חוזה אלקטרוני

 על אף העובדה שהחוזה האלקטרוני נוצר בסביבה המקוונת, הרי שהוא כולל את כל השלבים של יצירת יחסים חוזיים בסביבה הפיסית, לרבות משא ומתן לגיבוש תנאיו, ניסוחו של החוזה והסכמה סופית על תכולתו. כמו הסכם רגיל, כך גם החוזה המקוון יקבל את תוקפו רק במידה והוא עומד בתנאי המסויימות וגמירות הדעת. ודוק, על החוזה המקוון לכלול במפורש את המועדים והתנאים המהותיים להתקשרות בין הצדדים ובנוסף להצביע על גמירות דעתם של הצדדים לו.

נראה כי עיקר הבעייתיות בנושא החוזה המקוון נוגעת לדרישת גמירות הדעת, משום שחתימה במסגרת פגישה פיסית בין הצדדים וכל מה שמתלווה אליה, אינה דומה ללחיצה על מקש ה”אנטר”, אשר עלולה להיעשות בקלות דעת ואף ללא כוונה.

מעבר לכך, על מנת שהחוזה יחייב את הצדדים לו על פי דיני החוזים, יש להראות כי בוצעו הליכי הקיבול וההצעה, כאשר בחוזה מקוון הדבר נעשה על ידי הצעה תגובה מקבלת הבאות לידי ביטוי במסר אלקטרוני (דואר אלקטרוני, למשל). הנה כי כן, מהאמור לעיל עולה כי מערכת המשפט בישראל התאימה את דיני החוזים הרגילים לקידמה הטכנולוגית והכירה בתוקפו של חוזה מקוון, כאשר הוא עומד בתנאים המנויים בחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג – 1973.

למידע נוסף ליחצו על משפט מסחרי
קראו בהרחבה על חתימה אלקטרונית או על בדיקת נאותות
בואו לדבר על חוזים אלקטרוניים בפורום קניין רוחני

חוזה אלקטרוני רגיל אל מול חוזה אלקטרוני צרכני

הנחת המוצא של מערכת המשפט בישראל הינה כי חוזים צרכניים המבוצעים באמצעות רשת האינטרנט מחזקים באופן משמעותי את עליונותו של היצרן/הספק על גבי הצרכן. כך, לדוגמא, במקרים רבים לא קיבלו הצרכנים את המוצר שהזמינו באתר האינטרנט, לא נמסרה להם מלוא האינפורמציה אודות תנאי העסקה עובר לביצועה והתקיימה חוסר בהירות בנוגע לסמכות השיפוט הרלוונטית במקרה שיתגלע סכסוך בין הצדדים ועוד.

אולם, כמפורט לעיל, המשפט הישראלי מכיר בחוזים אלקטרוניים המתבצעים ברשת כחוזים מחייבים לכל דבר ועניין, כאשר הוא מבחין בין חוזים אלקטרוניים רגילים לבין חוזים אלקטרוניים צרכניים, אשר הבעיות המפורטות לעיל עשויות להופיע במסגרתם ביתר שאת.

ראשית, תוכן חוזה אלקטרוני צרכני מאופיין בכך שהוא כפוף לחוק החוזים האחידים, התשמ”ג – 1982, זאת משום שהוא מנוסח לרוב על ידי הספק – הוא אתר האינטרנט שמציע את המוצר למכירה. כך, ניתנת לצרכן הגנה מפני סעיפים מקפחים, אשר לא תינתן להן כל הכרה משפטית, זאת אף אם הצרכן הסכים לעיגונם בהסכם. לדוגמא, על פי החוק בטל סעיף בחוזה אלקטרוני צרכני במידה והוא פוטר את הספק מאחריות שהייתה מוטלת עליו לפי הדין, אלמלא אותו התנאי ו/או סעיף המסייג הטלת אחריות חוזית על הספק, אשר היה ניתן להטילה לולא הסעיף.

בנוסף, סעיף 5 לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981, קובע כי יש לתת לצרכן הזדמנות סבירה ואמיתית לעיין בחוזה, טרם החתימה עליו, כאשר בכל הנוגע לדרישה זו בהקשר של עריכת חוזים מרחוק נקבעה רשימת פרטים מפורטת יותר שיש לפרוס בפני הצרכן, עובר לחתימה על ההסכם (כאשר הסכם מקוון הוא הסכם מרחוק, כהגדרת החוק).