972-3-726-6726

גרשוני ושות משרד עורכי דין

תפריט

סימני מסחר

בהתאם לסעיף 1 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 סימן מסחר הוא אותיות, ספרות, מילים דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או שלושה, והוא מיועד לשמש לזיהוי מקור המוצרים ו"להודיע" לרוכש מהו מקורו של המוצר אותו הוא עומד לרכוש.

הסימן יכול אף לשמש לצורך זיהוי נותן שירות ספציפי. במקרה ונותן שירות החליט לבצע רישום לצורך זיהוי מקור השירות שהוא נותן הסימן יכונה סימן שירות והוא יזכה לאותה הגנה כפי כמקנה הפקודה הנ"ל.

לרישום על פי חוק יש שתי מטרות עיקריות:
 זיהוי המוצר עם היצרן הספציפי שמייצר אותו, ופיתוח המוניטין של אותו יצרן. כידוע, כיום למותג כשלעצמו חשיבות רבה בעיני החברות השונות, אשר משקיעות סכומי כסף עצומים לצורך חיזוק המותג שלהן. אין לך דרך טובה יותר לחיזוק המותג מאשר שימוש בסימן מסחר, שהינו, כאמור, לוגו או סימן/מילה המזוהה עם מוצרי החברה.

ככל שהחברות והצרכנים עצמם נותנים כוח ומייחסים חשיבות למותג (נייק, קוקה קולה, אפל וכד') כך עולה חשיבותו של סימן המסחר ככלי כלכלי בעל חשיבות עליונה לחיזוק ערך המותג, ובהתאם, לצורך של החברה להגן עליו.

מוכר היטב – מה זה אומר?

בהתאם להוראות סעיף 1 לפקודה סימן מסחר מוכר היטב הינו כזה שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה אשר סימן המסחר בו הוא עושה שימוש אינו רשום בישראל ואף ייתכן שלא משתמשים בו בישראל.

יחד עם זאת כי הסימן מוכר בשוק או בציבור הרלוונטי עד שהוא זכאי לקבל הגנה (במספר שינויים עליהם נרחיב בהמשך) גם בארץ. לדוגמא, מצב בו חברת מקדונלדס לא היתה רושמת את סימן המסחר שלה (אותה M מפורסמת) אך בארץ היתה קמה רשת סניפים לממכר המבורגר אשר היתה עושה שימוש באותו הסימן.

איזו הגנה מעניק סימן המסחר לבעליו ומה היקפה?

בהתאם להוראות סעיף 46 לפקודה, עצם הרישום מזכה את בעליו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על מוצרים או שירותים מהסוג שלגביהם נרשם הסימן.

חשיבותו של הסימן מתעצמת לאור היקף ההגנה שמעניק סימן המסחר לבעליו. בניגוד ליתר ה"מחלקות" הקיימות בתחום הקניין הרוחני, ההגנה שסימן המסחר מעניק אינה מוגבלת בזמן, ולמעשה היא אינסופית!

כל עוד הבעלים החוקי מקפיד לשלם בכל כמה שנים את האגרה הנדרשת ולחדש את הסימן שבבעלותו, תוענק לו ההגנה (בתחילה נרשם הסימן לתקופה של 10 שנים מיום הגשת הבקשה, ולאחר 10 שנים יש לשלם אגרת חידוש כל 14 שנים לצורך חידושו).

זאת כאמור בניגוד ליתר התחומים בהם זמן ההגנה קצוב, הגם שלעיתים זמן זה יכול להיות ארוך כמו במקרה של זכויות יוצרים אשר מעניקות הגנה למשך תקופת חיי היוצר ועוד 70 שנים (למעט סוד מסחרי אשר ההגנה קיימת כל עוד הדבר נשמר בסוד, אך לא ניתן להשוות בין הגנה רשומה כסימן מסחר להגנה בלתי רשומה כהגנת סוד מסחרי).

איך מתבצע הרישום לפי חוק?

על מנת לרשום סימן מסחר יש צורך בהגשת בקשה מתאימה לצורך רישומו של סימן המסחר בפנקס סימני המסחר. לשם כך יש צורך בתשלום אגרה, מילוי טופס רישום אליו מצרפים דוגמה של הסימן.

מכיוון שסימן המסחר נרשם לגבי מוצר או שירות ספציפי, ישנם 45 סוגים שונים אפשריים ועל בעל הסימן לבחור באיזה סוג הוא מעוניין לבצע את רישומו. כמובן שניתן לרשום את סימן המסחר ביותר מסוג אחד, יחד עם זאת, יש לשלם בהתאם אגרה בהתאם לכמות הסוגים ו/או הסימנים המבוקשים לרישום.

