חופש הביטוי הוא הזכות של הפרט לומר את אשר על ליבו בכל אמצעי קיים וללא מגבלות, הוא מהווה את אחת מזכויות האדם הבסיסיות ונחשב לנייר לקמוס לבחינת קיומה של חברה דמוקרטית שכן הוא נחשב לאמצעי המאפשר לפרט את המיצוי העצמי שלו, חשיפת האמת, קידום החברה והשלטון ושומר על היציבות בחברה על ידי מתן ביטוי לקבוצות המיעוט.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק בשנת 1992 כנדבך נוסף בחוקים האמורים להוות את המסגרת החקיקתית העליונה של מדינת ישראל במקום חוקה.
חופש הביטוי אומנם לא מוזכר במפורש בחוק היסוד לעומת ארצות הברית שם הוא ידוע כתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, ברם לדעת חלק מהמלומדים הוא מהווה את אחת הזכויות הלא מנויות שמצאו את מקומן לתוך המטריה החוקתית של המדינה דרך פסיקתו של בית המשפט העליון.
חופש הביטוי באינטרנט
חופש הביטוי יכול להתנגש עם אינטרסים וזכויות שונות כדוגמת ביטחון המדינה, פגיעה ברגשות הציבור הזכות לשם טוב ועוד.
רשת האינטרנט שצברה פופולאריות בשנים האחרונות, הפכה לבמה לציבור הרחב ולאחד מאמצעי התקשורת המרכזיים המאפשרים למעשה בזכות האנונימיות המהווה את אחד היסודות הבסיסיים של הרשת, חופש ביטוי בהיקף רחב במיוחד שאף עלול לפגוע בנסיבות מסוימות בזכויות וחופשים חשובים אחרים.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
מסיבות אלו ניטש לאחרונה ויכוח משמעותי בין מלומדים ושופטים מקצוות מתרס שונים באשר להגבלה של חופש הביטוי במתחם זה. כך, ידועה הגישה השמרנית המסורתית של בתי המשפט שקידשה ערך זה בשל חשיבותו הרבה לקידום רשת האינטרנט על פני ערכים אחרים.
לעומת זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות סדקים בגישה זו כאשר יותר בתי משפט מבקשים להיעתר לבקשות בהן נטען שחופש הביטוי באינטרנט מאפשר לגולש לפגוע באופן כמעט בלתי הפיך בזכות לשם טוב של אחרים ולכן נוטים לאפשר במקרים מסוימים חשיפה של פרטי גולשים לצורך הגשת תביעה בעילת לשון הרע לפי חוק לשון הרע תשכ”ה-1965.
בדומה, כדי להרתיע גולשים מפגיעה בזכויות אלו הוגדל סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות מסוג זה מ-50 ל-300 אלף שקלים.
קיראו בהרחבה: לשון הרע באינטרנט
פסק דין לדוגמא – חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב
ע”א (תל אביב-יפו) 1806/09 בייבי פלוס נ’ שירותי בריאות כללית – ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב בבקשה לחשיפת כתובת פרוטוקול האינטרנט של גולשת שהתבטאה באופן בוטה נגד המערערת במסגרתם של פורומים המנוהלים על ידי המשיבות.
המערערת, באמצעות עורך דין, טוענת כי בתאריך ה-6 לנובמבר 2007 פורסמו בפורומים העוסקים בהריון של המשיבות הודעות של גולשת שמתריעה אחרים מפני להתקרב לחנות המנוהלת על ידי המערערת.
לאחר שהודעות אלו הובאו בפניה היא פנתה לגולשת בבקשה להזדהות דרך הפורומים ולמנהלים בבקשה להסיר את הפרסום כאשר רק באתר אחד נענו לבקשתה והיא מעוניינת להגיש תביעה בעילת לשון הרע נגד הגולשת.
כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב זאב המר מקבל את הערעור ומורה למשיבה למסור את הפרטים שיש לה אודות הגולשת זאת במסגרת האיזון בין חופש הביטוי באינטרנט לזכות לשם טוב וקובע שהזכות לשם טוב גוברת במקרה זה על חופש הביטוי.
