בהחלטה שניתנה ביום 29 בנובמבר 2012, התיר רשם סימני המסחר לקבל לרישום את צורת הקוביה ההונגרית
בדרך כלל מסרבים משרדי הפטנטים בעולם לרשום סימני מסחר שמהווים למעשה את המוצר התלת מימדי עצמו. בשורת פסקי דין, שהמנחה בהם הוא פסק דינו של השופט גרוניס, בעניין טופיפי, נקבעו הכללים שעל פיהם תחשב דמות תלת מימדית של מוצר ככזו שרכשה אופי מבחין וראויה לרישום כסימן מסחר.
הבקשה
בבקשה שהוגשה באמצעות משרדנו נערך דיון בפני הרשם, ובו הצלחנו להוכיח בפניו כי צורת הקוביה היא לא היחידה האפשרית לבנית משחק מסוג זה, כך שהצורה אינה בעלת תכונות פונקציונאליות, וכן שהקוביה ההונגרית היא בעלת מוניטין רב, ובעלת הזכויות בה משתמשת בצורתה כבסימן מסחר.
הדיון
בהתייחסו לחומר הראיות שהוצג בפניו, קבע הרשם כי דמותה של הקוביה היא לא פונקציונלית ואף אינה בעלת ערך אסתטי מיוחד, ועל כן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון היא יכולה לרכוש אופי מבחין שיאפשר את רישומה כסימן מסחר. הרשם קבע כי ניתן לייצר אין ספור סוגים של פאזלים תלת מימדיים שיבוססו על העקרון הפונקציונאלי של הקוביה ההונגרית אך יראו באופן שונה. בהתאם לכך קיבל הרשם את שלל הראיות שהוצגו לעניין האופי המבחין שרכשה הקוביה בישראל.
סימן מסחר בין לאומי
בתיק זה הסתמך הרשם בין השאר על העובדה שהסימן התלת מימדי נרשם באירופה, ועל כך שחוקי סימני המסחר הישראלים מתירים לרשום סימן הרשום בארץ מוצאו אלא אם הוא נעדר לחלוטין אופי מבחין.
