לשון הרע על אדם שכבר נפטר – מה החוק מתיר לעשות במקרה זה?
אחת מהזכויות הבסיסיות, המוקנות לכל תושב במדינת ישראל, היא הזכות לשם טוב, ולרבות הזכות להגנה מפני הפצת מידע פוגעני הפוגע בשמו זה.
במידה וזכותו של אדם לשם טוב הופרה על ידי גורם מסוים, המפרסם מידע מכפיש ופוגעני אודותיו, הרי שעומדת לו הזכות לפנות לבית המשפט בישראל בבקשה לסעד משפטי, ולהשתת פיצויים כספיים על מפיץ לשון הרע, וזאת במסגרת תביעה אזרחית, וכחלק מדיני הנזיקין.
כמו כן, יש באפשרותו של הצד הנפגע לבחור בהגשת בקשה רשמית לפתיחת הליך פלילי כנגד המפרסם, אשר במידה ותאושר, תגרור כנגדו סנקציות משפטיות חמורות, ובמקרים מסוימים אף עונש מאסר בפועל.
אחת מהשאלות הנפוצות, העולות בהקשר זה, היא מה קורה במידה והפצת לשון הרע נעשית כנגד אדם אשר נפטר טרם מועד הפרסום הפוגעני, או שנפטר זמן קצר לאחר מועד הפרסום. ובאופן ספציפי, האם במקרים אלו רשאים בני משפחתו לפעול במסגרת הליך משפטי כנגד מפיץ הפרסום הפוגעני, וזאת מתוקף חוק איסור לשון הרע.
בהקשר זה, יש להפריד בין שני מקרים שונים:
במידה והאדם שכנגדו הופנה פרסום לשון הרע נפטר טרם מועד הפרסום בפועל
גורם מסוים בחר לפרסם מידע המהווה הוצאת לשון הרע כנגד אדם שהלך לעולמו זה מכבר, הרי שחוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לבני משפחתו של הנפטר לפעול כנגד מפרסם הדברים באפיק האזרחי, דהיינו במסגרת תביעת נזיקין.
זאת מאחר וחוקי המדינה קובעים במפורש, כי הזכות להגשת תביעת נזיקין חלה רק במידה והגורם הנפגע היה בחיים בעת הפרסום, כאשר ההחלטה בדבר הגשת תביעת נזיקין נתונה אך ורק לו, בתור הגורם אשר נפגע במישרין מהפרסום הפוגעני.
עם זאת, ובניגוד לאפיק האזרחי, החסום כאמור בפני בני המשפחה במקרה זה, הרי שבני משפחתו של הנפטר, אשר לאחר מותו פורסם אודותיו מידע פוגעני, עודם רשאים לפנות בבקשה להחיל כנגד המפרסם תביעה משפטית בהליך הפלילי, וזאת בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע.
החוק קובע, כי במקרה מסוג זה הבקשה תועבר לבחינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר רשאי להחליט בדבר החלת הליך פלילי כנגד המפרסם, וזאת בהתאם לנסיבות העניין ולמידת החומרה של הפרסום הפוגעני.
במידה והאדם שכנגדו הופנה פרסום לשון הרע נפטר זמן קצר לאחר מועד הפרסום בפועל
כאמור, הגשת תביעה אזרחית בגין הוצאת לשון הרע אפשרית רק במידה והנפגע מהדברים היה בחיים במועד הפרסום, שכן הליך זה נועד בראש ובראשונה לפצותו בגין הפגיעה אשר נגרמה לו כתוצאה מהפרסום הפוגעני. עם זאת, ישנם מקרים בהם נשוא הפרסום נפטר זמן קצר לאחר הפרסום, ומבלי שהספיק לפעול באפיק המשפטי כנגד המפרסם.
במקרים כגון אלו, בני משפחתו של הנפטר רשאים לפתוח בהליך אזרחי כנגד מפרסם לשון הרע, וזאת בפרק זמן של שישה חודשים מיום הפטירה, ובשמו של הנפטר. כמו כן, ובמידה והנפטר הספיק טרם מותו לפתוח בהליך תביעה אזרחית כנגד המפרסם, אך נפטר טרם השלמת ההליך, בני משפחתו רשאים להמשיך את ההליך עד לקבלת פסיקה בתיק מטעם בית המשפט. במידה ובית המשפט בחר לקבל את התביעה האזרחית, ולהורות בדבר תשלום פיצויים, הרי שהתובעים יהיו זכאים ליהנות מסכום הפיצויים בשמו של הנפטר.
בכל הנוגע לאפיק הפלילי, הרי שבדומה לסיטואציה הקודמת, גם פה רשאים בני משפחתו של הנפטר להגיש בקשה לפתיחה בהליך פלילי כנגד המפרסם, כאשר ההחלטה בסוגיה נתונה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
ראו גם:
