קניין רוחני הוא מונח כולל לנכסים בלתי מוחשיים הכוללים בין השאר, זכויות יוצרים, מדגמים, סימני מסחר, פטנטים ועוד. בשל החשיבות הרבה של זכויות מסוג זה להתפתחות הכלכלה, היצירה והקדמה האנושית בעליהן זוכים להגנה רבה בדין המקומי והבינלאומי.
כאשר הדינים השונים נותנים לפרט העומד מאחורי יצירת הנכס זכות שימוש בלעדית בו לתקופה מסוימת הקבועה בחוק. משך התקופה יכול להשתנות ממדינה למדינה, בין התחומים, הנכסים האמורים ועוד.
תאריך בכורה הוא התאריך בו מוגשת לראשונה הבקשה לצורך רישום פטנט, מדגם או סימן מסחר באחת ממדינות העולם. ברור כי בקשה זאת מוגשת במטרה להגן על זכות הראשונים הנטענת של הפרט באותו נכס רוחני.
תוקפה של הזכות נספר מתאריך הבכורה. בישראל לפי חוק הפטנטים תשכ”ז-1967 תוקף הבלעדיות הוא לתקופה של 20 שנה. בעניין מדגם קובעת פקודת הפטנטים והמדגמים בסעיף 33(1) כי תקופת הבלעדיות תהיה לחמש שנים ממועד הרישום, כאשר לאחר מכך בכפוף לתשלום אגרה ניתן להאריך את התקופה לחמש שנים נוספות עד למקסימום של 15 שנים.
בעניין סימן מסחר קובעת פקודת סימני מסחר [נוסח משולב] תשל”ב-1972 בסעיף 31 שתוקף רישום סימן המסחר יהיה לעשר שנים, כאשר לאחר תקופה זו ניתן להאריך את תוקפו בעשר שנים נוספות בכפוף לעשיית השימוש בו ותשלום האגרות הנדרשות.
אמנות בין לאומיות לנושא תאריך בכורה
סוגיות רבות בתחום הקניין הרוחני מוסדרות בהסכמים בינלאומיים עליהם חתומות רבות ממדינות העולם. האמנות הבינלאומיות העוסקות בקניין רוחני מאפשרות רישום של נכסים אלו גם במדינות זרות החתומות עליהן.
בעניין פטנטים, אמנת פריז מאפשרת לשמור על תאריך הבכורה שהוכר בבקשה שהוגשה בישראל לרישום הפטנט, ברישום במדינות החברות באמנה, אם הוגשה בקשת הרישום בתוך 12 חודשים.
>>> פורום קניין רוחני <<<
בדומה מאפשרת אמנת שיתוף הפטנטים במדינות החברות בה, תקופת שמירה נוספת של 18 חודשים בנוסף ל-12 החודשים שנקבעו באמנת פריז.
בעניין מדגמים וסימני מסחר קובעת אמנת פריז תקופת שמירה של שישה חודשים. במדינות שאינן חברות באף אחת מהאמנות האמורות אין אפשרות לשמור תאריך בכורה אלא לפי הוראות חוק ספציפיות של אותה מדינה.
פסק דין לדוגמא – סכסוך משפטי בנושא תאריך בכורה ברישום פטנט
המדובר על הליך ע”א 345/87 Hughes Aircraft Company נ’ מדינת ישראל פ”ד מד (4)45 – ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן לאחר תביעה בגין הפרת פטנט. המערערת, באמצעות עורך דין, רשמה בארצות הברית בשנת 1975 פטנט על שימוש בעדשות הולוגרפיות במערכות המבוססות על תצוגה אופטית.
לאחר מכן, היא הגישה בקשה לרישום זה גם בישראל שהתקבלה בשנת 1977 בה היא טענה לזכות הבכורה לפי אמנת פריז.
לטענת המערערת השימוש על ידי המשיבה השנייה בעדשות מהסוג האמור במערכת שהיא תכננה עבור המשיבה הראשונה מהווה הפרה של הפטנט. המשיבות טענו בין היתר כי בתאריך הבכורה הנטען לא היה מדובר על אמצאה חדשה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה ומכאן הערעור.
בית המשפט העליון בראשותו של כבוד השופט בדימוס מאיר שמגר הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקובע שבדנן הפטנט הופר שכן בדנן עסקינן בתוצאה שהתקבלה מדבר חדש ולכן היה ניתן לרשום את הפטנט.