לאחר הגשת הבקשה היא נבחנת על ידי רשם סימני המסחר שבודק האם הסימן כשיר לרישום ועומד בתנאים הקבועים בסעיף 8 לפקודת סימני מסחר – הבחינה האם הסימן בעל אופי מבחין, כלומר מבחין בין המוצרים (או השירותים) של בעל הסימן לבין אחרים. במידה והסימן עבר את הבחינה הוא מתפרסם וישנה תקופה בת 3 חודשים בה יש אפשרות לכל אדם להתנגד לרישום הסימן בהתאם לאחת הסיבות מופיעות בפקודה.

במידה ומוגשות התנגדויות, הרשם דן ומכריע בהן במסגרת הליך בו שוטחים הצדדים טיעוניהם. במקרים בהם לא הוגשו התנגדויות כלל או במקרה והוגשה התנגדות אשר נדחתה בסופה, נרשם סימן המסחר.

עו"ד סער גרשוני מסביר בהרחבה על: רישום סימני מסחר

לקבלת סיוע משפטי מיידי בנושא סימני מסחר: יעוץ משפטי 

מהי הפרת סימן מסחר?

כפי שציינו לעיל סימן המסחר מקנה לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן המסחר. בהתאם כל גורם העושה שימוש בסימן המסחר או בסימן הדומה לו (עד כדי הטעיה) מבלי לקבל הסכמת בעל הסימן מראש, מפר את סימן המסחר.

בנקודה זו נציין, כי תכליתו של ההסדר במקרה של הפרת סימן מסחר היא כפולה: הגנה על הציבור מפני הטעיה מצד אחד, והגנה על פני בעל סימן המסחר מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש, מאידך. משכך קבעו בתי המשפט, כי על הטוען להפרת סימן המסחר שבבעלותו להוכיח כי הסימן המפר דומה עד כדי שאדם מן הציבור בעל היגיון רגיל יוטעה וירכוש את המוצר נושא סימן המסחר המפר תחת המוצר נושא סימן המסחר הרשום.

הפסיקה קבעה שלושה מבחנים עיקריים להכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה, הידועים בשם "המבחן המשולש":

  • מבחן המראה והצליל (המבחן המרכזי בין השלושה) – במסגרת מבחן זה ישווה בית המשפט את חזות והצליל של שני הסימנים בשלמותם, לצורך בחינת מידת הדמיון. יצויין, כי בית המשפט לא ישווה במדוקדק כל הברה בסימן, אך ייתן משקל לרושם הראשוני שנוצר בעת השוואת הסימנים.
  • מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות – המבחן עוסק בהשפעת סוג המוצרים הנדונים על מידת הסכנה להטעיה, וכן בוחן בית המשפט האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות וכיצד משפיעה זהות הלקוחות הנוהגים לרכוש את המוצרים על סיכוי להטעיה. במבחן זה, ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם בעל כושר הבחנה מפותח, פוחתת סכנת ההטעיה.
  • מבחן יתר נסיבות העניין – זהו מבחן "סל" המאגד את יתר הנסיבות הספציפיות של אותו מקרה אשר לא הובאו בחשבון במסגרת המבחנים האחרים. בדרך כלל במסגרת מבחן זה עושה בית המשפט שימוש במבחן "השכל הישר" שבבסיסו עומדת העובדה שלעיתים מגלם סימן המסחר מסר רעיוני כלשהו, ועל כן יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על ידי שני הסימנים. במידה והמסר דומה עשוי בית המשפט לראות בכך הפרה גם אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל.

מהו דילול סימן מסחר?

דילול סימן מסחר הינו סוג נוסף של הפרת הסימן אשר עוסק בסימן מסחר מוכר היטב. גורם זר עושה שימוש בסימן מסחר אשר רכש לעצמו הכרה בין לאומית ומוניטין בעלי עוצמה כה גדולה עד שהם חורגים מעבר למוצר הספציפי אשר בהם עוסק בעל סימן המסחר.

דוגמא לכך ניתן לראות במקרה בו  בחור בשם יגאל קרדי ניהל ביחד עם אחיו עסק בתחום מוצרי אופנת ג'ינס אשר נודע בשם "בקרדי-ג'ינס". מר קרדי ביקש לרשום סימן מסחר  “BAKARDI” (בסוג 25) לגבי "דברי הלבשה". חברת בקרדי אשר הינה חברה זרה, העוסקת בעיקר במסחר במשקאות רום תחת השם “BACARDI” ואשר רשמה שם זה בישראל כסימן מסחר לגבי "משקאות חריפים", הגישה הודעת התנגדות לרישומו של סימן המסחר.

