זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

סמכות שיפוט בתביעות קניין רוחני וזכויות יוצרים

18/04/2013

סמכות עניינית על פי חוק בתי המשפט – במערכת המשפט בישראל קיימות שלושה ערכאות דיוניות: ערכאת השלום, המחוזי והעליון. דיני הסמכות העניינית עוסקים בזהות הערכאה שבסמכותה לדון בעניין פלוני. הגשת תביעה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בנושאיה, עלולה לגרום לסילוקה של התובענה על הסף ועל כן יש לדיני הסמכות העניינית חשיבות רבה מנקודת מבטו של התובע. הדברים נכונים כמובן גם לתביעות בגין הפרת זכויות יוצריםפטנטיםמדגם וקניין רוחני בכלל.

סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984, קובע את סמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי, לפיה כל עניין אזרחי או פלילי שאינו בסמכותו של בית משפט השלום, יהיה בסמכותו של המחוזי.

לא למותר לציין כי בכל הנוגע לתביעות אזרחיות, החוק קובע כי כל תובענה במסגרתה מבוקש סעד כספי העולה על הסך של שנים וחצי מיליון שקלים תיהיה בסמכות השיפוט של בית המשפט המחוזי.

יחד עם זאת, סעיף 40 (4) עוסק באופן ספציפי בתביעות בענייני קניין רוחני וקובע כי תבענות אלו יהיו בסמכות של בית המשפט המחוזי, אף אם סכום הסעד הכספי המבוקש במסגרתן הינו נמוך מהסך של שנים וחצי שקלים – תביעה שבמצב הדברים הרגיל הינה בסמכותו של בית המשפט השלום.

החוק מפרט מה היא תביעה בענייני קניין רוחני ומונה את הכללים לפיהם יוכרע לאיזו ערכאה נתונה סמכות הדיון העניינית והמקומית.

כך, תבענות המבוססות על חוק זכות היוצרים, פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודת סימני המסחר, חוק עוולות מסחריות ועל חוקים נוספים המעוגנים בסעיף, יוגשו לבית המשפט המחוזי.

קיראו על: קניות באינטרנט וחוק הגנת הצרכן

השלמת הלאקונה בחוק בתי המשפט

רשימת החוקים המנויים בחוק בתי המשפט, אשר מתייגים את התביעה כעוסקת בענייני קניין רוחני, כאמור, הינה רשימה חסרה שאינה כוללת את כל החוקים הקשורים בדינים אלו.

כך, לדוגמא, החוק להגנת מעגלים משולבים שהינו חלק מדיני הקניין הרוחני אינו נכלל ברשימה זו, כך שעל פי החוק לא ברור לאיזו בית משפט מסורה הסמכות לדון בתביעה לסעד כספי הנמוך מהסך של שנים וחצי מיליון שקלים, אשר מתבססת על החוק האמור.

נראה כי לצורך בחינת הסמכות העניינית במקרים הנופלים בלאקונה החוקית האמורה, יבצעו בתי המשפט פרשנות תכליתית לחוק ויקבעו כי די והתביעה עוסקת באחד מן החוקים המפורטים בחוק ככאלו הנתונים לסמכות בית המשפט המחוזי, בכדי שכל התביעה, גם אם היא מתבססת על חוקים נוספים שאינם נכללים ברשימה דנן, תידון על ידי בית משפט זה ללא קשר לסכום התובענה.

קיראו בהרחבה על: התיישנות תביעות בנושא קניין רוחני

סמכות מקומית לדיון בתביעות קניין רוחני וזכויות יוצרים

לאחר שהתביעה מנותבת לערכאה המתאימה, על התובע להגישה לאחד מבתי המשפט בערכאה זו, כאשר מיקומו הגיאוגרפי של בית המשפט נקבע על פי דיני הסמכות המקומית.

לא למותר לציין כי חלק נכבד מההפרות הקשורות בקניין הרוחני נעשות בימינו ברשת האינטרנט, עובדה שיש בה כדי להקשות על בחירת בית המשפט אליו תוגש התביעה.

ודוק, בתי המשפט בישראל עסקו בנושא זה ונראה כי מתגבשת ההלכה לפיה לכל בית משפט בארץ תקום סמכות מקומית לדון בהפרה שנעשתה באינטרנט, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי של בעלי הדין, אלא אם מאזן הנוחות מחייב את בית המשפט להעביר את הדיון.

בכל שאלה נוספת בענייני סמכות שיפוט בתביעות קניין רוחני וזכויות יוצרים אתם מוזמנים או לפנות טלפונית ולשוחח עם עורך דין באופן אישי.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי