זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

התנגדות ובקשות מתחרות בהליכים בפני רשם סימני המסחר

27/03/2013
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב – 1972, קובעת את הליכי הרישום שצריך לעבור בעל סימן מסחרי עד ליום בו יירשם הסימן בפנקס סימני המסחר. כך, הטוען לבעלות בסימן צריך להגיש את בקשת הרישום לרשם סימני המסחר, אשר יקבל את בקשתו במידה והבקשה עומדת בקריטריונים הפרוצדוראליים (תשלום אגרה וכדומה) ובתנאים המהותיים, היינו, הסימן כשר לרישום ועומד בתנאים המפורטים בפקודה.

עם קבלת הבקשה יפרסם הרשם את הבקשה, כך שהחל ממועד זה ובמשך שלושת החודשים העוקבים לפרסום, יוכל כל אדם להגיש את התנגדותו לרישום הסימן המסחרי.

הליכי ההתנגדות לרישום סימן מסחר – הכיצד?

סעיף 24 לפקודה מעגן את האופן שבו יש להגיש את ההתנגדות האמורה ומציין תקופה של שלושה חודשים, כמפורט לעיל, אשר יכולה להיות קצרה או ארוכה יותר – אם קבע זאת הרשם. הודעת ההתנגדות אמורה להכיל את נימוקי ההתנגדות ויש לשלוח אותה לרשם בכתב ובדרך שנקבעה בדין.

הפקודה מחייבת את הרשם לשלוח למבקש העתק של ההתנגדות, על מנת לאפשר לו למסור את תשובתו, במסגרתה יפרט את הנימוקים עליהן התבססה בקשת הרישום. לא למותר לציין כי במידה והמבקש לא ישלח את תשובתו להתנגדות, יראה בו הרשם כמי שזנח את בקשתו, על כל הנובע מכך.

בהמשך לכך, לאחר שליחת התשובה, ישמע הרשם את הצדדים ויקבע האם יש לאפשר את הרישום ובאילו תנאים יש לעשות זאת.

על החלטתו של הרשם ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון, תוך שלושים ימים ממועד ההחלטה, כאשר המתנגד בערעור יהיה כבול, כך שיוכל לטעון רק את אותן טענות שטען במסגרת הודעת ההתנגדות.

עילות ההתנגדות לרישום סימן המסחר

הפקודה מונה את העילות שבגינן רשאי אדם להתנגד לרישום הסימן כסימן מסחרי. כך, אחת הסיבות העיקריות בגינן מוגשות התנגדויות הינה כי המתנגד טוען לבעלות על הסימן, אשר אינה מאפשרת את רישומו על שם אדם אחר. סיבה נוספת שיכולה להוות עילה להתנגדות היא כי קיימת סיבה לפיה עומדת לרשם סמכות לסרב לבקשת הרישום.

לדוגמא, כאשר הסימן אינו כשר לרישום כי הוא מרמז על קשר עם נשיא המדינה הרי שהדבר צריך להוביל לסירובו של הרשם לרישום. במידה והרשם התעלם מעובדה זו ופירסם בכל זאת את הבקשה, יוכל כל פלוני להגיש התנגדות לרישום ויהא עליו להוכיח כי הסימן אכן לא היה כשיר לרישום מלכתחילה.

אפשרות נוספת העומדת למתנגד הינה לטעון כי אין בסימן כדי להבחין בין הטובין של בעלי הסימן לבין הטובין של אדם אחר, עובדה שהייתה צריכה להביא לדחיית הבקשה לרישום הסימן על הסף, כאמור בסעיף 8 לפקודה.

קיראו בהרחבה על: ביטול סימן מסחר

בקשות מתחרות בפני רשם סימני המסחר

סעיף 29 לפקודה קובע כי במידה ואנשים שונים הגישו בקשות רישום נפרדות, במסגרתן הם מבקשים להירשם כבעלים של סימני מסחר דומים או זהים, הנוגעים לאותם טובין, בסמכותו של הרשם שלא לרשום אף אחד מהם עד שהסכימו על זכויותיהם ואילו כאשר הצדדים לא מגיעים להסכמה, כאמור, יעביר הרשם את הדיון במחלוקת לבית המשפט העליון שיקבע על שם מי יש לרשום את הסימן.

אפשר לסכם ולכתוב כי בכל מקרה של ספק אין ספק. על מנת לבצע רישום סימן מסחר לפי חוק בישראל רצוי ומומלץ לפנות אל עורך דין מיומן ובעל ניסיון בתחום. הפניה, אם וכאשר, אל רשם סימני המסחר צריכה להיות מנוסחת בקפידה ולאחר שעורך הדין בדק ובחן את את כל הנקודות המנויות מעלה.

מאמרים נוספים בשבילכם
בינה מלאכותית בעולם המשפט
קראו עוד
התנגדות לפטנט
קראו עוד
רישום סימן מסחר בארה"ב
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי