זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

אפליה במועדונים – כיצד חוק איסור לשון הרע קשור לסיטואציה שכזו?

06/11/2014

אחת מהתופעות המכוערות ביותר במרחב הציבורי, אשר מופנית בראש ובראשונה כלפי קהל ה”בליינים”, היא תופעת ה”אפלייה במועדונים”, אשר במהלך השנים האחרונות עלתה לכותרות.

המקור לתופעה זו הוא הרצון הטבעי של מועדוני הבילוי השונים להגביל את הכניסה למועדון בהתאם לקריטריונים שונים, ובדגש על קריטריון הגיל, וכך להגביר את אטרקטיביות המועדון בפני קהל היעד, ולהגדיל את הכנסותיו הכספיות.

עם זאת, ובנוסף להגבלות שונות אשר כל מועדון רשאי להטיל על מבקריו, הרי שבמקרים לא מעטים, הגבלת הכניסה למועדון נעשית בין היתר גם על בסיס קריטריונים אסורים, אשר החוק שולל באופן חד משמעי, ולרבות מוצא עדתי או צבע עור. במקרים רבים, הדבר אף מסווה בתירוצים של “מסיבה פרטית”, “רשימת מוזמנים סגורה”, ועוד כהנה וכהנה, המסתירים להלכה את הסיבה האמתית למניעת הכניסה למועדון.

מה הקשר בין אפליה במועדונים להוצאת לשון הרע?

בעקבות הגילויים השונים של אפליה במועדונים, אשר עוררו הד ציבורי נרחב בשנים האחרונות, חוקקה הכנסת בשנת 2000 את “חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים”, אשר שם לו למטרה למגר תופעה מכוערת זו.

החוק קובע, כי “מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן השירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות”.

בעקבות חקיקתו של החוק, אשר אף הוא זכה לתהודה ציבורית רחבה בעת כניסתו לפועל, יותר ויותר בליינים הפכו מודעים לזכויותיהם החוקיות, מה שהקשה במידה ניכרת על פעילותם המפלה של מועדונים מסוימים, וזאת אף שגם כיום מדובר עדיין בתופעה קיימת, גם אם מוסווית.

עם זאת, האווירה הציבורית הלוחמנית שנוצרה בעקבות החוק, שהופנתה במקרים מסוימים גם כנגד מועדונים “חפים מפשע”, יצרה גם תופעה הפוכה, במסגרתה יותר ויותר בליינים בוחרים להאשים את המועדון באפליה אסורה, מה שגורר עבורו נזקים כלכליים ניכרים, וזאת ללא עילה ממשית, ובעקבות טעות בשיקול הדעת של הבליינים עצמם.

במקרים כגון אלו, ובשעה שבליין, אשר כניסתו למועדון סורבה מטעמים כשרים (קריטריון הגיל, או לחילופין מסיבה פרטית), בוחר להפיץ שמועות שגויות ביחס לאפליה לכאורה מטעם המועדון, ואף לפנות להליכים משפטיים ללא עילה ממשית, הרי שיחסי הכוחות בין הבליין למועדון מתהפכים, כאשר הבליין, הפועל להפצתן של שמועות פוגעניות ולא מבוססות כנגד המועדון, עשוי לגרום לו נזק ממשי ובלתי הפיך.

במקרים אלו, וככל שהמועדון הוכיח כי הטענות בדבר אפליה אינם מבוססות על עובדות בשטח, וחרף זאת פגעו במוניטין העסקי של המועדון, הרי שהדבר עשוי להוות עילה להגשת תביעה משפטית כנגד הבליין שהפיץ את השמועות, וזאת בגין הוצאת לשון הרע.

מתי מדובר בהוצאת לשון הרע ומתי מדובר בהבעת דעה מותרת?

ככלל, ובהתאם לחוקיה של מדינת ישראל, חופש הביטוי הינו זכות בסיסית, המוקנית לכל אדם במדינה. משמעות הדבר היא, שלכל אדם יש את החופש להביע ביקורת על פעילותם של אנשים ומוסדות שונים, וזאת כל עוד הביקורת מבוססת על עובדות ולא על משאלות לב בלבד.

עם זאת, ובשעה שדעה מסוימת, המופצת בפומבי וללא אישוש עובדתי, גוררת במישרין פגיעה בשמו הטוב של אדם, או במוניטין העסקי של בית עסק, הרי שהדבר עשוי להיחשב כהוצאת לשון הרע לכל דבר ועניין, וזאת בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי