איך בונים אסטרטגיית רישום סימן מסחר לפני השקת מותג
בניתם מותג. יש שם, יש לוגו, האתר כמעט מוכן ותאריך ההשקה כבר בלוח. זה בדיוק הרגע שבו כדאי לעצור לשבוע ולבדוק דבר אחד: האם השם הזה באמת יכול להיות שלכם. מכתב התראה שמגיע חודש אחרי ההשקה, מחברה שרשמה שם דומה לפניכם, יכול לחייב אתכם להחליף שם, אריזות, דומיין וקמפיין בבת אחת. במאמר הזה אני עובר על חמשת השלבים שאני עושה עם לקוחות שרושמים סימן מסחר לפני השקת מותג, כדי שהרישום יהיה מוכן ביום שהמותג יוצא לאוויר.
למה לטפל בסימן המסחר לפני ההשקה ולא אחריה
כל עוד השם לא רשום, הוא נכס שמישהו אחר יכול לקחת ראשון. ברגע שהמותג נחשף, בפרסום, בכנס או במצגת למשקיעים, הוא גלוי גם למתחרים ולמי שמחפש שמות פנויים לרישום. מעבר לזה, הליך רישום סימן מסחר לא נגמר ביום. אם מתחילים אותו רק אחרי ההשקה, יוצא שבחודשים הכי חשובים של המותג אין לכם זכות רשומה להישען עליה.
יש גם צד חיובי. סימן מסחר רשום הוא נכס שמשקיעים, רוכשים וזכיינים בודקים. מותג שהרישום שלו מסודר מראש נכנס לגיוס או לעסקה עם פחות שאלות פתוחות.
שלב 1: בודקים שהשם פנוי, ושאפשר בכלל לרשום אותו
הבדיקה הראשונה היא במאגר הישראלי. אתר החיפוש של רשות הפטנטים מציג סימנים רשומים ובקשות תלויות, ואם אתם מתכננים לפעול גם בחו”ל, ממשיכים למאגר המותגים העולמי של הארגון העולמי לקניין רוחני. אבל חיפוש של השם המדויק לא מספיק. סימן נפסל גם בגלל דמיון בצליל, במשמעות או במראה, ולכן בודקים גם וריאציות, איות אחר ותרגום.
אחרי זה אני בודק את מה שלא מופיע במאגרים: אתרים, דומיינים, חשבונות ברשתות ועסקים שמשתמשים בשם בלי לרשום אותו. עסק כזה עלול להחזיק בזכויות מכוח השימוש עצמו, וכדאי לדעת עליו לפני שמשקיעים בשיווק.
והשאלה השנייה היא אם השם ניתן לרישום בכלל. רשם סימני המסחר דורש אופי מבחין, כלומר שהשם יזהה את העסק שלכם ולא רק יתאר את המוצר. נניח שחברת מזון רוצה לקרוא למוצר “טרי ובריא”. סביר שהבקשה תידחה, כי מילים שמתארות את המוצר צריכות להישאר פתוחות לכולם. שם שהמצאתם, או מילה שאין לה קשר ישיר למוצר, נרשם בקלות רבה יותר וגם קל יותר לאכוף אותו. יש עוד סימנים שאינם כשירים לרישום, וכדאי להכיר אותם לפני שמתאהבים בשם.
שלב 2: בוחרים סוגים לפי המקום שבו העסק יהיה בעוד כמה שנים
הרישום לא מגן על השם בכל תחום. הוא מגן עליו בסוגי המוצרים והשירותים שבחרתם, לפי סיווג ניס הבינלאומי, שמחלק את כל המוצרים והשירותים ל-45 סוגים. רישום בסוג אחד לא מכסה סוג אחר.
הטעות שאני פוגש הכי הרבה היא רישום רק לפי מה שהעסק מוכר היום. חברה שמפתחת אפליקציה לניהול פרויקטים תשקול בדרך כלל את סוג 9 (תוכנה) ואת סוג 42 (שירותי תוכנה וטכנולוגיה), ולפעמים גם את סוג 35 אם יש לה רכיב של שירותים עסקיים. אז אני שואל את הלקוח לאן הוא מתכנן להתרחב בשלוש עד חמש השנים הקרובות, ובונה את רשימת הסוגים גם לפי התשובה. להוסיף סוג אחרי ההגשה אי אפשר. צריך להגיש בקשה חדשה, עם תאריך חדש.
שלב 3: מחליטים איפה לרשום: בישראל, בחו”ל או בשניהם
עסק שמוכר רק בישראל יכול להסתפק ברישום כאן. מיזם שמכוון לשווקים אחרים צריך לתכנן גם רישום סימן מסחר בינלאומי. הדרך הנפוצה היא פרוטוקול מדריד, שמאפשר להגיש בקשה אחת ולבחור בה מדינות מתוך 133 המדינות שהשיטה מכסה.
| שאלה | רישום בישראל | רישום בינלאומי בפרוטוקול מדריד |
|---|---|---|
| היכן הסימן מוגן | בישראל בלבד | בכל מדינה שבחרתם, לפי ההחלטה של כל מדינה |
| עלות | נמוכה יחסית | עולה עם כל מדינה שמוסיפים |
| ניהול | מול רשות הפטנטים בישראל | בקשה אחת שמנוהלת דרך הארגון העולמי לקניין רוחני |
| מתאים ל | עסק שהשוק שלו ישראלי | מיזם שמתכנן מכירות או גיוס בחו”ל |
כאן יש כלי שהרבה יזמים לא מכירים: זכות דין קדימה. מרגע שהגשתם בקשה בישראל, יש לכם שישה חודשים להגיש בקשות במדינות אחרות, והן ייחשבו כאילו הוגשו ביום ההגשה בישראל. כך אפשר לרשום קודם כאן, לראות איך ההשקה מתקבלת, ורק אז להחליט באילו שווקים כדאי להשקיע.
שלב 4: מתזמנים את ההגשה מול לוח הזמנים של ההשקה
ההמלצה שלי פשוטה: מגישים לפני החשיפה הראשונה, לא לפני ההשקה הרשמית. החשיפה הראשונה היא לפעמים מצגת למשקיעים, הודעה ללקוחות ראשונים או דף נחיתה, והיא קורית בדרך כלל כמה חודשים לפני יום ההשקה.
יזמים שעובדים בשקט לפני השקה עושים את זה כדי לשמור על הרעיון. אבל השקט לא מגן על השם. הגשה מוקדמת היא מה שקובע מי היה ראשון, ומאותו יום מתחיל גם חלון ששת החודשים לרישום בחו”ל. אם כבר קרה שמישהו הקדים אתכם, כתבתי על מה קורה כשמישהו רשם את סימן המסחר שלכם לפניכם.
כדאי לתאם את זה עם מי שמעצב את המותג. בקשה מוגשת על סימן מסוים, ושינוי מהותי בלוגו אחרי ההגשה ידרוש בקשה חדשה. אם הלוגו עוד לא סופי, אפשר להגיש קודם על השם עצמו, ולהגיש על הלוגו כשהוא מוכן.
שלב 5: נערכים לבחינה ולהתנגדויות
אחרי ההגשה בוחן ברשות הפטנטים בודק את הבקשה, ולעיתים מבקש הבהרות, צמצום של רשימת המוצרים או שינוי בניסוח. כשהבקשה מתקבלת היא מתפרסמת, ומאותו יום יש לכל אחד שלושה חודשים להגיש התנגדות. מתחרה שחושב שהסימן שלכם דומה מדי לשלו ישתמש בחלון הזה.
רוב הבקשות שהוכנו טוב עוברות את השלב הזה בלי דרמה. כשיש דרישה של הבוחן או התנגדות, ההחלטה אם לצמצם, לשנות או להיאבק על הסימן כולו תלויה במה שהעסק צריך, ושם ליווי של עורך דין סימני מסחר חוסך זמן וכסף.
הטעויות שאני רואה הכי הרבה
הראשונה היא שם שמתאר את המוצר. הוא נשמע טוב במצגת, אבל קשה לרשום אותו וכמעט אי אפשר למנוע ממתחרים להשתמש במילים דומות. השנייה היא הנחה שרישום החברה ברשם החברות, או רכישת הדומיין, מגנים על המותג. הם לא מגנים. שם חברה ודומיין הם רישומים מסוג אחר, ורק סימן מסחר רשום נותן זכות בלעדית בשם לגבי המוצרים שבחרתם.
השלישית היא דחייה של הרישום בחו”ל עד שמגיעים לקוחות משם. בשלב הזה ששת החודשים של זכות דין הקדימה כבר עברו, ולפעמים מישהו מקומי כבר רשם שם דומה. ואז החלפת שם בשוק אחד יכולה לעלות הרבה יותר מהרישום שלא נעשה בזמן.
שאלות נפוצות
אפשר להגיש בקשה לפני שיש לוגו סופי?
כן. אפשר להגיש בקשה על השם בלבד, כסימן מילולי, ולהגיש בקשה נפרדת על הלוגו כשהעיצוב נסגר. הסימן המילולי מגן על השם בכל צורת כתיבה.
מתחרה משתמש בשם דומה אבל לא רשם אותו. מה עושים?
שימוש בלי רישום עדיין יכול לתת לו זכויות, למשל אם הלקוחות כבר מזהים את השם איתו. לכן לפני שמגישים בודקים כמה זמן ובאיזה היקף הוא משתמש בשם, ומחליטים אם להמשיך עם השם או לשנות אותו לפני שהושקעו בו כספים.
מי יכול להגיש את הבקשה: החברה או המייסד?
עדיף שהבקשה תוגש על שם הגוף שיחזיק במותג, בדרך כלל החברה. סימן שנרשם על שם מייסד יצטרך העברה לחברה בהמשך, ומשקיעים בודקים את זה בבדיקת הנאותות.
לפני שאתם משיקים
אם אתם כמה חודשים לפני השקה, התחילו מבדיקת השם וממיפוי הסוגים, והגישו לפני החשיפה הראשונה. כך המותג יוצא לאוויר כשהוא כבר שלכם, ויש לכם חצי שנה להחליט על הרחבה לחו”ל.
לבדיקת השם ולבניית אסטרטגיית רישום לפני ההשקה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורך דין קניין רוחני סער גרשוני.
