פסיקת הוצאות בפני רשם הפטנטים וסימני המסחר
במסגרת הליך רישום פטנט, לאחר שיוצר ההמצאה מגיש בקשה לרישומו, ועל פי מסקנתו של בוחן הפטנטים הינה עומדת בכל התנאים לרישום פטנט הקבועים בחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967, יפורסם דבר קבלת הבקשה ברשומות על ידי רשם הפטנטים.
החל ממועד זה ולמשך תקופה של שלושה חודשים, רשאי כל אדם למסור הודעה בכתב לרשם, לפיה הוא מתנגד למתן הפטנט. במידה וטענותיו נמצאו נכונות ואושרו על ידי הרשם, הרי שבית המשפט יטיל את הוצאות המשפט, על אחד או שני הצדדים, זאת במסגרת הליכי פסיקת הוצאות.
סעיף 31 לחוק קובע על סמך אילו טענות ניתן להגיש התנגדות לרישום, כאמור. כך, במידה ופלוני סבור כי ההמצאה אינה עומדת בתנאי הרישום הקבועים בחוק או כי קיימת סיבה לפיה מוסמך הרשם לדחות את בקשת הרישום, הוא יהא רשאי להגיש את התנגדותו לרישום.
זאת ועוד, אם אותו פלוני סבור כי הוא ממציא ההמצאה ולא המבקש, הוא גם רשאי להגיש את התנגדותו לרשם. סעיף 73ב. לחוק קובע כי אף לאחר הרישום, רשאי כל אדם שאינו בעל הפטנט לבקש את ביטולו מאחת עילות המנויות לעיל, כאשר דיני ההתיישנות אינם חלים על בקשות אלו.
משרד עורכי דין סער גרשוני ושות’ בעל ניסיון רב בנושא רישום פטנטים, ולאורך השנים טיפלנו במקרים רבים שבהם הוגשו התנגדויות לרישום פטנטים ובחלקם אף נפסקו הוצאות כנגד אחד הצדדים המעורבים.
פסיקת הוצאות – הסמכות על פי חוק
כאשר מוגשות בקשות התנגדות, כמפורט לעיל, על רשם הפטנטים לבדוק את נסיבות המקרה והוא רשאי לצרף לדיון אודות הבקשה כל אדם שיש לו עניין בדבר. זאת ועוד, במסגרת ההליך רשאי הרשם לגבות עדויות בכתב ובעל פה, להורות על הגשת תצהירים ועל חקירת מגישיהם.
אשר על כן, מטבע הדברים, עסקינן בהליך מתמשך במסגרתו יצטרכו הצדדים להוכיח את טענותיהם, לעיתים על ידי תמיכת טענותיהם בחוות דעת מקצועיות, כך שבשורה התחתונה עסיקנן בהליך ארוך שבגינו יחלו על בעלי הדין הוצאות רבות.
לאור זאת, סעיף 162 לחוק מקנה לרשם הפטנטים סמכות להורות על תשלום הוצאות סבירות על מי מבעלי הדין, בגין ניהול ההליכים האמורים.
קיראו בהרחבה על: תביעה בגין הפרת פטנט
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
הליך פסיקת הוצאות בפני רשם הפטנטים
במרבית המקרים, כאשר הרשם מגיע להחלטה בנוגע לבקשה לביטול הפטנט או לבקשת התנגדות לרישום, הוא מאפשר לצד הזוכה אפשרות להגיש בקשה לפסיקת הוצאות בתוך מועד מסוים. יש לציין כי במקרים רבים מגיעים הצדדים לפשרה ביניהם בנוגע לתשלום ההוצאות, זאת כדי להימנע מדיונים נוספים בפני כבוד הרשם.
במסגרת הבקשה לפסיקת הוצאות יפרט המבקש את משך הזמן בו נוהל ההליך, את המאמצים שהשקיע וההוצאות הכספיות שהוציא להוכחת טענותיו. מנגד, המשיב לבקשה יטען לרוב כי על כל צד לשאת בהוצאותיו.
קביעת הרשם בפסיקת ההוצאות תתבסס על ההלכה הפסוקה לפיה על בעל הדין המבקש את תשלום ההוצאות, להוכיח את שיעור ההוצאות בפועל. ראו לדוגמא הליך בג”ץ 891/05 תנובה נ’ משרד התעשייה והמסחר.
כך, ככל שסכום ההוצאות המבוקש גבוה יותר, ידרש המבקש לפרט ולהסביר את דרישותיו בצורה נרחבת יותר. במידה ובעל הדין אכן הוכיח את שיעורן בפועל, יבחן הרשם את נחיצות ההוצאות, סבירותן ומידתיותן בהתאם לנסיבות העניין, והכול תוך התחשבות בצורך של ממציאים להגיש בקשות לרישום פטנטים המצטרפת לשאיפה הנגדית לעודד אנשים להגיש התנגדויות, המהוות פילטר מסנן נוסף לבחינת כשרות הפטנט.
קיראו בנושא: בקשת פטנט בינלאומית
יש לך שאלות בנושא פסיקת הוצאות בפני רשם הפטנטים? אנו מציעים לך לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי, בכל הנוגע לענייני קניין רוחני, המצאות ופטנטים. למשרדו של עורך דין סער גרשוני ניסיון רב שנים בתחום, ואין ספק כי אנו יכולים לסייע גם לך.
