קריאה מהירה בעיתונים עשויה ליצור את הרושם כי התחביב הלאומי של ישראל אינו כדורגל, אלא הגשת תביעות לשון הרע. בשנים האחרונות, עם התפשטות המדיה הדיגיטלית, ניכרת עלייה משמעותית במספר תביעות לשון הרע, כאשר כל ביקורת מהווה עילה לתביעה. אך מהי באמת תביעת לשון הרע, היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לפגיעה בשם הטוב, והאם מילה אחת מיותרת יכולה להוביל לפיצוי עתק?
רק בשבוע אחד (19.2.25-26.2.25), פורסמו בתקשורת הישראלית עשרות כתבות על תביעות לשון הרע ואיומים בהגשתן. בין התיקים שזכו לכותרות ניתן למנות את אהוד ברק נגד פעיל ליכוד, יזם תמ”א 38 נגד דייר סרבן, רביב דרוקר נגד יעקב ברדוגו, הרב אמנון יצחק נגד גוגל ויאיר נתניהו נגד ח”כ נעמה לזימי.
תביעות לשון הרע הפכו לכלי משפטי נפוץ, בעיקר בעקבות ההתפתחות המהירה של הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית, המאפשרות לכל אדם לפרסם דעות, טענות וביקורות באופן חופשי. כך למשל, בהתאם לנתונים שהתפרסמו בתקשורת, בשנת 2023 לבדה הוגשו בישראל 1,054 תביעות לשון הרע – כלומר, כמעט שלוש תביעות מדי יום!
אולם, היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב? מתי ביקורת לגיטימית הופכת לעילה משפטית? וכמה פיצויים ניתן לקבל? במדריך זה נסביר מהי תביעת לשון הרע, מה יש להוכיח כדי להצליח בה, נעמיק במתח שבין חופש הביטוי לבין ההגנה על שם טוב, ונפרט את ההגנות המשפטיות העומדות למפרסמים.
תביעת לשון הרע היא הליך משפטי שמטרתו להגן על שמו הטוב של אדם במקרה של פרסום פוגעני. בהתאם לחוק איסור לשון הרע, “לשון הרע” מוגדרת כ”כל פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, להשפילו או לגרום לו נזק כלשהו”. במילים אחרות, על מנת להגיש תביעת לשון הרע מוצלחת יש לעמוד בשני תנאים עיקריים:
עם זאת, לא כל אמירה פוגענית שפורסמה הופכת אוטומטית לתביעת לשון הרע מוצלחת. במקרים רבים, נתבעים טוענים כי גם אם דבריהם עולים לכדי לשון הרע שפורסם, קיימת להם הגנה חוקית (למשל הגנת “אמת דיברתי”). במקרים אחרים, התובעים לא מצליחים להוכיח את נזקם.
ניתן להגיש תביעת לשון הרע בבית משפט השלום (אם סכום התביעה הוא עד 2.5 מיליון ₪) או בבית המשפט המחוזי (במידה וסכום התביעה עולה על 2.5 מיליון ₪). בנוסף, ניתן לבקש צו מניעה בגין המשך הפצת הפרסום.
מכיוון שלעיתים נזק לשם טוב קשה מאוד להוכחה, החוק מאפשר לתבוע פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק בסכום של עד כ- 80,000 ₪, ואם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לתבוע עד כ- 160,000 ₪ (הסכומים צמודים למדד). בפועל רק במקרים חריגים נפסקים סכומים שמתקרבים לתקרות המקסימליות.
רבים נוטים לבלבל בין “לשון הרע” ל”דיבה”, אולם קיים הבדל משפטי משמעותי בין המונחים.
כך, “לשון הרע” הינה מונח רחב המתייחס לכל פרסום שעלול לפגוע בכבודו, שמו הטוב או מעמדו של אדם, בין אם הפרסום נכון ובין אם לאו. לעומת זאת, דיבה היא סוג ספציפי של לשון הרע, המתייחס אך ורק לפרסום שקרי ומזיק. במילים אחרות (ואם נחזור לתקופת הפסיכומטרי) כל הוצאת דיבה היא לשון הרע, אך לא כל לשון הרע היא הוצאת דיבה.
למרות שכעיקרון רכיבי התביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה הינם זהים, ישנו הבדל מבחינה משפטית. כך למשל, אם מדובר בלשון הרע אין צורך להוכיח שהפרסום שקרי אלא מספיק שהוא עלול לפגוע באדם. לעומת זאת, אם מדובר בתביעת דיבה, יש להוכיח שהפרסום היה שקרי.
כמו כן, לרוב בהוצאת דיבה, מכיוון שהיא נחשבת כחמורה יותר מלשון הרע, נדרש להוכיח נזק ממשי ולא ניתן להסתפק בפיצוי ללא הוכחת נזק. בנוסף, חלק מההגנות הקיימות בחוק חלות רק על לשון הרע (למשל הגנת “אמת דיברתי”).
לקריאה נוספת בנושא: לשון הרע באינטרנט
במרכזה של כל תביעת לשון הרע קיים המתח בין חופש הביטוי, לבין הזכות לשם טוב.
כך מצד אחד, חופש הביטוי הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, המאפשר לכל אדם להביע דעות, להעביר ביקורת ולהשתתף בשיח ציבורי פתוח. מצד שני, הזכות לשם טוב מגנה על אדם מפני השמצות, פרסומים כוזבים ופגיעות לא מוצדקות. שם טוב הוא נכס מהותי ופגיעה בו יכולה לגרום לנזק חמור, לעיתים בלתי הפיך, לקריירה, לחיים החברתיים ואפילו לבריאות הנפשית של אדם. בעידן הדיגיטלי, בו כל אדם יכול להפיץ מידע רחב היקף במהירות, ההתנגשות בין שתי הזכויות הללו נעשית מורכבת ומאתגרת יותר מאי פעם.
אחת המשימות המרכזיות של בתי המשפט היא לקבוע היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לפגיעה בלתי מוצדקת בשם הטוב. כדי להגיע להכרעה, שופטים בוחנים מספר שאלות מנחות:
חשוב לזכור כי חופש הביטוי חיוני לקיום דמוקרטי, אך הוא אינו מוחלט ואינו מעניק היתר לפגיעה בלתי מוצדקת בשמו של אדם. כאשר גבולות חופש הביטוי נחצים, ובמיוחד כאשר מדובר בפרסום שקרי, משפיל או נעשה בזדון, עשויה להתגבש עילה לתביעת לשון הרע. בתי המשפט נדרשים לאזן בין שתי הזכויות בהתאם לנסיבות הפרסום, כדי להבטיח ששיח ציבורי פתוח לא יהפוך לנשק של הכפשה והשמצה.
על מנת לאזן בין חופש הביטוי לבין הגנה על השם הטוב, חוק איסור לשון הרע קובע מספר הגנות לנתבע בתביעת לשון הרע. בהמשך לכך אם הנתבע מצליח להוכיח את התקיימות אחת או יותר מההגנות ,בית המשפט ידחה את התביעה. סוגי ההגנות המרכזיות הן:
יודגש כי כל טענת הגנה נבחנת בהתאם לנסיבות הפרסום, מידת הדיוק, כוונת המפרסם והשפעת הפרסום על הנפגע.
ניתן לדרוש אחד משני סוגים של פיצויים כספיים במסגרת תביעת לשון:
הראשון, הנם פיצויים ללא הוכחת נזק. כאמור, בצמוד למדד מדובר על סך של עד כ- 80,000 ₪, עבור כל פרסום פוגעני ואם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לתבוע עד כ- 160,000 ₪.
השני, הינם פיצויים עם הוכחת נזק, כלומר על התובע להוכיח את הנזק הממשי שנגרם לו עקב הפרסום הפוגע. סוגי הנזקים כוללים נזק כלכלי (למשל אובדן לקוחות), נזק למוניטין (למשל פגיעה במעמד מקצועי) ונזק נפשי (תחושת השפלה, חרדות וכיוב’).
בשני סוגי הפיצויים גובה הפיצוי מושפע ממספר גורמים ובכללם חומרת הפרסום, היקף התפוצה, היקף הפגיעה, זהות הצדדים, כוונת המפרסם, התנהלות המפרסם, התנהלות הנפגע והשלכות הפרסום.
בכמה כסף מדובר? למרות שבארצות הברית נפסקו לא פעם סכומים של עשרות מיליוני דולרים בתביעות לשון הרע, בישראל, מדובר בסכומים נמוכים בהרבה. אומנם בשנת 2021 נפסק בארץ במסגרת תביעת לשון הרע סכום של מיליון ₪ (ת”א 57373-04-18). עם זאת, הלכה למעשה הפיצוי בתביעות לשון הרע עומד לרוב על עשרות עד מאות אלפי ₪ לכל היותר.
תביעת לשון הרע היא הליך מורכב המחייב הכנה מדוקדקת, הבנה משפטית נכונה וניהול נכון. ההליך כולל מספר שלבים מרכזיים:
ניתן לראות כי תביעת לשון הרע היא הליך משפטי מורכב העולה בזמן, כסף וריכוז. בהמשך לכך, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את סיכויי הצלחת התביעה ולגבש אסטרטגיה משפטית מיטבית.
תביעות לשון הרע אינן מוגבלות רק לתביעות אזרחיות – במקרים חמורים במיוחד, ניתן להגיש בנוסף לתביעה האזרחית גם קובלנה פלילית בגין לשון הרע, שעשויה להוביל לעונש של שנת מאסר. עם זאת, על הקובלנה לקיים את הדרישות הבאות:
יודגש כי מדובר בהליך שמוגש לעיתים נדירות ואשר מקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לעיתים נדירות אף יותר. במקרים יוצאי הדופן בהם ההליך הוגש, אושר ע”י היועץ המשפטי לממשלה, והנאשם הורשע, בתי המשפט גזרו לרוב על הנאשם מספר חודשי מאסר על תנאי לכל היותר כמו גם פיצויים בעשרות אלפי ₪ (ראו למשל ק”פ 40883-07-20).
עם התגברות השיח הציבורי במדיה הדיגיטלית, אנו עדים לעליה בכמות הביקורות על בתי עסק, אנשי ציבור, חברות ועוד. ביקורות אלו, גם אם הן שליליות, הן חלק מהשיח הציבורי ומהזכות לחופש הביטוי.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם גופים חזקים מגישים תביעות לשון הרע בסך מאות אלפי ₪ שמטרתן אינה בהכרח להגן על שמם הטוב, אלא להרתיע ולהשתיק ביקורת ציבורית. תביעות מסוג זה מכונות “תביעות השתקה” (SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation).
תביעות אלו הן סכנה עצומה לחופש הביטוי שכן גם אם הסיכוי שלהן להצליח נמוך, הן יוצרות אפקט מצנן על חופש הביטוי, ורבים מהנתבעים מעדיפים להסיר ביקורת או להימנע מהתבטאות נוספת כדי להימנע מהליך משפטי יקר ומתיש.
באופן לא מפתיע, בתי המשפט מאוד לא אוהבים תביעות השתקה, ולא מהססים לדחות תביעות כאלו על הסף ולחייב את התובעים בהוצאות משפט מוגדלות.
בין אם אתה שוקל להגיש תביעה בשל פגיעה בשמך הטוב, ובין אם קיבלת תביעה או מכתב התראה, פנייה לייעוץ משפטי היא צעד חיוני. עורך דין המתמחה בלשון הרע יכול למנוע טעויות יקרות, להעריך את סיכויי ההצלחה ולהנחות אותך כיצד לפעול בצורה הטובה ביותר.
כיצד עורך דין ללשון הרע יוכל לסייע לך?
בין אם מדובר בהגנה על שמך הטוב או בהבטחת חופש הביטוי שלך, ייעוץ משפטי הוא המפתח לנווט את האתגרים המשפטיים בדרך בטוחה ומושכלת.
תביעת לשון הרע היא כלי משפטי חשוב שמטרתו להגן על שמו הטוב של אדם, אך היא גם מציבה אתגר מורכב של איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד. לא כל אמירה פוגענית תצדיק תביעה, ולא כל תביעה אכן תסתיים בפיצוי כספי. ההליך המשפטי בתחום זה דורש הבנה מעמיקה של החוק, בחינת נסיבות הפרסום, שקלול ההגנות האפשריות והערכת סיכויי ההצלחה.
בהמשך לכך, התייעצות עם עורך דין המתמחה בלשון הרע היא צעד חיוני, בין אם אתה שוקל להגיש תביעה, להתמודד עם תביעה נגדך, או פשוט לוודא שהבעת דעה או ביקורת לגיטימית לא תוביל להשלכות משפטיות לא רצויות. עורך דין מנוסה יסייע לך לנווט בין האפשרויות המשפטיות, לגבש אסטרטגיה נכונה, ולבחור האם לנקוט בהליך משפטי, לנסות לפתור את הסכסוך מחוץ לבית המשפט, או להגן על חופש הביטוי שלך.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
