סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, הוא בעצם חוק הספאם spam. הסעיף עוסק בשיגור דבר פרסומת על ידי מתקן בזק, כאשר הגדרת דבר פרסומת הינה הפצת מסר באופן מסחרי, אשר תכליתו לעודד רכישת שירות או מוצר או לעודד תשלום כספי כזה או אחר.
החוק מונה הגבלות בכל הנוגע לשיגור פרסומת, כאמור, כאשר השיגור יכול שיעשה על ידי דואר אלקטרוני, הודעת מסרון למכשיר הנייד או מערכת חיוג אוטומטית, כהגדרתם בחוק.
ההגבלות על שליחת דברי פרסומת באמצעים המפורטים לעיל חלות על כל המפרסמים, כאשר על פי החוק מפרסם הינו מי שמענו או שמו מופיעים בפרסומת ככתובת התקשרות לרכישת המוצר המפורסם או מי שתוכן הפרסומת עשוי לקדם את מטרות המפרסם או לפרסם את עסקיו או מי שמשווק את המוצר המפורסם בשביל מישהו אחר.
לעניין זה חשוב להדגיש כי מי שמבצע בעבור אחר את פעולת השיגור של הפרסומת במסגרת שירותי בזק שניתנים על פי רישיון מיוחד, לא ייחשב כמפרסם העובר על החוק (סייג זה נוגע לספקיות האינטרנט, למשל, אשר מבצעות בעבור המפרסמים את שליחת הדואר האלקטרוני שמכיל את הפרסומת האסורה).
לקבלת תשובות לשאלות נוספות בנושא הכנסו אל פורום קניין רוחני
לחצו כאן לקריאה על לשון הרע באינטרנט או על ראיות אלקטרוניות
ההגבלות על הפרסומת והחריגים המנויים בחוק הספאם
על פי סעיף 30א לחוק, אסור למפרסם לשגר דבר פרסומת ללא קבלת הסכמת הנמען מראש ובכתב (כאשר דרישת הכתב כוללת מתן הסכמה בדואר אלקטרוני או בשיחה בעל פה שהוקלטה).
יחד עם זאת, החוק מונה מספר דרכים בהם ניתן לפנות לבית עסק בדואר אלקטרוני או במסרון, בכדי לבקש את הסכמתו לשליחת דברי פרסומת. ודוק, במידה ושליחת ההצעה האמורה לבית העסק מבוצעת על פי התנאים המפורטים בחוק, הרי שהמפרסם לא יפר את הוראות החוק.
לא זו אף זו, במקרים מסויימים מפרסם יכול לשגר פרסומת באמצעי השיגור המפורטים בחוק, זאת גם אם לא קיבל את הסכמתו המפורשת של הנמען, כנדרש בחוק. כך, במידה ואותו נמען מסר למפרסם את פרטיו במהלך רכישה של שירות או מוצר או במסגרת משא ומתן לרכישה כאמור והמפרסם התריע בפניו כי אותם פרטים ישמשו אותו לשם שליחת דברי פרסומת בעתיד והנמען לא הביע את סירובו לכך, ניתן יהא לשלוח לו דברי פרסומת במסרון, בדואר אלקטרוני ובאמצעי שיגור נוספים, בכפוף לכך שהפרסומת שתישלח תיהיה קשורה למוצר או לשירות שנרכשו על ידי הנמען במקור (או שלגביהם בוצע משא ומתן, כאמור).
מה ניתן לעשות נגד ספאמרים?
החוק קובע כי הפרה של הוראה מחוק הספאם מהווה עוולה אזרחית, אשר יחולו עליה הוראות פקודת הנזיקין. זאת ועוד, במידה ומפרסם שיגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד למתווה המעוגן בחוק, בסמכותו של בית המשפט לפסוק נגדו פיצוי בסך של אלף שקלים בגין כל שליחה אסורה של פרסומת.
