רבים מהפונים אל משרדינו תוהים בשאלות כגון: לאיזה בית משפט צריך להגיש תביעה במקרה של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט על ידי תושב חוץ? מה עושים במקרה שאתר אינטרנט הרשום במדינה זרה עושה שימוש מפר בסימן מסחר? ועוד שאלות דומה שכותרתן: סמכות שיפוט בינלאומית בתביעות משפטיות בנושא קניין רוחני.
שאלת השיפוט בכל הנוגע להפרות ופגיעה בזכויות יוצרים ברשת האינטרנט מתעוררת כאשר מתקיים דין שונה בין איזור שיפוט של מדינה פלונית לבין זה של מדינה אלמונית. במקרים מן הסוג האמור, בית המשפט אשר יקנה לעצמו את סמכות השיפוט יצטרך לקבוע אף מה הוא הדין שיחול על נסיבות האירוע, וכל מקרה נידון לגופו.
מצב זה הינו בעייתי משום שבעלי הדין עשויים למצוא עצמם בסיטואציה לפיה שתי שיטות משפט שונות יכריזו כי הסמכות נתונה להן, כאשר תוצאת התביעה בכל שיטה עלולה להיות שונה באופן מוחלט.
מדינות רבות בעולם אימצו לעניין זה את מבחן משתמש הקצה, לפיו אם פעולה מסויימת שבוצעה ברשת השפיעה על משתמשים במדינה פלונית, הרי שלאותה המדינה תוקנה הסמכות השיפוטית. מבחנים נוספים שהופעלו על ידי בתי המשפט, אשר עשויים להביא לתוצאה שונה ממבחן משתמש הקצה הם מבחן הזיקה המינימאלית, במסגרתו בוחן בית המשפט האם קיימת זיקה בין מקום הדיון לנתבע.
קיראו בהרחבה על: סמכות שיפוט (מקומית – בישראל)
זאת ועוד, מדינות מסוימות אף נוטות ללכת על פי מבחן מיקומו של שרת האחסון (Hosting Server) ולפי מבחן זה – היכן שנמצא שרת האחסון של האתר שם בוצעה ההפרה ושם תוקנה הסמכות לבית המשפט.
לא למותר לציין כי זוהי שיטה מעט פורמליסטית, השונה לחלוטין ממבחן משתמשי הקצה, שכן יתכן והשרת מצוי בארצות הברית וההתדיינות המשפטית מתקיימת בין תובע ישראלי לנתבע מניו-זילנד, עובדה שלא תשנה על פי מבחן זה ותאלץ את הצדדים לנדוד לארצות הברית על מנת לפתור את המחלוקות המשפטיות ביניהם…
קיראו בהרחבה על חשיבותו של: תקנון של אתר מכירות באינטרנט
המצב המשפטי בישראל בשאלת סמכות השיפוט כלפי עסק מקוון בינלאומי
על פי הדין הישראלי, הכלל הוא כי הזמנת הנתבע על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תקנה לבית המשפט הישראלי סמכות בינלאומית לדון בתביעה, כאשר אם ההזמנה לדיון הומצאה לנתבע זר בגבולות המדינה, בית המשפט קונה סמכות בינלאומית, ללא צורך בפתיחת הליכי המצאה מחוץ לישראל.
>>> פורום קניין רוחני וזכויות יוצרים <<<
יחד עם זאת, החריג הקיים לכלל זה הינו שגם אם בית המשפט בישראל קנה את סמכותו הבינלאומית, הרי שעדיין ייתכן שהתביעה לא תידון בישראל, זאת למשל במידה והדין הישראלי הוא פורום שאינו נאות לדיון בתביעה.
במסגרתו של הליך בש”א 3479/04 חיידרוב נ’ OJSC, עסק בית המשפט הישראלי בשאלת סמכותו ובטענת היותו פורום לא נאות, תוך שהוא מפעיל את כל המבחנים שנבחנים על ידי מדינות העולם, כמפורט לעיל.
במקרה דנן, סטה בית המשפט ממבחן משתמש הקצה וקבע כי על פי מבחן הזיקה ומבחנים נוספים, הדין הישראלי הוא אינו הפורום הנאות בנסיבות העניין וכי על הצדדים להתדיין בצרפת. נראה כי כל מקרה יבחן בנסיבותיו, כאשר כל שופט ייחס חשיבות אחרת למבחני הפסיקה, בהתאם להשקפותיו.
ליחצו כאן לפניה וקבלת סיוע אישי
סמכות שיפוט מקומית
נושא זה אמנם אינו בעל משמעות גדולה כמו נושא הסמכות הבינלאומית, כאמור, אולם גם הוא רלוונטי לנושא דנן. ודוק, תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת מספר חלופות לעניין מקום השיפוט הגאוגרפי לו תוקנה הסמכות בישראל.
במסגרתו של הליך ב”ש 8033/06 שטיינברג נ’ לוי, קבע בית המשפט כי על פי תקנה זו עולה כי הסמכות המקומית משתרעת על כל תחומי השיפוט בישראל, כאשר בית המשפט בישראל יעביר את הדיון במקרים אלו מבית משפט אחד למשנהו רק מטעמי חוסר נוחות למי מבעלי הדין.
שימו לב כי השאלות בנושא סמכות שיפוט בינלאומית בתביעות שבנושאים כמו קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר וכו, הנן שאלות בעלות משמעויות רבות ולכן רצוי להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה המתמחה בתחום. משרדו של עורך הדין סער גרשוני טיפל ומטפל באלפי תביעות דומות, ואנו נשמח לסייע גם לך בכל שאלה ובעיה.
