חדירה לתיבת דוא”ל של עובד
האם מותר למעסיק להכנס לתיבת דוא”ל של אחד העובדים ללא ידיעתו? מה קובע חוק הגנת הפרטיות בנושא? האם התשובה משתנה כאשר המדובר בכתובת דוא”ל השייכת לעסק ולא כתובת פרטית של העובד? מהי עמדת בית המשפט בישראל? עורך דין סער גרשוני מסביר ומפרט בנושא.
הדואר האלקטרוני שהפך מאז שהומצא בשנת 1971 הפך עם השנים לאחד מאמצעי התקשורת הפופולאריים והמקובלים ביותר הן במישור האישי והן בתחום העסקי וביחסי העבודה. בדומה, כיום לא מעטים מחזיקים אפילו בשתי תיבות דואר אלקטרוני וביניהן גם כאלו השייכות למקום העבודה.
באופן זה גם המציאות המשתנה בעולם העבודה נדרשת לא פעם להתמודד עם שאלות שנוצרו על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות. כך אחת השאלות המרכזיות שנדרשים להתמודד איתם היום במסגרת יחסי עבודה היא כללי ההתנהגות של המעסיק ביחס לתיבות הדואר האלקטרוני של העובדים.
האם זוהי פגיעה בפרטיות?
אחת הסוגיות הבוערות ביותר בעניין זה היא הטענה שחדירה אל תיבת דוא”ל של עובד מהווה פגיעה בפרטיות שלו שכן תיבת הדואר האלקטרוני שלו יכולה להכיל גם מידע אישי חשוב. הפרטיות היא זכות יסוד חוקתית כפי שנקבעה בסעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
>>> פורום קניין רוחני לשירותך! <<<
בדומה הזכות לפרטיות גם כן קיימת במקום עבודה באספקטים בהם ניתן לצפות שמהווים חלק מרשות היחיד של העובד. החובה להגן על פרטיות העובד במקום העבודה נובעת גם מחובת תום הלב המוטלת על המעסיק.
מלבד זאת, גם חוק הגנת הפרטיות תשמ”א-1981 קובע בסעיף 1 איסור על פגיעה בפרטיות של אדם שלא בהסכמתו.
לאור העובדה שבמקרים מעין אלו מתנגשת לכאורה הזכות החוקתית של העובד לפרטיות ומנגד אינטרסים וזכויות אחרים של המעסיק, הכלל הקובע כפי שנקבע לאחרונה בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שזכתה להסכמתם של כל חברי ההרכב הוא שאין לאפשר באופן עקרוני למעסיק זכות עיון בתיבת הדואר האלקטרוני של העובד לנוכח הזכות לפרטיות, אולם גם זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזן אותה מול אינטרסים אחרים של המעביד לפי נסיבות המקרה.
קיראו ותדעו: האם דואר אלקטרוני הוא ראיה קבילה בבית המשפט?
מלבד זאת, קיימת גם אבחנה בין תיבת דואר פרטית של העובד מאחד הספקים החיצוניים הקיימים היום בשוק, שאז לא ניתן לחדור אליה ללא צו של בית משפט, לעומת תיבת דואר שמספק המעסיק.
בתיבה זו העובד יכול לעשות שימוש פרטי בהיקף סביר אך למעסיק קיימת הזכות לפקח על השימוש בדואר זה לצרכים פרטיים, אך לעניין עיון נדרשת הסכמת העובד מלבד במקרים בהם יש חשד למעשים אסורים או פליליים.
פסק דין שעסק בנושא חדירה של מעביד לתיבת דוא”ל של עובד
בחרנו להביא כדוגמא את הדיון בבית הדין לעבודה בהליך ע”ב 10121/06 טלי איסקוב ענבר נ’ פאנאיה בע”מ – פסק דין שקבע את הכללים המרכזיים לעניין זכותו של המעביד לעיין בתכתובות דואר אלקטרוני של עובדיו.
התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע בטענה שפוטרה מחמת הריונה ותביעה נוספת נגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים תשי”ד-1954. הנתבעת הגישה גם תביעה להיתר רטרואקטיבי לפיטורי התובעת.
במסגרת איחוד התביעות השאלה המרכזית הייתה מועד הפיטורים כאשר לכל אחד מהתצהירים של הנתבעים צורפו העתקים מהודעות דואר אלקטרוני ששלחה התובעת. לכל ההודעות צורף גם קובץ שניתן ללמוד משמו כי הוא מסמך קורות חיים של התובעת.
התובעת הגישה מבחינתה בקשה לפסילת הנספחים של הודעות הדואר האלקטרוני מהטעם שהם פסולים לפי דברי חקיקה שונים. כבוד שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב סיגל דוידוב מוטולה הגיעה למסקנה כי בנסיבות העניין התובעת הסכימה לכך שהחברה תעיין בהודעות הדואר האלקטרוני שלה וכי העיון בדואר האלקטרוני ששלחה התובעת מהווה פגיעה בפרטיות שאינה עולה על הנדרש.
קיראו בנושא: תוכן שכתב עובד החברה – למי שייכות הזכויות?