מ ואח’, ועסק בארבעה פרסומים משמיצים שנעשו כנגד פרופ’ לוין על ידי חברה ובעלי מניותיה העוסקים בייבוא ומכירה של סיגריות אלקטרוניות סברנו שסכום הפיצוי שנפסק לחובת הנתבעים (100,000 שקלים) נמוך מידי, הגשנו ערעור (וגם הנתבעים הגישו ערעור על עצם הקביעות וכן סכום הפיצוי) ולמרות שמדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של טייק אייר, קיבל את טענותינו והכפיל את הפיצוי בגין ארבעת הפרסומים מ- 100,000 שקלים ל- 200,000 שקלים ואף הוסיף עוד סכום נכבד כהוצאות.
כפועל יוצא מעצם טיבם של דיני זכויות יוצרים ישנו קושי אובייקטיבי לתובע לכמת את הנזק שנגרם לו, המחוקק שהיה ער לכך דאג להוסיף סעיף ייחודי המאפשר לתובע לקבל פיצוי ללא צורך להוכיח בפועל את הנזק שנגרם לו. החוק קובע מספר מבחני משנה אשר תפקידם לסייע לבית המשפט להחליט מהו הפיצוי הראוי בנסיבות של כל מקרה ספציפי.
במידה ונתקלת בהפרת זכות יוצרים ואינך יכול לכמת את הנזק מומלץ לפנות אל עורך דין קניין רוחני העוסק בתחום אשר יוכל לבחון את ההפרה ולייעץ לך גם כיצד לפעול, אך חשוב לא פחות, להעריך את שווי הפיצוי אשר אתה עשוי לקבל במידה ותגיש תביעה בבית משפט.
בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע הינה דבר שפרסומו עלול, בין היתר, להשפיל אדם, לבזותו (בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינים או מוגבלותו), לפגוע במשרדו, בעסקו או במשלוח ידו.
