חוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981 חוקק על מנת לשמור על כללים סבירים ומקובלים בהליכי קיום המסחר. ודוק, על פי החוק, הצדדים לעסקה מסוימת צריכים להתנהג בתום לב ובהגינות לכל אורך הדרך, כך שבין היתר יפרטו בפני הצד השני את מקסימום האינפורמציה הנחוצה לו על מנת שיכלכל את צעדיו ויבחן את כדאיותה של העסקה מנקודת מבטו, והכול תוך יחסי אמון הדדיים.
לאור העובדה שיותר ויותר אנשים מבצעים מדי יום קניות באתרי אינטרנט, נשאלת השאלה לגבי תוקפו של חוק הגנת הצרכן והאם הוא מעניק הגנה גם לאלה מאיתנו שבחורים לבצע קניות אונליין.
יש לציין כי חוק הגנת הצרכן יוצא מנקודת ההנחה שיחסי הכוחות בין היצרן לצרכן אינם שווים, כך שהם נוטים בבירור לטובת היצרן. אשר על כן, הרגולטור העניק לצרכן הגנות רבות בחוק, בכדי להתגבר על עודף הכוח של היצרן, זאת באמצעות ההבטחה כי יעמוד לרשותו של הצרכן מלוא המידע הנאות וההוגן לשם ביצוע עסקה.
הגנות אלו כוללות את חובת הגילוי הרחבה שמוטלת על העוסק (לדוגמא, על פי סעיף 17 לחוק עליו להציג תג מחיר על כל מוצר שהוא מוכר), כמו גם את האיסור להטעות את הצרכן בעניין מהותי הקשור בעסקה.
בהקשר זה לא למותר לציין כי מדובר בחוק קוגניטיבי, אשר לא ניתן להתנות עליו ו/או לוותר על הזכויות המוענקות על ידו (זאת גם אם הצרכן עצמו אינו מעוניין במימושן).
קיראו בהרחבה על: חוזה אלקטרוני
מעמד חוק הגנת הצרכן ברשת האינטרנט
רוב אתרי האינטרנט, בעיקר אלו העוסקים במכירת מוצרים, נוהגים לצרף תקנון לאתר, כאשר ביצוע עסקה כפוף לאישורו של הצרכן, לפיו הוא קרא, הבין והסכים לתנאי התקנון. בהקשר זה נשאלת השאלה האם אותו תקנון של אתר אינטרנט, יכול להתנות על זכויותוהגנות הניתנות לצרכן על פי חוק הגנת הצרכן.
>>> פורום קניין רוחני <<<
ודוק – סעיף 17 לחוק, אשר מטיל על היצרן את החובה לנקוב במחיר המוצר, כאמור, קובע כי הוראות הסעיף חלות על טובין המוצגים על ידי העוסק בכל דרך שהיא, באופן ממנו ניתן להסיק כי אותם טובין מוצעים למכירה.
בתי המשפט השונים קבעו כי “כל דרך שהיא”, כאמור בסעיף, כוללת בחובה גם אתרי אינטרנט שמציגים מוצרים למכירה, אשר חייבים לפרסם את מחיר המוצר המוצע לצרכן ובכך קבעו, למעשה, כי אין כל הבדל בין מוצר המוצג בחלון ראווה של חנות בקניון לבין מוצר המוצג באתר מכירות ברשת (ת”א 836/05 וייל נ’ גטר טק בע”מ).
זאת ועוד, היות והוראות החוק חלות על אתרי המכירות ברשת, הרי שתקנון האתר אינו יכול להתנות על אותן הוראות, כך שכל הוראה בתקנון האתר שמנוגדת לחוק תהא בטלה.
מתן פיצוי לצרכן בעקבות הפרת החוק על ידי אתר מכירות – מקרה מהפסיקה
סעיף 31א. לחוק קובע את סמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי בגובה של עד עשרת אלפים שקלים כנגד עוסק, אשר הפר את אחת הוראות המנויות בסעיף, זאת מבלי שהצרכן יהא צריך להוכיח שנגרם לו איזה שהוא נזק.
במקרה שנדון בפסיקה, פסק בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים פיצוי בסך של אלף שקלים כנגד אתר אינטרנט שהציג לצרכן מחיר שיקלי, בעוד המחיר שגבה בעבור המוצר בפועל היה דולרי (ת”ק 2385/07 אבשלום נ’ סופטסייל).
משרד עורכי דין סער גרשוני ושות’ מתמחה בנושאי משפט מסחרי ואנו נשמח להעניק יעוץ משפטי מפורט ועדכני בכל עניין ספציפי הנוגע להפרה אפשרית של חוק הגנת הצרכן.
