הוצאת דיבה בעבודה
מה עושים כאשר “מלכלכים” עליך במקום עבודה?
כאשר מנהל או עמית לעבודה מוציא את דיבתך, מדובר לא רק בפגיעה אישית, אלא גם באיום על המוניטין המקצועי שלך. כדי להגן על שמך הטוב ולמנוע פגיעה עתידית, מומלץ לפעול בצורה מחושבת ואסטרטגית. במדריך הבא ישנם צעדים מעשיים שיעזרו להתמודד עם המצב, לשמור על הזכויות ולהגן על שמכם הטוב.
מ’ לא האמינה שזה קורה לה. במשך שנתיים היא עבדה כמוכרת מוערכת בסניף מרכזי של רשת האופנה “זארה”. אך בעקבות אי הבנה עם מנהלת החנות, זו ייחסה לה מעשה גניבה בפני עובדים נוספים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי ייחוס הגניבה מהווה לשון הרע ופסק לה פיצוי בסך 30,000 ₪ (סע”ש 30887-01-14).
למרבה הצער, מקרה זה אינו יוצא דופן. מקומות עבודה הם לא רק סביבת עבודה מקצועית אלא גם זירה חברתית שבה המוניטין יכול להיפגע במהירות. כאשר עובד מוצא את עצמו קורבן להוצאת דיבה, ההשלכות עשויות להיות חמורות – מפגיעה במעמדו בתוך הארגון ועד לקושי למצוא עבודה בעתיד.
אז איך ניתן להתמודד עם הוצאת דיבה במקום העבודה? מה ניתן לעשות אם מישהו מפיץ עליך מידע שקרי, ומהן הזכויות המשפטיות שלך במקרה כזה? במדריך זה נסקור את ההשלכות המשפטיות של לשון הרע בעבודה, נבחן פסקי דין רלוונטיים, ונציע צעדים מעשיים שיעזרו לך להגן על שמך הטוב.
מהו חוק איסור לשון הרע?
במשפט הישראלי, עוולת לשון הרע קבועה בחוק איסור לשון הרע. בהתאם לחוק, על מנת לזכות בפיצויים, על לשון הרע לכלול 3 רכיבים עיקריים:
- פרסום לשון הרע: כדי שדבר ייחשב כלשון הרע עליו להיחשף לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע עצמו. הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בתקשורת, ברשתות החברתיות, במיילים, או אפילו ברמיזה.
- תוכן: תוכן הפרסום יכול להיות כל תוכן-
- המשפיל אדם בעיני הבריות או הופך אותו מטרה לשנאה, לעג או לבוז;
- פוגע באדם בשל גזעו, דתו, מקום מגוריו וכו’;
- מציג אדם כעבריין או כבלתי אמין;
- פוגע במשרתו, עסקו או מקצועו של אדם.
- היעדר הגנה: פרסום עשוי להיחשב כלשון הרע, אולם לא בהכרח יזכה את הנפגע בפיצוי, אם לנתבע עומדת אחת ההגנות הקבועות בחוק (למשל, דבריו היו אמת והיו בעלי עניין ציבורי).
מהן בעצם ההגנות מלשון הרע?
כפי שצוין, לא כל הערה או ביקורת, מהווה לשון הרע המזכה בפיצויים. החוק מכיר בזכות להביע ביקורת והבעת דעה, כל עוד היא נעשית בתום לב ובהתאם לכללים המשפטיים.
כך למשל, אם האמירה נכונה ויש בה עניין ציבורי, המפרסם מוגן גם אם הדברים מהווים לשון הרע. דוגמא לכך ניתן לראות בעניינו של מנהל שפיטר עובדת עקב היעדרויות רבות. לאחר הפיטורין, הוא עדכן את צוות העובדים על פיטוריה. בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה שהגישה העובדת כנגד המנהל בגין לשון הרע. נקבע כי תיאורו של המנהל את העובדת בפני חבריה לעבודה כמי שזלזלה בהם בהיעדרותה אכן מהווה לשון הרע. עם זאת, במקרה הנדון קמה למנהל הגנת “אמת דיברתי” שכן האמירות על התנהלותה היו אמת, וכן התקיים עניין לציבור, משום שהעובדים האחרים, החלו בהשערות לגבי נסיבות הפיטורין ונוצרה תסיסה (ע”ע 46548-09-12).
כמו כן המפרסם מוגן, למשל, אם הדברים נאמרו בתום לב במסגרת חובה חוקית, מוסרית או חברתית. לדוגמא, הערות ענייניות של מנהל על ביצועי עובד אינן לשון הרע; גם דברים קשים שכתב עובד במכתבי תלונה על הממונה עליו, חוסים תחת הגנת “תום הלב” (סע”ש 72673-12-20) וכיוב’.
יודגש כי מדובר בקו דק– אין מקום להשפלה, ביזוי או הפצת מידע שקרי במקום העבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה נוקטים בגישה מאוזנת וזהירה ומכירים בכך שלא כל התבטאות או ביקורת במקום העבודה צריכה להוביל להליך משפטי. המטרה היא לאזן בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של העובד, תוך מניעת “משפוט יתר” של התבטאויות שגרתיות או ביקורת מקצועית לגיטימית.
מתי התבטאות במקום העבודה הופכת להוצאת דיבה?
האדם המודרני מבלה את רוב שעות יומו במקום העבודה, סביבה שלעתים מאופיינת בלחץ, תחרותיות וחיכוכים. לכן, אין זה מפתיע שמדי פעם מתעוררים קונפליקטים שעלולים להוביל להתבטאויות פוגעניות. אך מתי אמירה חורגת מגבולות הבעת דעה לגיטימית במקום העבודה והופכת להוצאת דיבה המזכה בפיצויים?
כאמור, במידה וההתבטאות, בעל פה, בכתב או ברמיזה, מפורסמת (כלומר מופצת בקרב גורם שלישי שאינו העובד), תוכנה פוגע בעובד (במקומות עבודה- בעיקר פוגע במשרתו, עסקו או מקצועו) ואין הגנה חוקית, ההתבטאות תיחשב כלשון הרע המזכה בפיצוים.
כך לדוגמא, מנהל שטוען ללא ביסוס כי העובד גנב מהווה לשון הרע (כפי שראינו); האשמות ללא ביסוס בפני לקוחות כנגד עמית כי אינו מקצועי (סע”ש 47736-06-15); פרסום דוא”ל פנימי לעובדי החברה כי עובדת פוטרה בשל בעיות משמעת חמורות (ע”ע 36064-09-16); הערות מעליבות או השמצות בקבוצות וואטסאפ מקצועית (תא”מ 7224-10-18); השמצה של עובדת לשעבר על ידי מעסיק (ת”א 16115/07) ועוד.
יצוין כי מאז שנת 2009, לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בתביעות לשון הרע שנוצרו במסגרת יחסי עובד מעביד.
דין דברי גזענות בעבודה
כפי שראינו, חוק איסור לשון הרע, קובע כי אמירות פוגעניות וביזוי אדם על רקע גזעני עלולות להיחשב ללשון הרע ולהוביל לתביעת פיצויים. הדבר נכון ככלל ובפרט במקום העבודה.
כך למשל, במקרה מסוים, עובדת חויבה באופן אישי בתשלום פיצויים בסך של 25,000 ש”ח לאחר שכינתה את המאבטחת במקום “אתיופית מסריחה” (ת”א 41811-04-16). במקרה אחר, התובעת, שוב בת העדה אתיופית, כונתה על ידי הממונה עליה, שוב, “אתיופית מסריחה”. לאחר מכן העובדת הנפגעת פוטרה. בית הדין לעבודה חייב את הממונה לפצות את העובדת בסך של 10,000 ₪ בגין לשון הרע וכן את המעסיקה לפצות את העובדת בסך של 8,000 ₪ בגין פיטורים ללא שימוע (ס”ע 11202-01-12).
יודגש כי, בדומה לכל תביעת לשון הרע אחרת, ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין דברי גזענות בעבודה רק אם מדובר “בפרסום”, כלומר, רק במידה שהדברים נאמרו בפומבי או בנוכחות עמיתים. במידה ודברי בגזענות נאמרים בפרטיות, אפשר כי ניתן יהיה לתבוע עקב התעמרות.
הנה כי כן, מעסיקים ועובדים כאחד חייבים להקפיד על סביבת עבודה מכבדת, נטולת אפליה והתבטאויות גזעניות, שכן מי שנפגע יכול לפנות לבית הדין לעבודה או לעיתים אף להגיש תלונה פלילית במקרה הצורך.
מתי אפשר להגיש תביעה בגין לשון הרע בעבודה?
כאמור ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע במקום העבודה במקרים שבהם נאמרו או נכתבו דברים שקריים שפגעו בשמו הטוב של עובד או במעמדו המקצועי.
עם זאת, לא תמיד מומלץ לרוץ להגיש תביעה בבית משפט. במקרים שבהם אדם חש כי שמו נפגע עקב לשון הרע במקום העבודה, מומלץ לשקול פנייה להנהלת הארגון או למחלקת משאבי אנוש לטיפול פנימי. פנייה כזו עשויה לסייע בתיקון הפגיעה, קבלת התנצלות או אפילו בהשגת פיצוי מוסכם ללא צורך בהליך משפטי ארוך ויקר.
אם הפגיעה אינה מטופלת כראוי או אם מדובר במקרה חמור, יש לבצע מספר שלבים חשובים בטרם הגשת תביעה. שלבים אלו כוללים:
- איסוף ראיות- למשל, הודעות, מיילים, פניה לעדים להתבטאות;
- קבלת חוות דעת משפטית מעורך דין בעל ניסיון לפני נקיטת צעדים;
- משלוח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים- לעיתים, מכתב התראה רשמי מעורך דין עשוי להוביל להסרת הפרסום הפוגעני, להתנצלות או להסדר פיצוי מחוץ לכותלי בית המשפט.
אם לאחר משלוח המכתב לא מתקבלת תגובה מספקת או שהפגיעה ממשיכה, ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע.
תביעת לשון הרע במקום העבודה (הן כנגד עמית או כנגד מנהל/מעסיק) יכולה להיות כלי חשוב לשיקום השם הטוב ולקבלת פיצוי מתאים. עם זאת, מדובר בצעד משמעותי בעל השפעה על היחסים במקום העבודה. לכן, לפני שמגישים תביעה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לשון הרע שייסע לשקול היטב את הנסיבות, את הראיות הקיימות, ואת ההשלכות האפשריות.
על אחריות שילוחית במקום העבודה: מתי מעסיק אחראי ללשון הרע של עובדיו?
אחריות שילוחית היא עקרון משפטי הקובע כי מעסיק עשוי להיות אחראי משפטית למעשים או לאמירות של עובדיו, גם אם לא היה מעורב ישירות במעשה. עקרון זה נועד להבטיח שהמעסיק, כמנהל הסביבה הארגונית, יישא באחריות להתנהלות עובדיו במסגרת העבודה.
בהמשך לכך עולה השאלה על מי מוטלת החובה לפצות בגין לשון הרע במקום העבודה? התשובה אינה תמיד ברורה. לא בכל מקרה שבו עובד משמיץ עמית, או מנהל מוציא דיבתו של עובד, תוטל אחריות גם על המעסיק. השאלה המרכזית היא האם ההתבטאות נעשתה במסגרת העבודה ובשם המעסיק או שמדובר בפעולה פרטית של העובד. שאלה אחרת היא אם המעסיק ידע (או היה אמור לדעת) שעובדיו מפיצים לשון הרע ולא פעל למנוע זאת.
כך למשל, בעניינה של מ’ וחנות זארה, מי שנתבעה וחויבה בתשלום הפיצויים היא “גוטקס מותגים”, המעסיקה. נקבע כי המעסיקה פעלה באדישות ונמנעה מלצמצם את הנזק של העובדת באמצעות עריכת שיחה עם העובדים אשר תבהיר כי אין החברה מייחסת לעובדת מעשה גניבה.
האם ניתן להגיש תביעה גם לאחר סיום יחסי העבודה?
הן עובד והן מעסיק יכולים להגיש תביעת לשון הרע גם לאחר סיום יחסי העבודה, כל עוד ניתן להוכיח כי הפרסום הפוגע אכן התרחש וגרם לנזק. האמת שצריכה להיאמר היא כי ברוב המקרים, תביעות לשון הרע – הן מצד העובד והן מצד המעסיק – מוגשות לאחר סיום יחסי העבודה, בין אם העובד התפטר או פוטר.
הסיבה לכך היא שבמהלך תקופת ההעסקה, עובדים רבים חוששים מהשלכות אפשריות של הגשת תביעה, כגון פגיעה ביחסי העבודה, חשש מפיטורים או התנכלות מצד המעסיק או עמיתים. לאחר סיום יחסי העבודה, העובד מרגיש חופשי יותר לנקוט בצעדים משפטיים.
במקביל, במקרים רבים, המעסיק מגיש תביעת לשון הרע נגד העובד לשעבר כתגובה לתביעתו של העובד, או במקרים בהם הוא סבור שהעובד הפיץ מידע פוגעני ושקרי על החברה, על המנהלים או על עובדים אחרים לאחר סיום העסקתו.
מהו גובה הפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע?
גובה הפיצויים בגין לשון הרע נקבע בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט שלוקח בחשבון את הנזק הממשי שנגרם לאדם. כך למשל, במקרה שלצערנו רלוונטי גם היום, קצין חרדי בצה”ל הגיש תביעת לשון הרע נגד מספר נתבעים שפרסמו נגדו חוברות, פשקווילים, עלונים והודעות קוליות שהכפישו את שמו בקרב החברה החרדית בירושלים עקב גיוסו לצבא. בית המשפט השלום קבע כי התובע הוכיח שהפרסומים השפילו אותו, פגעו בשמו הטוב וגרמו לו לסבל נפשי. גובה הפיצוי בגין הנזק הממשי של התובע הועמד 500,000 ₪ (ת”א 19102-09-15).
עם זאת, החוק מאפשר גם לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בפועל בסכום של עד 50,000 ₪, ובמקרים שבהם ניתן להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן להכפיל את הסכום עד 100,000 ₪ (בצמוד למדד מדובר כיום על סכומים של כ- 80,000 ו- 160,000 ₪ לערך).
תקופת ההתיישנות בתביעות דיבה
לפי חוק ההתיישנות תקופת ההתיישנות בתביעות לשון הרע היא עד 7 שנים מהמועד שבו פורסם הפרסום הפוגע.
עם זאת אם הפרסום הפוגעני מתפרסם שוב, תקופת ההתיישנות מתחילה מחדש ממועד הפרסום האחרון. כמו כן, במקרים שבהם הנפגע גילה את הפרסום באיחור, ניתן לטעון כי ההתיישנות מתחילה מרגע הגילוי. אולם, טענה זו מחייבת הוכחה שהנפגע לא יכול היה לדעת על הפרסום במועד מוקדם יותר.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
ללשון הרע במקום העבודה, בין אם פורסם על ידי מנהל או עמית, עלולה להיות השפעה הרסנית על הקריירה, המוניטין המקצועי והמצב הנפשי של העובד. פרסומים שקריים או משמיצים עלולים להוביל לפגיעה בסיכויי הקידום, לאובדן מקום עבודה, לפגיעה בהזדמנויות תעסוקה עתידיות ואף לניכור חברתי בתוך החברה ומחוצה לה.
בהמשך לכך, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין המתמחה בלשון הרע. עורך דין יוכל לבחון את המקרה, להעריך את סיכויי התביעה ולייעץ על הדרכים המשפטיות והמעשיות לפעולה – כולל משלוח מכתב התראה, הגשת תביעה לפיצוי כספי או בקשה לצו מניעה למניעת המשך הפגיעה.
אנו במשרד עו״ד סער גרשוני מתמחים בתיקי לשון הרע במקום העבודה, כולל ייעוץ וליווי החל משלב בירור המקרה, דרך משלוח מכתבי התראה ועד ניהול תביעות בבתי המשפט. בזכות ניסיון רב ומומחיות בתחום, אנו מספקים מענה משפטי מקצועי ומותאם אישית, במטרה להגן על שמו הטוב של הלקוח ועל זכויותיו באופן המיטבי.
זכרו: הביטוי הידוע “טוב שם טוב משמן טוב” נכון במיוחד בעולם העבודה והתעסוקה המודרני, שבו המוניטין של אדם הוא אחד הנכסים החשובים ביותר.
