זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

מתי השימוש בקללות עובר את טעם גבול הטוב ונחשב ללשון הרע?

12/11/2014

כפי שכל אדם בישראל יודע היטב, הישראלים רחוקים מלהיות העם הרגוע ביותר בעולם, כאשר מדי פעם, ובין אם ברחוב, במקומות הבילוי, במקום העבודה וכו’, לכולנו יוצא להיחשף למחלוקות שונות, אשר פעמים רבות מתלהטות והופכות לחילופי קללות וגידופים. אף כי מדובר כמובן בתופעה שאינה חיובית, הרי שרבים תופסים זאת כאחד ממאפייניו הבסיסיים של הישראלי, שמתלהט מהר מצד אחד, ומתקרר מהר מצד שני.

עם זאת, ובשעה שמרבית המקרים הללו נוטים להסתיים במהרה, ומבלי להשאיר משקעים מיותרים בקרב הצדדים, הרי שבמקרים חריגים, ובשעה שהמחלוקת מובילה לחילופי קללות פוגעניות במיוחד, הרי שהדבר עשוי להותיר משקע משמעותי בקרב אחד מהצדדים, ואף להסב לו נזק משמעותי מבחינה אישית או כלכלית. כפי שידוע לכולנו, למילים יש השפעה ניכרת, וקללות חריפות עשויות לפגוע באופן ממשי באדם מסוים, בין אם הדובר התכוון לכך או לא.

מתי השימוש בקללות עשוי להיחשב כהוצאת לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע קובע במפורש, כי הוצאת לשון הרע הינה כל סוג של פרסום ציבורי, אשר עשוי להשפיל או לבזות אדם מסוים, כאשר פרסום זה יכול להיעשות במגוון רחב של דרכים, ולרבות במסגרת חילופי דברים או הטחת קללות.

מאחר ומטבע הדברים, הטחת קללות כנגד אדם מסוים עשויה, כפי שידוע לכולנו, להשפילו או לבזותו, הרי שמכך נובע כי קללות אכן עשויות להיחשב כהוצאת לשון הרע במקרים מסוימים.

עם זאת, יש להדגיש בהקשר זה כי בהתאם ללשון החוק, הוצאת לשון הרע מהווה מטבעה סוג של פרסום, כאשר הדרישה היא כי הפרסום המדובר יגיע לידיעתו של לפחות אדם אחד נוסף למפרסם ולנשוא הדברים. מסיבה זו, וככל שהאירוע התרחש באופן מוצנע בין המקלל והמקולל, וללא נוכחותו של לפחות אדם אחד נוסף במהלך האירוע, הרי שאין מדובר בפרסום בהתאם ללשון החוק, ומשכך אין מדובר גם בהוצאת לשון הרע.

האם כל קללה עשויה להיחשב כהוצאת לשון הרע?

כפי שידוע לכולנו, וגם לבתי המשפט בישראל, אין כמעט אדם שלא צפוי לאבד את עשתונותיו ברגעים חריגים, כאשר כל סוג של תסכול עלול להתפרץ בפתאומיות בצורה של קללה עסיסית, אשר לעיתים מופנית כלפי אדם מסוים. עם זאת, במרבית המקרים מדובר כמובן בהתפרצות חד פעמית, שאינה מלווה בכוונת זדון אמתית כלפי נשוא הדברים.

מסיבה זו, החוק עצמו קובע כי ההחלטה האם פרסום מסוים ייחשב כהוצאת לשון הרע נתונה בידיו של בית המשפט, וזאת תוך התחשבות בסיטואציה וברקע לדברים. חשוב לזכור בהקשר זה, כי לא כל קללה המופנית לאדם מסוים תוגדר מלכתחילה כהוצאת לשון הרע, ועל מנת לקבוע כי כך הוא הדבר, יש להוכיח כי קללה זו השפילה או ביזתה את נשוא הדברים, וזאת באופן ממשי ובהתאם לסיטואציה בה נאמרו הדברים.

כך לדוגמא, ובמידה והקללה המדוברת נאמרה במסגרת היתקלות רגעית של שני זרים במקום ציבורי, שאינם מכירים אחד את השני, הרי שבמרבית המקרים לא ניתן להסיק בדבר קיומה של כוונת זדון. כמו כן, קשה גם לטעון כי קללה מזדמנת בסיטואציה כזו עלולה להשפיל או לבזות אדם באופן המצדיק התערבות משפטית, ולמעט כמובן מקרים חריגים.

לעומת זאת, ובמידה והקללה פורסמה באופן מחושב ומתוכנן על גבי מדיה ציבורית כלשהי, כגון העיתונות המודפסת, הרי שלאור התפוצה הרחבה של הדברים, וככל שמדובר בקללה בעלת מאפיין בוטה, ייתכן כי בית המשפט יכיר בכך כהוצאת לשון הרע, על כל המשתמע מכך.

ראו גם:

איסור דיבור לשון הרע

מאמרים נוספים בשבילכם
על פרויקט פינוי בינוי עירוני
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי