972-3-726-6726

גרשוני ושות משרד עורכי דין

תפריט

NRG – חושף פרטי טוקבקיסטים

Posted by on ינו 27, 2013 in כללי | 2 comments

לפני מספר ימים החליט אתר האינטרנט של עיתון מעריב הפועל משם המתחם www.nrg.co.il ("אתר NRG"), כי אין מבחינתו כל צורך בשמירה על פרטיותם של כל אותם גולשים אשר מגיבים ומפרסמים תגוביות (טוקבקים) באתר. כתובת האינטרנט IP Address כידוע, כתובת IP או בשמה המלא Internet Protokol Address, הינה כתובת המוקצה לכל גולש על ידי ספקית האינטרנט, וכל גולש אשר מתחבר לרשת האינטרנט מותיר "עקבות" אלקטרוניות. כך, בין היתר, כאשר גולש כותב טוקבק. דימויה הרומנטי של רשת האינטרנט והעובדה שמתייחסים אליה, כאל "ככר העיר" או "הייד פארק" בו כל גולש יכול להתבטא, להגיב ולהעלות תכנים בבלוג או פורום, הובילה לקביעה של בית המשפט העליון במספר פסקי דין (פסק דין רמי מור ופסק דין פריימיירליג), כי בשלב זה, ללא חקיקה מתאימה, אין לחשוף פרטים וכתובות IP של גולשים אלא במקרים קיצוניים הגובלים בפלילים, ובחודש יוני 2012 פורסמה הצעת חוק האמורה להסדיר את המקרים בהם ניתן יהיה לחשוף את כתובת ה- IP של גולשים ("חוק הטוקבקיסטים"). המדיניות החדשה של NRG נראה, כי באתר NRG החליטו שפרטיותם של הגולשים אינה חשובה ואין כל צורך להגן עליה ועל כן, הוחלט, כי מעתה ואילך לצד כל טוקבק תופיע כתובת ה-IP של אותו גולש וכך נראה מעתה טוקבק באתר: מוציאה שם רע לעורכי דין שמטבעם הם אנשים טובים ומלאים אידיאולוגיה (ל"ת) מייקל דעבול, 17/01/13 14:17 IP: 207.176.82.202 לצורך כך ערכו באתר NRG שינוי בתנאי השימוש והוסיפו סעיף רלוונטי המודיע כי מעתה על מנת לעמוד בתנאי השימוש באתר לצד כל תגובית הם יפרסמו את כתובת ה-IP להלן הסעיף הרלוונטי – סעיף ז5 לתנאי השימוש: ז. מידע שנמסר על ידי גולשים כדי למנוע הפרתם של תנאי השימוש באתר כל גולש המפרסם תגובית יזוהה ברבים על ידי פרסום ה-IP שלו. האתר יהיה רשאי לסנן ולמחוק תגוביות שיימצא כי אינן עומדות בתנאי השימוש באתר. התנהלות חדשה זו מהווה שינוי מדיניות של קבוצת מעריב ושל אתר האינטרנט, שעד לפני מספר ימים נהג, כיתר האתרים השונים וספקי האינטרנט, להגן על פרטיות גולשיו, בין היתר, בבתי המשפט השונים. כך ניתן למנות מספר מקרים בהם נלחמה קבוצת מעריב על פרטיות גולשיה, ובין היתר: ה"פ 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ; בש"א 160133/08 הרודס בניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח' נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ. קשה לדעת מה הסיבה האמיתית שהביאה את מעריב להחליט כי...

Read More

הקוביה ההונגרית – תרשם כסימן מסחר

Posted by on דצמ 4, 2012 in חדשות ומחשבות, חדשות ומחשבות, חדשות ומחשבות, חדשות ומחשבות | 0 comments

בהחלטה שניתנה ביום 29 בנובמבר 2012, התיר רשם סימני המסחר לקבל לרישום את צורת הקוביה ההונגרית בדרך כלל מסרבים משרדי הפטנטים בעולם לרשום סימני מסחר שמהווים למעשה את המוצר התלת מימדי עצמו. בשורת פסקי דין, שהמנחה בהם הוא פסק דינו של השופט גרוניס, בעניין טופיפי, נקבעו הכללים שעל פיהם תחשב דמות תלת מימדית של מוצר ככזו שרכשה אופי מבחין וראויה לרישום כסימן מסחר. הבקשה בבקשה שהוגשה באמצעות משרדנו נערך דיון בפני הרשם, ובו הצלחנו להוכיח בפניו כי צורת הקוביה היא לא היחידה האפשרית לבנית משחק מסוג זה, כך שהצורה אינה בעלת תכונות פונקציונאליות,  וכן שהקוביה ההונגרית היא בעלת מוניטין רב, ובעלת הזכויות בה משתמשת בצורתה כבסימן מסחר. הדיון בהתייחסו לחומר הראיות שהוצג בפניו,  קבע הרשם כי דמותה של הקוביה היא לא פונקציונלית ואף אינה בעלת ערך אסתטי מיוחד, ועל כן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון היא יכולה לרכוש אופי מבחין שיאפשר את רישומה כסימן מסחר. הרשם קבע כי ניתן לייצר אין ספור סוגים של פאזלים תלת מימדיים שיבוססו על העקרון הפונקציונאלי של הקוביה ההונגרית אך יראו באופן שונה. בהתאם לכך קיבל הרשם את שלל הראיות שהוצגו לעניין האופי המבחין שרכשה הקוביה בישראל. סימן מסחר בין לאומי בתיק זה הסתמך הרשם בין השאר על העובדה שהסימן התלת מימדי נרשם באירופה, ועל כך שחוקי סימני המסחר הישראלים מתירים לרשום סימן הרשום בארץ מוצאו אלא אם הוא נעדר לחלוטין אופי...

Read More

בעל אתר משפטיק מעתיק

Posted by on נוב 21, 2012 in כללי | 0 comments

תאריך: 21/11/2012 17:24   מחבר: עו"ד סער גרשוני עורך דין מוטי קניבסקי הבעלים של אתר אינטרנט "משפטיק"  המופעל משם המתחם www.mishpatik.co.il העתיק מאמר מפורטל רשלנות רפואית המתנהל בשם המתחם www.shekel-il.org.il (להלן: "הפורטל"). בעל הפורטל שהוא גם כותב המאמר, גילה את ההעתקה ופנה במכתב לעו"ד קניבסקי בבקשה להוריד את המאמר ולפצותו כספית בגין הפרת זכויות יוצרים, עו"ד קניבסקי התעלם מפניה זו. משגם מכתב נוסף אל עורך הדין לא עזר, הגיש בעל הפורטל תביעה. במסגרת ההליך שנוהל בפני כב' השופטת ע. רביד בת"א (ת"א) 25108-02-11 יניר לוין נ' קניבסקי, עוד טען הנתבע טענות מן הגורן ומן היקב. כך, טען הנתבע כי הוא זה שכתב את המאמר ולכן התובע הוא שהפר את זכויות היוצרים שלו. בנוסף, טען הנתבע שהתובע, שהינו מומחה למחשבים, פרץ למחשבים במשרד של שותפו בו אוחסנו החומרים והעתיק את המאמר ולקינוח טען כי התובע שאינו עורך דין הסיג את גבול המקצוע כי פרסם מאמר שעניינו ייעוץ משפטי. על מנת להשלים את התמונה נציין, כי בשלב מסויים במהלך ניהול התביעה הסיר עו"ד קניבסקי את המאמר מאתרו. במסגרת ניהול ההוכחות הסתייע עו"ד קניבסקי במומחה מטעמו, מר אמיר דרייב (להלן: "המומחה"). המומחה הגיש חוות דעת המסתמכת על ארכיון האינטרנט (way back machine) שהינו שירות אינטרנטי אשר סורק את רשת האינטרנט ומבצע צילומי מסך של אתרים הקיימים ברשת האינטרנט כך שבאמצעותו ניתן לראות כיצד נראו אתרים שונים בתקופות שונות בעבר. במסגרת חוות הדעת טען המומחה כי ארכיון האינטרנט הפועל באופן עצמאי אינו ניתן לשינוי ובהתאם לארכיון זה ניתן לראות שהמאמר הופיע באתר "משפטיק" מספר חודשים טרם הופעתו בפורטל. במהלך חקירתו הנגדית של המומחה נערכה בדיקה במחשבו של בית המשפט אשר הוכיחה כי ארכיון האינטרנט סרק את המאמר נשוא התביעה שהופיע בפורטל של התובע כחצי שנה טרם זה הועלה לאוויר באתר האינטרנט של הנתבע. משהתגלה למומחה כי זה המצב, הפך את עדותו והחל לטעון, כי ארכיון האינטרנט אינו אמין וכי ניתן לפרוץ אליו ולשנות תאריכים והנתבע אף הוסף מן הצד כי התובע הוא שאחראי לכך. בית המשפט דחה חלק זה של עדות המומחה, תוך שהוא קובע, כי הטענה בדבר שגיאות בארכיון האינטרנט, נטענה בעלמה ללא כל הוכחה על מנת לסייע לנתבע. במסגרת פסק הדין מצא לנכון בית המשפט להעיר על התנהלותו של עורך דין מוטי קניבסקי כי ניסה לבצע שינוי ראיה, ולאחר שהבין כי לתצהיר התובע צורף נספח השומט את טענת...

Read More

האם שם פרטי ושם משפחה הם מילות חיפוש השייכות לנחלת הכלל?

Posted by on נוב 4, 2012 in כללי | 2 comments

תאריך: 10/10/2012 15:02   מחבר: עו"ד סער גרשוני בתחילת החודש דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתו של המנתח הפלסטי ד"ר רוני מוסקונה נגד רשת המרפאות פרופורציה וכללית אסתטיקה בגין שימוש בשמו כמילות פרסום במערכת Google AdWords. בפסק הדין נקבע, כי השימוש שעשו פרופורציה וכללית אסתטיקה בשמו של ד"ר מוסקונה אינו מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות, הקובע בין היתר, כי אין לעשות שימוש בשמו של אדם, בכינויו, בתמונתו או קולו לשם רווח. בתביעה טען ד"ר מוסקונה כי הנתבעות רכשו את שמו כמילות מפתח במערכת המודעות של גוגל וכאשר מקישים את שמו במנוע החיפוש, מודעות והפניות לאתר האינטרנט של פרופורציה וכללית מופיעות בדף תוצאות החיפוש, ומכיוון שהוא לא התבקש ולא הסכים לשימוש זה בשמו טען כי שימוש זה מהווה פגיעה בפרטיות ועשיית עושר שלא במשפט. במקרה דומה, זכה לפני כשנה הפלסטיקאי ד"ר דב קליין בתביעה שהגיש כנגד גוגל ורשת פרופורציה בגין שימוש שעשו בשמו. בתביעה נטען כי פרופורציה עשתה שימוש בשמו ובמוניטין שצבר במסגרת מערכת המודעות של גוגל וכי כל מי שחיפש את שירותיו קיבל קישורים ממומנים לגורמים אחרים. ביהמ"ש קבע במקרה זה כי "שמו של אדם אינו מילה או מושג גנרי ואף אינו סימן מסחר, ועל כן אין להשתמש בו כמושא לקישורי פרסום ממומנים המופיעים בדרך כלל, בסמוך לשם המפרסם, המצוי בשטח עסקי או כלכלי דומה לשלו, בלא הסכמתו". לזכותו של ד"ר קליין נפסקו פיצויים בסך של 50,000 ₪ וכן הוצאות משפט. בפסק הדין בעניינו של ד"ר מוסקונה, קבע השופט פרגו כי דינם של אתרים המופיעים בקישורים ממומנים, כדין כל אתרים אחרים, והתובע אינו יכול למנוע את הופעתם על לוח המודעות גם אם מדובר באתרים מתחרים. עוד קבע השופט כי הגולש יודע היטב "לבור מתוך המידע המוצג בלוח המודעות, את המידע הרלוונטי לו". בנוסף קובע השופט שמילות חיפוש הן חלק אינהרנטי ממנוע החיפוש, מילים אלו הן נחלת הכלל והתובע אינו יכול לתבוע בעלות או ייחודיות בשימוש של מילות חיפוש, גם אם הן מרכיבות את שמו, וכל שיכול התובע לעשות הוא לבקש שאותן מילות חיפוש יפנו אל לוח המודעות שבו מתפרסם האתר האישי הפרטי שלו כחלק ממאגר אפשרויות החיפוש. החלטתו של ביהמ"ש מעוררת קשיים לא מעטים. בניגוד למקרים מן העבר שבהם נעשה שימוש בסימן מסחר בחיפוש ממומן בגוגל, כאן אין מדובר בפעילות גרידא של גוף מסחרי אחד העושה שימוש בסימן מסחר או שם של מוצר מתחרה, אלא...

Read More
1111 361