זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

תקנת השוק בראי דיני הקניין הרוחני

18/04/2013

תפקידה העיקרי של תקנת השוק, המעוגנת בסעיף 34 לחוק המכר, תשכ”ח – 1968, נוגע למקרים בהם יוצא נכס משליטתו של בעל הזכויות בו, ללא הסכמתו, ומגיע לפלוני (שכאמור לא רכש בנכס בעלות חוקית), אשר מוכר אותו לגורם שלישי.לדוגמא, מצב שבו בעלים של תמונה יקרה (נכס מטלטלין) איבד אותה ואדם אחר שמצא את התמונה מכר אותה למוזיאון אומנות, תמורת תשלום.

על פי תקנת השוק זכויותיו של הגורם השלישי שרכש את הנכס (המוזיאון בדוגמא שלעיל) יגברו על זכויות הבעלים המקורי, זאת במידה ויוכח כי הנכס נקנה בתמורה ובתום לב מצד הרוכש, אשר קנה את הנכס מאדם שעוסק במכירת נכסים מהסוג האמור באופן יום יומי.

תחולת תקנת השוק בדיני הקניין הרוחני

נשאלת השאלה מה הוא דינו של אדם שרכש יצירה בתנאי תקנת השוק (קנה אותה בתום לב, בתמורה ומאדם שעוסק במכירת יצירות מסוגה), כאשר רטרואקטיבית הסתבר לו כי אותה יצירה מפרה, למעשה, את זכויות היוצרים של יוצרה. האם בעל זכות הקניין הרוחני יוכל למנוע מאותו רוכש את השימוש ביצירה או שמא תקנת השוק תחול והרוכש יוכל לסחור ביצירה ולנצלה בניגוד לרצון בעלי הזכויות המקורי בה.

כאשר עסקינן בסודות מסחריים, המהווים תחום נכבד בדיני קניין רוחני, ישנו סעיף ספציפי בחוק עוולות מסחריות המאמץ את תנאי תקנת השוק לסוגיית השימוש בסודות מסחריים שנגזלו מבעליהם. כך, סעיף 8 לחוק קובע כי אדם לא ימצא אחראי בשימוש שביצע בסוד מסחרי שנגזל מבעליו, במידה ואותו סוד הגיע לידיו בתמורה ובתום לב, והכול בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.

בכל הנוגע לתחולת התקנה על תחומים נוספים שהחוק שותק לגביהם, קבעו בתי המשפט כי אין תחולה לתקנת השוק בהקשר לזכויות הרוחניות הגלומות בנכסי קניין רוחני, שכן זו חלה רק בנוגע לנכסים “נדים” ולא לזכויות הרוחניות הגלומות בנכס, אשר הינן בלתי ניתנות להעברה ללא הסכמת בעליהן.

על פי בתי המשפט, קביעה אחרת, תנציח, למעשה, את מעשה ההפרה היות והמפר יוכל להמשיך ולבצע שימושים מפרים בנכס שרכש בתמורה ובתום לב.

להרחבה בנושאים קרובים הכנסו אל הפרה עקיפה או אל תמצית חוק זכויות יוצרים

ההלכה הנוגעת לתחולת תקנת השוק על זכויות יוצרים ביצירה

אמנם, חוק זכות היוצרים מקנה לבית המשפט סמכות להתחשב בפיצוי שייפסק כנגד מפר זכויות יוצרים ביצירה, אם יווכח כי הוא הפר את זכויות היוצר בתום לב. יחד עם זאת, החוק אינו מכיר בהגנת תום הלב, כך שמפר הזכויות ביצירה לא יוכל להתבסס על תום ליבו כטענת הגנה בתביעה שיגיש נגדו יוצר היצירה, זאת להבדיל מתביעה כל בסיס חוק העוולות המסחריות, כמפורט לעיל.

לאור זאת הועלתה לא פעם הטענה לפיה יש לאמץ את תקנת השוק לדיני זכויות היוצרים, כך שבמידה והמפר קנה את היצירה בתום לב ובתמורה, הוא יהיה רשאי להמשיך לעשות בה שימוש. טענה זו נטענה במסגרת ת”א 2267/00 שפר נ’ תרבות לעם ובית המשפט המשיך במגמת הפסיקה, לפיה תקנת השוק אינה מתקיימת לגבי זכויות רוחניות, אלא אם הדבר נקבע במפורש על ידי המחוקק.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי