זכויות יוצרים ודיני עבודה
\לאורך השנים נתקלנו לא אחת בשאלות לגבי זכויות יוצרים ביצירה כתובה שאותה כתב עובד שכיר בחברה. לימים אותה יצירה הועתקה ללא רשות, תוך פגיעה בזכויות היוצרים, שאז עולה שאלה מעניינת, למי שייכות זכויות היוצרים ביצירה – לעובד או לחברה? עורך דין סער גרשוני מסביר בנקודה מעניינת זאת.
הכלל והחריג מעוגנים במסגרת חוק זכות היוצרים. אמנם, על פי סעיף 33 לחוק זכויות יוצרים הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה הוא היוצר, אולם בכל הנוגע ליצירה שנוצרה על ידי עובד במהלך עבודתו מוחרג הכלל האמור. ודוק, על פי סעיף 34 לחוק, המעביד יהא הבעלים הראשוניים ובעל הזכויות ביצירה שיצר עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת.
כלומר, עובד שמעוניין לשמור על זכויותיו ביצירות שייצור בעתיד במהלך עבודתו, צריך להכניס סעיף מפורש להסכם העבודה לפיו הזכויות הבלעדיות יהיו שייכות לו ולא למעסיקו. בהקשר זה יש לשים לב כי הדרישה בחוק הינה כפולה, היינו, על מנת שהזכות ביצירה תהא שייכת למעביד, הוא יצטרך להוכיח כי העובד יצר אותה לצורך העבודה ובמהלכה.
קרי, כאשר עסקינן ביצירה שנעשתה במהלך עבודתו של העובד אך לא לצרכיה, תהא הזכות הבלעדית בה שייכת לעובד ולא לחברה או למעביד המעסיקים אותו.
מדוע קובע החוק כי זכויות היוצרים של החברה?
ברי כי השארת הזכויות הבלעדיות ביצירה אצל העובד, תוביל לסיטואציה בעייתית, לפיה החברה שמעסיקה אותו ומשלמת לו את שכרו תצטרך לבקש את הסכמתו לפני כל שימוש שיעשה על ידה ביצירה.
כך, לו היה מצב הדברים שונה יכול היה מתכנת העובד בחברת מחשבים למנוע ממעסיקתו למכור ולהפיץ תוכנה שנוצרה על ידו במהלך העבודה, לצרכי החברה. מעבר לעובדה שמדובר במצב בעייתי, הרי שאותו עובד ככל הנראה לא היה יכול לפתח את התוכנה האמורה ללא הכלים שהעניקה לו החברה ואף בשל עובדה זו יש לראות בה את הבעלים בזכויות היוצרים ביצירה.
ליחצו כאן והכנסו לפורום זכויות יוצרים בהנהלת עו”ד גרשוני
יש לציין כי המחוקק בחר שלא לאמץ את הרציונל האמור בכל הנוגע להמצאות שהומצאו על ידי עובד של חברה, אשר רשם עליהן פטנט כאמור בחוק הפטנטים.
כך, נקבע כי בעל פטנט הוא מי שרשום בפנקס הפטנטים ככזה, כאשר החזקה היא כי מי שמגיש בקשה לרישום פטנט הוא בעל ההמצאה, ללא קשר לנסיבות בהן היא הומצאה (אין חשיבות לעובדה האם הדבר נעשה במסגרת העבודה או לאו).
זכויות מוסריות ביצירה – החוק מעט שונה בנקודה זאת…
חוק זכות יוצרים מעניק ליוצר של היצירה (למעט יצירות של תוכנות מחשב, כאמור בדוגמא שלעיל) זכות מוסרית בה, למשך כל תקופת זכות היוצרים באותה יצירה. מדובר בזכות שהיא אישית ולא ניתן להעבירה והיא עומדת לזכותו של היוצר, אף אם זכויות השימוש ביצירה אינן נתונות לו, אלא מצויות בידי אחר.
כלומר, להבדיל מבלעדיות השימוש שניתנת לחברה בנוגע ליצירה שיצר עובד, כמפורט לעיל, הרי שבכל הנוגע לזכות המוסרית ביצירה – זכות זו נותרת ברשותו של העובד, אף אם היצירה נוצרה על ידו במהלך העבודה ולצרכיה.
לא למותר לציין כי במסגרת הזכות המוסרית רשאי העובד כי שמו ייקרא על היצירה במידה ובהיקף הראויים וכן הוא רשאי למנוע מהחברה להטיל פגמים ביצירתו או לעשות בה סילוף או שינוי אחר וכל פעולה פוגענית בה, אשר יש בהן כדי לפגוע בשמו או בכבודו של העובד. משרדנו טיפל ומטפל במגוון סכסוכים ותביעות משפטיות הנוגעות לענייני זכויות יוצרים ונשמח לסייע בכל עניין ובכל שאלה רלוונטית.