לאחר שהמקרה הגיע לבית המשפט העליון קבע בית המשפט כי עסק אשר עושה שימוש בסימן מסחר חזק אשר מוכר היטב, ללא רשות בעליו וללא יצירת הטעיה, לשם קידום עסקיו שלו, עוסק בתחרות בלתי הוגנת. סימן מסחר אשר רכש לעצמו הכרה בין-לאומית ומוניטין בעלי עוצמה כה גדולה עד שהם חורגים מעבר למוצר הספציפי בהם עוסק בעל סימן המסחר, ראויים להגנה.

השימוש שנעשה בסימן המסחר אינו הוגן מכיוון שהמשתמש בסימן המסחר קוצר מוניטין עליו הוא לא טרח, וניצול המוניטין פוגע בבעליו החוקיים של סימן המסחר עקב פיחות ודילול המוניטין כמו גם שחיקת הייחודיות של סימן המסחר.

בנקודה זו נציין, כי הוראות אלה התווספו לפקודה בעקבות חתימת מדינת ישראל על הסכם הטריפס.

כיצד ניתן לאכוף את זכויותיי בסימן המסחר?

כיפת הפרות סימני מסחר נעשית במסגרת הגשת תביעה לפיצוי אשר בדרך כלל מלווה בבקשה למתן צו מניעה זמני, וכן בקשה למתן חשבונות. למרות האמור לעיל ובחלק מהמקרים פעולה נכונה, בין היתר, באמצעות משלוח הודעה לרשות המכס יכולה למנוע כניסתם של מוצרים הנושאים סימן מסחר מזוייף (וכן מוצרים המפרים זכויות יוצרים) מחו"ל.

בתחילת שנת 1995 נחתם במסגרת ארגון הסחר העולמי הסכם ה-TRIPS. מדינת ישראל, כמו גם יתר חברות ארגון הסחר העולמי אימצה ההסכם לדין הפנימי, בין היתר, באמצעות חקיקת סעיפים רלוונטיים למספר חוקים וכן לפקודת המכס המאפשר למכס לעכב סחורות ומוצרים אשר נחשדים בהפרת סימני מסחר וזכויות יוצרים.

בהתאם להוראות סעיף 200א ואילך לפקודת המכס ניתן לשלוח לרשות המכס "בקשה לעיכוב שחרור טובין" החשודים כמפרים סימני מסחר (או זכויות יוצרים). במסגרת הבקשה יש לפרט למכס את פרטי בעל הזכויות, הוכחה לזכויות הקיימות (כאשר עסקינן בהפרת סימן מסחר יש לשלוח עותק מתעודת הרישום), כתב התחייבות של בעל הזכויות ופרטי היבואן המפר (מדויקים ככל הניתן).

בקשה זו תועבר מרשות המכס לכל הנמלים הקיימים וברגע שיגיעו המוצרים המפרים הם יעוכבו ל-3 ימי עבודה. בנקודה זו יצויין, כי המכס בעצמו עורך מפעם לפעם בדיקות מדגמיות לאתר מוצרים מפרים, כך שבכל מקרה כדאי לשלוח הודעה לרשות המכס, גם אם אין מידע מדוייק.

במקביל לעיכוב המכס ישלח לבעל הזכויות תמונות של המוצר על מנת שאפשר יהיה לוודא שאכן עסקינן במוצרים מזוייפים וכן בקשה להפקדת ערבות, בסכום שייקבע על ידי המכס. מכיוון שסד הזמנים קצר ביותר ניתן לבקש מהמכס לעכב הסחורה בשלושה ימי עבודה נוספים עד אשר יופקד במכס כתב הערבות הנדרש.

במידה ועברו הימים האמורים ולא הופקד כתב הערבות ו/או התברר כי עסקינן במוצרים מקוריים, ישחרר המכס את המוצרים לידי היבואן. במידה ומופקד כתב הערבות יועברו לידי בעל הזכויות פרטי היבואן, ולבעל הזכויות נקצבים 10 ימים נוספים לצורך הגשת תובענה לבית משפט המחוזי, הואבית המשפט המוסמך מבחינת סמכות עניינית לדון בנושאי קניין רוחני.

בסופו של המשפט, במידה וייקבע כי המדובר במוצרים מזויפים, מעבר לפיצוי שייפסק לבעל הזכויות, בית המשפט יורה ליבואן להשמיד, על חשבונו, את המוצרים המזויפים ולשלם את עלות האחסנה שלהם. לנוכח העובדה שלרוב, עלות האחסנה אינה זניחה ויכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים (סכום העולה ככל שמתארך ההליך המשפטי), מומלץ לוודא היטב כי אכן המוצרים הינם מוצרים המפרים סימני מסחר, שאם לא כן, יוצא שכרו של בעל הזכויות בהפסדו.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ של עו"ד ו/או חוות דעת משפטית. במקרים בהם יש צורך בייעוץ, מומלץ לפנות אל עו"ד קניין רוחני.