זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

סאטירה שבמרכזה לשון הרע – מה עושים?

05/01/2015

בדומה לשאר המדינות המפותחות ברחבי העולם, גם מדינת ישראל מכירה בחשיבות השמירה על חופש הביטוי של אזרחי המדינה, וזאת כעיקרון בסיס, המגולם בחוק, אשר מטרתו להבטיח את קיומו של שיח ציבורי ער וביקורתי המהווה אבן הליבה של כל משטר דמוקרטי באשר הוא.

מסיבה זו, פסיקות בתי המשפט כוללות התייחסויות רבות לחופש הביטוי, ובמטרה לאפשר לכל אדם להביע דעה וביקורת בנושאים שונים כאוות נפשו.

עם זאת, ובדומה לעקרונות נוספים המגולמים בדין הישראלי, גם חופש הביטוי אינו עיקרון מוחלט, כאשר במקרים מסוימים נוצר הצורך להגבילו במידת מה, וזאת כל עוד מימושו עלול להתנגש בעקרונות יסוד נוספים. זאת לדוגמא בהתאם לחוק איסור לשון הרע, ובמידה והבעת דעה מסוימת עלולה לפגוע במידה ניכרת בשמו הטוב של אדם אחר, וזאת ללא הצדק סביר בנסיבות העניין.

על היצירה הסאטירית בישראל

היצירה הסאטירית, בהגדרתה, הינה יצירה שנוצרה במטרה למתוח ביקורת על יצירה אחרת, או על גורם מסוים, כאשר יצירה מסוג זה עשויה לבוא לידי ביטוי בכתב, בציור, במדיה קולנועית, וכן בדרכים נוספות. טבעה של היצירה הסאטירית הוא הניסיון להגחיך את המקור, וכך להביע את הביקורת מטעם יוצר היצירה הסאטירית.

מדי שנה נוצרות בישראל מספר גדול של יצירות סאטיריות שונות, אשר בחלקן זוכות לחשיפה ציבורית רחבה, ומובילות לדיון ציבורי ער ונוקב בסוגיות מסוימות.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, מכירה בתפקיד הציבורי החשוב אשר יצירות סאטירות ממלאות באופן מתמשך, ומסיבה זו, בתי המשפט בישראל לרוב אינם ששים להגביל את חופש הפעולה של היוצרים של יצירות סאטיריות, וכל עוד יצירות אלו עומדות בכללי ההוגנות הבסיסיים.

לעומת זאת, קיימים מקרים בהם יצירה סאטירית מסוימת, המבקשת להביע ביקורת ציבורית בנושא ספציפי, מוצדק ככל שיהיה, עושה זאת באופן פוגעני בעליל, אשר מזיק במידה ניכרת לשמו הטוב של האדם שאת פעולותיו מבקשת היצירה הסאטירית לבקר.

במקרים אלו, ובהתאם לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט עשוי להכיר ביצירה הסאטירית כהוצאת לשון הרע, ולחייב את היוצר בתשלום פיצויים כספיים גבוהים לזכותו של הגורם הנפגע, אף כי פסיקה שכזו טרם ניתנה בישראל למיטב ידיעתנו.

מתי סאטירה עשויה להיחשב כהוצאת לשון הרע?

כאמור, חוקי מדינת ישראל מכירים באופן חד משמעי בחשיבות העליונה הנתונה להגנה על חופש הביטוי של אזרחי המדינה, ולרבות על זכותם להביע ביקורת ציבורית באופן חופשי ככל הניתן.

הדבר מקבל משנה תוקף בכל הנוגע לביקורת ציבורית המופנית כלפי אישי ציבור שונים, אשר נבחרו על ידי הציבור, ומשכך נדרשים להסכין לביקורת שוטפת על פועלם.

במקרים אלו, וככל שהיצירה הסאטירית מבקשת לבקר את פועלו הציבורי של איש ציבור מסוים, וזאת במסגרת תפקידו, הרי שלמעט מקרים חריגים במיוחד, בתי המשפט לא יתערבו בהגבלת חופש הביטוי של יוצר הסאטירה.

לעומת זאת, ובמידה והסאטירה מופנית כנגד גורם פרטי, שאינו מכהן בתפקיד נבחר ציבור, וזאת באופן פוגעני בעליל אשר עלול לגרור נזקים ניכרים לשמו הטוב, או למוניטין העסקי שלו, וכל זאת ללא הצדקה או ביסוס עובדתי, הרי שבתי המשפט עשויים להכיר ביצירה הסאטירית כהוצאת לשון הרע, וזאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

בהתאם לאמור, ובמידה ואדם נאלץ להתמודד מול יצירה סאטירית פוגענית, המסיבה נזק ניכר לשמו הטוב, הרי שיש באפשרותו לפנות לבית המשפט בבקשת סעד משפטי. במידה ותלונתו תימצא מוצדקת, יש בסמכותו של בית המשפט להורות על השתת פיצויים כספיים גבוהים לחובתו של יוצר היצירה הסאטירית, וזאת גם ללא צורך בהוכחת נזק.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי