זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

מהי דוקטרינת האיחוד בדיני זכויות יוצרים?

09/03/2014

דיני זכויות יוצרים מגינים על דרך ביטוי ספציפית של רעיון. זאת אומרת אם אני יצרתי ספר או תמונה או שיר וגורם אחר מעתיק אותם ללא רשותי, אותו גורם מפר את זכויות היוצרים שלי. כמובן שחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2008 (להלן: “חוק זכות יוצרים“) קבע מספר מקרים בהם המחוקק ראה לנכון להתיר שימוש הגם שבאופן אובייקטיבי הוא מהווה הפרת זכות יוצרים, בין היתר, באמצעות הגנת השימוש ההוגן.

קיימים מקרים בהם העתקת אופן הביטוי הספציפי של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים לא תהווה הפרת זכויות יוצרים גם אם השימוש אינו נכלל בגדר אחד השימושים המותרים בחוק או בפסיקה וזאת במידה וישנה  דרך אחת ב(או מספר דרכים מאוד מצומצם )לביטוי של אותו רעיון.

דוקטרינה זו נקראת “דוקטרינת האיחוד”  (Merger doctrin) היות ובמקרה כזה מתקיים מפגש נדיר בין הרעיון והביטוי, כך שלא ניתן להפריד ביניהם.

מכיוון שבהתאם להוראות סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, דיני זכויות היוצרים אינם מגינים על רעיון, אז גם מקום בו ישנו איחוד בין הרעיון לאופן הביטוי בו לא תינתן הגנה, שכן, מתן הגנה יימנע מהציבור את השימוש באותו הרעיון.

בנקודה זו חשוב לציין, כי מעטים ביותר המקרים בהם נעשה שימוש בדוקטרינת האיחוד בפסיקה הישראלית, ובחלק מהמקרים השימוש שנעשה הוא שימוש שגוי, אשר ככל הנראה נבע מחוסר הבנה של הדוקטרינה.

ראשיתה של הדוקטרינה במסגרת ע”א 513/89  Interlego  נ’ Exin-Lines Bros (להלן: “פסק דין אינטרלגו“) שעסק בשאלת ההפרה של קוביות ה”לגו”. במסגרת פסק הדין נקבע, כי כאשר יצירה ניתנת, באופן אינהרנטי, לביטוי במספר מצומצם של אפשרויות הבעה, אין הצדקה להעניק לה את ההגנה של דיני זכויות היוצרים.

פסק דין תפ (י-ם) 1396/97 ירון מאיר נ’ אשר קנר אשר ניתן על ידי השופטת יהודית צור עסק במקרה בו התובע היה בעלים ומנהל של עסק למתן שרות היכרויות באצעות מחשב לפנויים ופנויות, אשר תבע את הנתבע, בין היתר, בגין הפרת זכויות יוצרים בגין העתקת “שאלון ההתאמה” אותו חיבר.

במסגרת פסק הדין משווה השופטת בין שאלון זה לבין שאלונים אחרים הקיימם בתחום, אשר חלקם אף היו קיימים טרם חיבורו של שאלון התובע ומגיעה למסקנה כי קטיגוריות ושאלות לא מעטות משאלון התובע היו קיימות בשאלונים קודמים עד כי מסקנתה של השופטת מההשוואה היא “החלוקה ובחירת הנושאים בשאלון התובע חופפת לשאלונים שעמדו בפניו ואין בבחירת הנושאים המופיעים בשאלון התובע משום חידוש, מקוריות או יצירתיות”.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי בחינת רשימת השאלות מעלה כי מרכיבי השאלות הן פועל יוצא מאופי הרשימה וכי מדובר ברשימה שיש בה מיטוי מוגבל לרעיון בדבר הצגת תוצאות סופיות של נתוני התאמה בין בני זוג ולכן מתן הגנה לרשימה כזו תקשה ביותר על העוסקים בתחום זה. בהתאם נקבע כי אין העתקה והתביעה נדחתה.

דוגמא ליישום שגוי של הדוקטרינה (לדעתי) ניתן למצא בפסק דינה של שופטת בית המשפט השלום בתל אביב חנה ינון במסגרת ת.א. 64269/07 שטיינברג נ’ סמבירא. בפסק דין זה המחלוקת נסבה סביב צילומים של כלי בית ומתנות אשר הועתקו מאתר התובע על ידי הנתבע. בעוד התובע טען כי זכויות היוצרים שלו הופרו, טען הנתבע כי השימוש שעשה אינו מפר זכויות יוצרים.

בית המשפט קבע, כי בנסיבות העניין מדובר בצילומים של כלי בית שונים, אשר אינם בעלי אופי אומנותי, חסרים ייחודיות או מקוריות ואין בהם משהו מעבר לצילומי כלי בית אחרים.

בנוסף הוסיפה השופטת, כי מדובר בצילום של כלי בית אשר ניתנים לצילום במספר מצומצם של זוויות ועל כן אין צידוק להעניק זכות יוצרים לצלם.

לטעמי שימושה של השופטת בדוקטרינת האיחוד הוא שגויב ביותר. ככלל, אציין, כי אכן יהיו מקרים בהם צילומים טכניים לא יעברו את סף הייחודיות והמקוריות הנדרשים להגנת דיני זכויות יוצרים.

יחד עם זאת, הדרכים לצילומם של כלי הבית אינם מוגבלים ובוודאי שאין המדובר בצילום המתאפשר ממספר מצומצם של זוויות, שכן, ניתן לחשוב על עשרות ומאות אפשרויות לצילום שונה של אותה צלחת  (לבדה, חלק מסט, חלק משולחן ערוך, מוחזק על ידי אדם וכד’).

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי