972-3-726-6726

גרשוני ושות משרד עורכי דין

תפריט

תמצית ותכלית חוק זכויות יוצרים

תאריך: 08/11/2011 17:34   מחבר: 

דיני זכויות היוצרים מגדירים את אגד הזכויות הבלעדיות אשר ניתנות מכוח החוק ליוצר ביצירתו. זכות היוצר הינה בעלת נדבך כפול והיא מוסדרת בישראל מכוח חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007. החוק מוכר גם בשם חוק זכויות יוצרים החדש, לאור התיקונים שנערכו כאמור, בשנת 2007.

משרדו של עו"ד סער גרשוני טיפל ומטפל בתביעות אין ספור, כולם נוגעות בצורה זאת או אחרת בתחום זכויות יוצרים ובפרשנויות שונות ומשונות של החוק האמור. עוד, במסגרת פורום קניין רוחני המתנהל לבאתר, תוכלו למצוא שאלות רבות של גולשים ותשובות של עורכי דין לגבי פרשנות החוק.

תמצית חוק זכויות יוצרים

הנדבך הראשון, המכונה כהגדרתו בחוק "זכות יוצרים" עוסק בזכויות ממוניות אשר מעניקות לבעל הזכות אגד של זכויות משנה ובין השאר את זכות ההעתקה, הפרסום, הביצוע הפומבי ועוד. הנדבך הנוסף עוסק בזכות המוסרית שהיא "זכות אישית" אשר כמו הזכות הכלכלית, מהווה גם היא אגד של זכויות משנה.

זכות זו הינה ייחודית היות והיא מתאפיינת בקשר הטבעי שבין היוצר ליצירתו. יש לציין כי קיים קשר בלתי נפרד בין שני הנדבכים המוזכרים לעיל, כאשר הדדיות זו באה לידי ביטוי בכך שהזכות המוסרית תלויה בזכות היוצרים ומתקיימת רק ביחס ליצירה שיש בה זכות כלכלית. יחד עם זאת, הזכות האישית, כשמה כן היא, ממשיכה להתקיים אף אם הזכות הממונית הועברה לאחר, כולה או חלקה.

זכות היוצרים מגינה על יצירתו של היוצר לזמן מוגבל מפני שימושים בלתי מורשים וביניהם העתקת יצירתו על ידי אדם שאינו מורשה לכך. המשמעות הנובעת מכך הינה שלבעל הזכות ישנה אפשרות בלעדית לנצל את היצירה, או חלק מהותי ממנה, במרבית דרכי הניצול האפשריות בחוק ויחד עם זאת למנוע מפלוני לפעול באותה צורה לגבי היצירה שלו.

למרות האמור לעיל, הזכות אינה מקנה ליוצר מונופולין על היצירה, קרי, אם אדם אחר ייצור באופן עצמאי יצירה זהה או דומה עד מאד, לא יהיה בכך משום הפרת זכות היוצרים של היוצר הראשון. כך למשל, קיימים שימושים ביצירה המותרים לאחרים בלא צורך בהסכמת בעל זכות היוצרים, כאשר חלקם מותנים בתשלום תמלוגים לבעל הזכות וחלקם אפשריים ללא צורך בתשלום.

תכליתו של חוק זכויות יוצרים בישראל

זכות היוצרים מבוססת, בין היתר, גם על הרצון לגמול ליוצר על המאמץ ועל המשאבים שהוא השקיע בהפקת היצירה המוגנת ולהגן על אינטרס הציפייה שלו. זכות הקניין, אשר מעוגנת במשפט הישראלי כזכות יסוד, מכירה במעמד האינטרסים החומריים הפרטיים של בני האדם ורואה בדיני קניין רוחני מרכיב בהגנה על האוטונומיה האישית של היוצר, עושרו והתפתחותו האישית.

מאידך, אל מול התיאוריה הקניינית, קיימת גישה שונה שלפיה היצירות אינן סתם טובין, אלא יש להן תפקיד פוליטי מן המעלה הראשונה. היצירה האנושית היא שמבדילה את המין האנושי ממינים אחרים. משום כך האינטרס הציבורי שביסוד דיני זכויות היוצרים אינו רק להשתמש ביצירות.

מרגע שנוצרה יצירה קיים אינטרס ציבורי רב-עוצמה למקסם את השימוש ביצירה ולאפשר לציבור הרחב להיחשף לה.

לאור כל האמור לעיל ניתן להסיק כי הזכות שניתנת ליוצר ביצירתו איננה שלמה וזאת משום שתכליתם של זכויות יוצרים הינה, בין היתר, לעודד את הגיוון בביטויים ובידע הקיים ולהעשיר את עולם הביטויים. מציאת האיזון הנאות בין מתן תמריצים ליוצרים על מנת להבטיח את תהליך היצירה מחד, ומתן גישה ליצירה לציבור רחב ככל האפשר מאידך, היוותה מאז ומתמיד אתגר לבתי המחוקקים ובתי המשפט שעסקו בדיני זכויות היוצרים.

בכל שאלה נוספת בנושא חוק זכויות יוצרים, אל תהססו ליצור קשר עם משרדנו ולהתייעץ באופן אישי עם עורך דין מנוסה ומיומן.