ביום 25.4.2012 נתן כבוד השופט הבכיר גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה במסגרת תיק אזרחי 36111-03-12 בנוגע לצו מניעה זמני אותו הגישה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות כנגד רדיו הבירה ואחרים, ואשר במסגרתו ביקשה לאסור על רדיו ירושלים לשדר מוסיקה מוקלטת.
כאמור בקשה זו הוגשה במסגרת תביעה לצו מניעה קבוע ופיצוי כספי בסך 280,000 ₪ בגין הפרות זכויות יוצרים של הפדרציה אותה ביצע רדיו ירושלים.
הפדרציה הישראלית לתקליטים – כרטיס ביקור
לפני ש”נצלול” להחלטה נסביר קצת על הפדרציה ועל תפקידה. הפדרציה, כמו מספר ארגונים מייצגים נוספים (אקו”ם, הפי”ל, אשכולות וכד’) הינו ארגון המאגד יוצרים שונים (במקרה זה מפיקים) ומנהל, בין היתר, את כל נושא הרישיונות וגביית תמלוגים בגין השמעות של יצירות הנמצאות ברפרטואר של חבריו.
כך במקום שכל בעל זכויות ינהל משא ומתן נפרד לגבי שימוש ביצירותיו, או לחילופין כל תחנת רדיו תידרש לנהל משא ומתן עם כל בעל זכויות בנפרד, הפדרציה דואגת לניהול משא ומתן, ומתן רישיון שימוש, וכן דואגת לגבות את התמלוגים המגיעים ולהעביר לבעל הזכויות את חלקו.
על מנת שהפדרציה תוכל לבצע פעולה זו דואג כל בעל זכויות לחתום על כתב העברת זכויות המאפשר לפדרציה לייצג אותו, לנהל את המשא ומתן ולגבות את התמלוגים עבורו.
סעדים זמניים בתביעות קניין רוחני
בחזרה לבקשה לסעד זמני. ההלכה הנוהגת בפסיקה הינה, שסעד של צו מניעה זמני הינו הסעד המתאים ביותר במקרים רבים של הפרת זכויות יוצרים. הלכה זו נקבעה במסגרת ע”א 715/68 פרו פרו ביסקויט בע”מ נ’ פרומין בע”מ, פ”ד כג (2) 43, 49. אמנם קביעה זו התייחסה לעוולת גניבת העין, אך נוהגים לראות בה כחלה גם לגבי יתר העילות המשפטיות הקניין רוחניות.
בהתאם, נהוג במקרים רבים, להגיש ביחד עם תביעה גם בקשה לצו מניעה, כמובן, לאחר שניסיון להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט לא צולח. אם כן מה מיוחד בהחלטה זו שנבחרה להיות מושא למאמר?
הסיבה הינה פשוטה, השופט גינת קיבל חלקית את הבקשה לסעד זמני, הוא לא נתן צו מניעה, אך קבע פיצוי כספי של 90,000 ₪ “על חשבון” התמלוגים שיגיעו לפדרציה מרדיו ירושלים, ה”בעיה” היא שהפדרציה כלל לא ביקשה סעד של תשלום “על החשבון”, ובמקרה זה החלטתו של השופט גינת מהווה חריג בו בית המשפט החליט לתת סעד זמני שלא התבקש.
ניתן לכתוב מאמרים לא מעטים אשר יעסקו במשמעויות הפרוצדוראליות של מתן סעד שלא התבקש במסגרת סעד זמני.
יחד עם זאת, כדאי שאציין כבר כעת את העובדה כי אני חושב שמעבר לקושי המשפטי שיש להצדיק (ואשר השופט גינת פרש על פני למעלה מעשרה עמודי החלטה בניסיון להצדיקו) ההחלטה למתן פיצוי הינה בפועל, מתן “רישיון כפיה” בזכויות יוצרים, ונכונה מבחינה כלכלית במקרה זה.
מהו רישיון כפיה?
בשלב זה בטרם אפרט מדוע לדעתי החלטה זו נכונה מבחינה כלכלית, מוטב יהיה לומר מספר מילים על “רישיון כפיה”. רישיון כפיה הינו מושג מתחוםהפטנטים. פטנט הינה זכות שלילית, היינו, הזכות שלי למנוע מצד שלישי לייצר ו/או לעשות תהליך מסויים עליו יש לי בעלות לתקופה קצובה.
ישנם מקרים חריגים ביותר, בהם המדינה, משיקולי טובת הציבור מחליטה להפקיע את הפטנט האמור ולתת לגורם כלשהו רישיון לנצל פטנט (כמובן תמורת תשלום תמלוגים / פיצוי לבעל הפטנט). דוגמא למקרה חריג זה כאשר בעל הפטנט מנצל את זכותו לרעה כגון דרישה להתחייב לביצוע רכישתו בעתיד כתנאי לרישיון שימוש בפטנט וכד’.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
כאמור, רישיון כפיה ניתן במקרים חריגים ביותר, ואילו במקרה זה, נראה כי השופט גינת בחר ליתן לרדיו ירושלים רישיון כפיה בתחום זכויות היוצרים. כך, השופט גינת סירב לתת אצת הסעד שהתבקש צו האוסר על רדיו ירושלים להשמיע את הרפרטואר של הפדרציה, אך החליט כי בשלב זה ישלם רדיו ירושלים סך של 90,000 ₪ על חשבון תמלוגים שמגיעים לפדרציה עבור שנת 2011, והצדדים ימשיכו לנהל את התביעה.
הכירו: חוק זכויות מבצעים ומשדרים
פסיקת סעד שלא נתבע
כפי שציינתי לעיל, מבחינה כלכלית נראה כי השופט גינת קבע החלטה חכמה ומושכלת, שכן, קבלת צו המניעה המבוקש היה מוביל לשיתוק רדיו ירושלים, לפגיעה בחופש הביטוי, לפגיעה באנשים אשר רגילים מזה שנים להאזין לתחנה במשך היום, עובדה זו היתה יכולה להוביל לפיטורים של עובדים רבים ולנזקים כלכליים למשפחות רבות.
מאידך, אי אפשר להתעלם מכך שרדיו ירושלים משך למעלה משלוש שנים לא משלם תמלוגים לפדרציה עבור השמעת יצירות מוגנות. איזה מסר יהיה זה ליתר תחנות הרדיו, העיתונות והטלוויזיה לו צו המניעה יידחה כאשר אין חולק שרדיו ירושלים מבצע הפרתו חוזרות ונשנות?
לכן נראה כי החלטתו של השופט גינת מהווה פיתרון ראוי. נראה כי החלטה זו עושה צדק עם שני הצדדים. מחד, הפדרציה למרות שלא קיבלה את שביקשה זוכה לקבלת פיצוי חלקי בגין הכספים המגיעים לה כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים, יש בכך מעבר לעצם קבלת הכסף, הכרה בזכאותה לפיצוי, עובדה שתשפיע על ההליך העיקרי. ומאידך, רדיו ירושלים ניצל ממתן צו המניעה ומהפסקת פעילות, אך קיבל “רמז” כי לא לעולם חוסן וכי כדאי לו להגיע לפשרה עם הפדרציה, לשלם את הסכום המוסכים שהיה עליו לשלם בעבר ולהמשיך לשלם בעתיד את התמלוגים.
לטעמי, הגם שהשופט גינת לא השתמש במסגרת החלטתו במושג “רישיון כפיה” בפועל החלטתו מהווה רישיון שכזה. ייאמר כבר כעת, יהיו כאלו שיטענו כי הפיתרון אינו ראוי ויכול לשנות באופן מהותי את הסעדים המתבקשים במסגרת בקשות לצו מניעה זמני בתחום הקניין הרוחני, שכן, מעתה יגיע כל בעל זכות וידרוש במסגרת הבקשה לסעדים זמניים גם “פיצוי כספי זמני”.
אני בטוח שבתי המשפט יוכלו לאזן ולדאוג, כי אותו פיצוי כספי תחת מתן צו מניעה יהיה כפי שרישיונות הכפייה בתחום הפטנטים, חריג, וניתן אך ורק כאשר מדובר במקרים שמתן צו המניעה יכול להוביל לפגיעה משמעותית ביותר.
ודוק, אין הכוונה לפגיעה משמעותית בחברה שמפרה את הזכות, שכן, לדעתי, מי שמפר זכויות אל לו להתלונן על הנזק שייגרם לו כתוצאה ממתן צו המניעה, שכן התנהלותו היא שהובילה אותו למצב זה, אלא, על המקרים בהם למתן צו המניעה נגיעה והשפעה על זכויות יסוד, כגון חופש הביטוי, כפי שקרה במקרה זה.
