דיני הקניין הרוחני נועדו, בין היתר, על מנת לתמרץ ולהעניק לממציא או היוצר מונופול לתקופה מוגבלת על ההמצאה או היצירה שיצר, כך שהוא יוכל להרוויח מאותו קניין ובכך לקבל את התמריץ הכלכלי להמשיך וליצור.
על מנת שהבעלים של הקניין הרוחני יוכל לנצל את קניינו ולהרוויח ממנו הוא נזקק למארג של חוזים והסכמים אשר יסדירו את השימוש בקניינו הרוחני. בהתאם בשנים האחרונות הקניין הרוחני הופך לאחד הנושאים המרכזיים במשפט המסחרי של ימינו. בהתאם ניתן לראות שהקניין הרוחני אינו מוגבל ומשפיע על תחומים רבים של חיינו וכן על אופן פעולת השווקים
במאמר זה נסקור בקצרה את הנושאים המרכזיים בהקשר זה: הסכמי רישיון, הסכמי הפצה והסכמי תמלוגים .
הסכמי רישיון הינם הסכמים במסגרתם הבעלים של הקניין הרוחני מעניק לאדם מסוים או גוף זכות לייצר ו/או להשתמש בקניין הרוחני שבבעלותו. היינו, תכלית ההסכם הינה הענקת רישיון לשימוש בקניין תוך שהבעלים שומר על בעלותו.
הסכם הרישיון יכול להיות כללי או מחולק גיאוגרפית בהתאם למדינות או אזורים רלוונטיים במדינה. ההסכם יכול להיות בלעדי, היינו, אותו גוף שלישי הינו הבלעדי אשר יכול לעשות שימוש בקניין הרוחני בהתאם להגדרות ההסכם, או הסכם שאינו בלעדי, היינו, שישנם מספר גופים אשר יכולים לעשות שימוש בקניין הרוחני באותו אזור.
הסכם הרישיון יכול להיות לגבי תוכנה, פטנט, או כל יצירה אחרת כגון ספר וכדומה. הסכם הרישיון יכול להיות גם בקשר לסימן מסחר המגן על מותג מסוים.
כאשר עורכים הסכם רישיון חשוב מאוד לכלול נקודות כגון היקף הרישיון, תקופת זמן הרישיון והתנאים לחידושו, התמריצים הכלכליים הנובעים, האם התשלום הוא כאחוז ממכירות או סכום קבוע, האם יש דרישה למינימום של מכירות, סוגיות הנוגעות לאחריות המוצר ושירות, מי אחראי לאכוף את הזכויות במידה שהן מופרות, כיצד יכול הבעלים לפקח על מקבל הרישיון שהוא פועל בהתאם לתנאי הרישיון ומהן הסנקציות במידה שבעל הרישיון הפר אותן
הסכם הפצה הינו הסכם אשר נועד להגדיר את התנאים שבהם הבעלים של זכות הקניין הרוחנית, או היצרן מעניק לצד שלישי (המפיץ) את הזכות לשווק, למכור או להפיץ מוצר או שירות בשוק מסוים או מספר שווקים. בדרך כלל הסכמי הפצה נערכים כאשר בעל הקניין הרוחני מעוניין להגיע לשווקים חדשים בהם הוא אינו מסוגל להפיץ את מוצריו באופן יעיל ומעוניין להיעזר בגוף שלישי באותו איזור אשר יכול לשווק ולמכור את המוצר בצורה טובה ויעילה יותר.
להבדיל מהסכם רישיון, בו הצד להסכם מקבל זכות לייצר או להשתמש במוצר באמצעות רישיון אך הזכויות המשפטיות הגלומות במוצר נשוא הרישיון נשארות אצל הבעלים, בהסכם ההפצה המפיץ רוכש את המוצר ומפיץ אותו בעצמו, עת הוא הבעלים של המוצר. מכאן שבעוד הסכמי רישיון מתמקדים בדרך כלל בהענקת זכות השימוש בקניין הרוחני, הסכמי הפצה מתמקדים באופן השיווק הפיזי של המוצר או השירות.
גם כאן, ההסכם יכול להיות הסכם הפצה בלעדי, היינו החברה בעלת המותג מעניקה רישיון הפצה בלעדי של מוצריה בישראל לחברה מסוימת. הסכם ההפצה יכול להיות גם כזה שהוא אינו בלעדי, היינו מספר חברות שונות מקבלות את הזכות להפיץ את המוצר או השירות. בדרך כלל במידה והסכם ההפצה הוא בלעדי, הוא יכלול לתנאים רבים יותר והמפיץ יידרש לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר, שכן הוא מקבל בלעדיות ומונופול בתחום הגיאוגרפי הכלול בהסכם.
בעת עריכת הסכם הפצה חשוב מאוד להתייחס למספר נקודות. האזור בו המפיץ יכול להפיץ את המוצר, תקופת ההסכם וכיצד ניתן להארכה, התמחור של המוצר- מי קובע את המחיר של המוצר (יצרן או המפיץ), האם ההסכם כולל כמות מינימום, תנאי התשלום, מי מעניק את השירות למוצר ומהו הסטנדרט שבו צריך לעמוד המפיץ, מה ייחשב להפרת הסכם.
הסכם תמלוגים הינו הסכם משפטי בו בעל זכות הקניין הרוחני מעביר את הזכויות בקניין הרוחני לצד שני באופן מלא או חלקי ובפועל הצד השני הופך לבעל הזכויות בקניין הרוחני. כאמור הוא יכול להיות בעלים באופן מלא או במשותף. כפועל יוצא מכך הצד המקבל את הבעלות יכול לנהל את הקניין הרוחני ולהשתמש בו בהתאם לשיקוליו ובהתאם לתנאי החוזה (לעיתים יכולות להיות הגבלות מסוימות בהסכם). בתמורה הבעלים המקורי של הקניין הרוחני זכאי לתשלום בגובה מסוים ממכירה של כל מוצר ו/או שירות שעניינו הקניין הרוחני
בדרך כלל הסכמי תמלוגי נעשים במקרים בהם אדם או ארגון מחליטים שאין ברצונם לייצר ולמכור את המוצר או מוצרים הגלומים בקניין הרוחני, אלא להעביר לצד שלישי שיעשה זאת. הסיבה יכולה להיות שהייצור מצריך השקעה כספית או תשומות אחרות אשר בעל הקניין הרוחני אינו מעוניין לבצען. לעיתים בעל הקניין הרוחני יודע שחברה בינלאומית גדולה תוכל לפתח את המוצר ולשווקו במספר גדול של מדינות וכעל ידי כך למקסם את הרווחים. הסכמים אלו נפוצים בעיקר בתחום הפטנטים והעיצובים הרישומים, שם הממציא שלעיתים הוא אדם פרטי יודע שחברה בינלאומית בעלת גב כלכלי תוכל להגן בצורה יותר טובה ולרשום את הפטנט במדינות רבות ועל ידי כך, כאמור, למקסם את יכולת הרווח הכלכלי מהמוצר.
כשעורכים הסכם תמלוגים יש חשיבות לשים לב ולוודא שההסכם כולל התייחסות לנקודות כגון הגדרה של הקניין הרוחני הספציפי אשר הבעלות בו מועברת, התחייבות של המוכר שהוא אכן בעל הזכויות המלאות בקניין הרוחני, אחריות של המוכר לפגמים, הגבלות או תנאים מסוימים שצריכים להופיע בהסכם, מה ייחשב להפרת הסכם ומה התוצאה של הפרת הסכם (השבת בעלות, פיצויים, התייחסות לבעלות בשיפורים ככל שנעשו על ידי הצד שרכש), מהם התמלוגים להם זכאי המוכר, הם אחוזים ממכירות או מרווח, אפשרות של המוכר לראות ולבחון את החשבונות של הרוכש כדי לוודא שהוא מקבל את מלוא התמלוגים המגיעים לו, מועדי התשלום של התמלוגים, האם ישנה תשלום מקדמה, אופציה לביטול הסכם תוך תקופה מסוימת אם הרוכש לא עומד ביעדים מסוימים ומקדם את שיווק המוצר.
כפי שניתן לראות המשפט המסחרי ודיני הקניין הרוחני שלובים אחד בשני והינם אבני יסוד בעולם העסקים. ההסכמים המסחריים שעניינם קניין רוחני משפיעים באופן משמעותי על אופן פעולת השווקים והתחרות. ידיעת החוקים והכללים השונים כמו גם הנקודות שההסכמים המסחריים המערבים קניין רוחני צריכים לכלול הינה תנאי בסיסי והכרחי על מנת שבעל זכויות הקניין הרוחני יוכל למקסם את התגמול הכלכלי הגלום בקניין הרוחני שיצר.
חשוב לציין כי היעדר ידיעה בתחום הקניין הרוחני בעת עריכת הסכמים מסחריים יכול להוביל לכשלים חמורים אשר יכולים להוביל להפסדים כלכלי ולעיתים ליצור מצב בו צד שלישי רוכש את הקניין הרוחני או מקבל רישיון בו כאשר מטרתו היחידה היא מניעת שימוש בטכנולוגיה כחלק מאינטרס מסחרי כזה או אחר.
לכן, מומלץ ביותר טרם עריכת הסכם מסחרי ועל מנת לייצר הגנה על הסוד המסחרי ולהימנע מעוולה מסחרית שעיקרו קניין רוחני ליצור קשר עם עורך דין לו ניסיון במסחור קניין רוחני, על מנת שיוודא שההסכם יכלול את כל הנקודות הרלוונטיות אשר יגנו על הבעלים, על הקניין הרוחני ויניבו לבעלים של הקניין הרוחני את הרווח
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
