הליך “הודעה והסרה” בהפרת זכויות יוצרים

האם בעליו של אתר אינטרנט אחראי בגין העלאת חומר שמפר זכויות יוצרים לאתר ?

לפי המדיניות הגלובלית שרווחת ברוב המדינות, תוגבל אחריותם של בעלי האתרים כך שלא תחול עליהם אחריות לקישורים שמפרים זכויות יוצרים, בתנאי שהם מתנהלים על פי נוהל של ‘הודעה והסרה’.

נוהל ‘הודעה והסרה’ במשפט האמריקאי

נוהל ‘הודעה והסרה’ נלמד מתוך המשפט האמריקאי. הנוהל קובע, כי ספק אינטרנט או בעליו של אתר, לא יהיו אחראים לגבי טקסטים, תמונות וידאו, מוסיקה, ויצירות אחרות שהועלו לאתר שיש בהם הפרה של זכויות יוצרים, בתנאי לאחר שנודע להם על ההפרה, הם הסירו את החומר המפר מהאתר.

הנוהל קובע בנוסף, שמי שהתלונן על הפרה זכויות יוצרים ולא הגיש תביעה בתוך 10 ימים נגד המפרים, החומר יוכל להופיע שוב באתר.

לפי החוק האמריקאי (“חוק המילניום”) ספק אינטרנט יכול לקבל פטור מאחריות בגין הפרת זכויות יוצרים, רק אם עמד בתנאים לקבלת הפטור, ובין היתר: הסיר מיד את ההפרות, הפעיל טכנולוגיה שמזהה הפרות של זכויות יוצרים, והתנהל על פי “נוהל הודעה והסרה” תוך סיוע לבעלי זכויות היוצרים.

נוהל הודעה והסרה “במשפט הישראלי”

חוק זכויות יוצרים הישראלי לא “מטפל” בנושא הפרות זכויות יוצרים באינטרנט. בתי המשפט בישראל נעזרים בהלכות “נוהל הודעה והסרה” פרי חוק ופסיקה אמריקאים.

בפרשת א.ל.י.ס. נגד רוטר, התובעת -אגודה של בעלי זכויות בסרטים שנלחמת בתכנים פיראטיים ברשת ובהפרת זכויות יוצרים, תבעה את אתר רוטר. נט שמפעיל פורומים בנושא גישה לסרטים באמצעות האינטרנט. התובעת טענה, כי הגולשים באתר הנתבעת, פרסמו קישורים לאתרים פיראטיים שמכילים עותקי יצירות מוגנות בזכויות יוצרים.

בית המשפט דן באחריות המוטלת על בעליו של אתר אינטרנט, לתוכן שהעלו אליו גולשים, שכולל “קישורים” לאתרים פירטיים. נקבע, שמספיק “נוהל של הודעה והסרה” כדי לפטור בעל האתר או ספק אינטרנט מאחריות לקישורים המפנים לאתרים שמפרים זכויות יוצרים.

בית המשפט קבע שבמקרה הנדון אין הפרה ישירה. הלינק שמופיע באתר הנתבעת אינו מהווה כשלעצמו הפרה ישירה של זכויות היוצרים.

בפסק הדין הוזכרו התנאים שמזכים ספק אינטרנט או בעל אתר בפטור מאחריות להפרת זכויות יוצרים כדלקמן:

• העדר ידיעה בפועל על ההפרה;
• העדר טובות הנאה;
• נקיטה ב”נוהל הודעה והסרה” עם היוודע ההפרה בפועל;

בפרשה אחרת, (חמדה גלעד נגד נטוויזן), דן בית המשפט המחוזי ב”נוהל הודעה והסרה” במקרה שבו הועתקו לאתר הנתבעת, איקונים המוגנים בזכויות יוצרים. נפסק, כי מאחר והנתבעת פעלה לפי “נוהל הודעה והסרה”, דאגה להסיר את האייקונים מיד עם פניית התובעת, והודיעה על כך למי שאחראי על הפורום – אין להטיל עליה אחריות בגין הפרת זכויות היוצרים.

חריג העידוד” ו”חריג הפורום הפסול”

בפרשת א.ל.י.ס. נגד רוטר.נט נקבעו חריגים ל”נוהל הודעה והסרה”, שכאשר הם מתקיימים, בעל האתר ייחוב בהפרה, גם אם לא קיבל התראה על ההפרה הספציפית. החריגים הם: “חריג העידוד” – שחל כאשר בעל האתר מעודד פירסום של קישורים לאתרים מפרים, ו- “חריג הפורום הפסול” – שחל כאשר קיים פורום באתר שעוסק כולו בקישורים לאתרים שמפרים זכויות יוצרים, גם ללא עידוד מצד בעל האתר.

האם בעל אתר צריך להיות אקטיבי בחיפוש אחר הפרת זכות יוצרים באתר?

חוק “המילניום הדיגיטלי” (העוסק ב”נוהל הודעה והסרה”) קובע, שבעליו של אתר או ספק אינטרנט, צריך לעצור/לחסום כל הפרה של זכויות יוצרים, לאתר הפרות באמצעות טכנולוגיים, לסנן חומרים באופן אקטיבי, וכאשר קיימת עדיין הפרה באתר יפעל ב”נוהל הודעה והסרה”.

מהי “אחריות תורמת” של אתר להפרת זכויות יוצרים ?

פסק דין בנושא האוניברסיטה העברית בירושלים נגד שוקן הוצאת ספרים בע”מ קבע, שחוק זכויות יוצרים העוסק בביצוע בפומבי של יצירה ללא רשות במקום ציבורי, מאפשר לטעון כנגד בעל האתר ל “אחריות תורמת” להפרת זכויות יוצרים.

בפס”ד א.ל.י.ס. נקבעו התנאים המצטברים הנדרשים לקיומה של “הפרה עקיפה תורמת”:

• קיום ההפרה בפועל;
• מודעות לביצוע הפרה ישירה;
• ותרומה ממשית לביצוע ההפרה;

עם זאת נפסק, שקשה לחייב אתר במודעות לקיום הפרה ישירה שכן צריכה להיות ידיעה בפועל מסויימת אודות ההפרה, ולא מספיק שקיימת ידיעה כללית אודות קיומם של לינקים לאתרים מפרי זכויות יוצרים.

שיקולי מדיניות של “יעילות” ו”צדק חלוקתי” אינם תומכים בהטלת חבות על בעל האתר, והצדקה לכך שהוא יישא בהוצאות על חשבונו, כדי להגן על קניינם הפרטי של בעלי זכויות היוצרים.

לסיכום

ככלל, בעלים של אתר לא יחוייב בפיקוח על תוכנם של לינקים בפורומים שבאתר, ולא בגין הפרות של זכויות יוצרים שהוא לא מודע אליהם. עם זאת, העדר חבות בעל האתר כפופה באופן בלתי מתפשר לעמידתו ב”נוהל הודעה והסרה”.