סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים, התשס”ח – 2007, מגדיר מפר של זכות יוצרים ביצירה כמי שמרשה לאחר לעשות ביצירה את פעולות ההעתקה, הפרסום, הביצוע פומבי, השידור, ההשכרה ועשיית יצירה נגזרת, כהגרדת החוק, או מי שעושה פעולות אלו בעצמו, והכול ללא רשות בעל הזכות ביצירה, אלא אם כן עסקינן בשימוש הוגן המתיר את עשיית פעולות דנן ביצירה אף ללא אישור בעל זכות היוצרים בה.
הפרה עקיפה – סעיפים מרכזיים בחוק
יחד עם זאת, סעיף 48 לחוק קובע כי ניתן להפר זכות יוצרים ביצירה גם בצורה עקיפה. כך, מונה הסעיף מספר פעולות שהעושה אותן בעותק מפר של יצירה – מפר את זכויות היוצרים בה.
התנאי לכך שפעולה מסויימת בעותק מפר של יצירה תיחשב להפרה עקיפה הינו שאותו מפר ידע במהלך ביצוע הפעולה (או היה עליו לדעת) כי עסקינן בעותק מפר של היצירה.
הפעולות שעלולות להוות הפרה עקיפה הינן השכרה או מכירה (לרבות העמדה או הצעה להשכרה או מכירה), הפצה בהיקפים מסחריים, החזקה למטרות עסקיות, ייבוא העותק המפר לשימושים שאינם עצמיים והצגתו לציבור בדרך מסחרית.
לקבלת תשובות לשאלות נוספות בנושא הפרה עקיפה הכנסו אל פורום קניין רוחני
למידע נוסף ליחצו על זכויות יוצרים באינטרנט
ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי
קיים סוג נוסף של הפרה עקיפה המעוגן בחוק, לפיו אדם שמרשה לאדם אחר להשתמש במקום בידור ציבורי על מנת לבצע באופן פומבי את היצירה, למטרות רווח וללא רשותו של בעל זכות היוצרים ביצירה, יחשב למפר זכות היוצרים בה.
הסייג לאחריותו של המפר, כאמור, יחול במקרה שבו הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת שאותו ביצוע מהווה הפרה של זכות היוצרים. מקום בידור ציבורי מוגדר בחוק כמקום שמשמש למופעי תרבות ובידור, כגון גני אירועים, אולמי שמחות, בתי קפה, מסעדות ומועדונים.
הפרה עקיפה של זכות מוסרית
זכות מוסרית להבדיל מזכות היוצרים, היא זכות אישית של היוצר ביצירה, אשר תהא קיימת גם אם ויתר היוצר על זכויות היוצרים בה. במסגרת זכות זו, זכאי היוצר המקורי כי שמו יקרא על יצירתו וכי לא יוטל בה כל פגם באופן שעשוי לפגוע שמו או בכבודו.
סעיף 51 לחוק זכות יוצרים קובע כי אדם שעושה את הפעולות המנויות בסעיף (אותן פעולות המהוות הפרה עקיפה של זכות היוצר ביצירה, כמפורט לעיל, למעט פעולת הייבוא שלא לשימושים עצמיים) בעותק שמפר את זכותו המוסרית של היוצר ביצירה באופן הפוגע בשמו או בכבודו – מפר את הזכות המוסרית, זאת במידה ובעת ביצוע הפעולה האמורה הוא ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת שהעותק הינו עותק מפר, כאמור.
לא יהא זה למותר לציין כי כל הפרה עקיפה ביצירה, הן של זכות היוצרים והן של הזכות המוסרית, מהווה עוולה אזרחית, בגינה יוכל היוצר לתבוע את המפר בבית משפט ולדרוש ממנו פיצוי בסך של מאה אלף שקלים, זאת מבלי להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מאותה הפרה עקיפה של זכותו.
דינים אלה מצריכים ידע ומומחיות ולכן מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין קניין רוחני בכל פנייה לערכאה משפטית.
