תביעת זכויות יוצרים
בעידן הדיגיטלי של היום, יצירות מופצות במהירות, אך במקביל גם חשופות יותר להפרות ולשימוש בלתי מורשה. החוק מעניק מגוון כלים להתמודדות עם הפרות, כולל הגשת תביעת זכויות יוצרים במקרים של שימוש בלתי חוקי.
בין אם אתה סופר, מוזיקאי, צלם, או יוצר תוכן דיגיטלי – היצירה שלך היא פרי עבודתך הקשה, תוצאה של מחשבה, כישרון והשקעה. אולם בעידן שבו מידע זורם בחופשיות באינטרנט, יצירות מקוריות חשופות יותר מתמיד להעתקות ושימוש ללא רשות.
אולם אתה רחוק מלהיות חסר אונים. חוק זכויות היוצרים מעניק לך הגנה משפטית ומאפשר לך לפעול בנחישות במקרה של הפרת זכויות. במדריך זה נסביר מה ניתן לעשות אם גילית שמישהו משתמש ביצירה שלך ללא אישור תוך פגיעה בזכויותיך.
מהן זכויות יוצרים?
חוק זכויות יוצרים מגדיר זכות יוצרים כ: “זכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה פעולה אחת או יותר מבין הפעולות המנויות בחוק, בכפוף להוראות החוק.”
במילים פשוטות, החוק מעניק ליוצר של יצירה מקורית שליטה בלעדית על השימוש ביצירתו, כולל הזכות להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי, לבצע עיבודים וכיוצא בזה.
ברוב המדינות, כולל בישראל, זכויות יוצרים נוצרות אוטומטית מהרגע שהיצירה “נוצרה”, כלומר קיבלה ביטוי מוחשי. הגנת זכויות היוצרים נמשכת לכל אורך חייו של היוצר + 70 שנה לאחר מותו.
אילו סוגי יצירות מוגנות בזכויות יוצרים?
חוק זכויות יוצרים מגדיר חמש קטגוריות עיקריות של יצירות שזכאיות להגנה:
- יצירה ספרותית– למשל, ספרים, מאמרים, תסריטים ואפילו תוכנה (שכן תוכנה מורכבת מטקסט כתוב);
- יצירה מוזיקלית– למשל, שירים ולחנים;
- יצירה אומנותית– למשל ציורים, פסלים ותמונות;
- יצירה דרמטית– למשל, מחזות וסרטים;
- יצירה אדריכלית– למשל תוכניות בניה ועיצובים.
יודגש כי זכויות יוצרים מגנות רק האופן שבו הרעיון מתבטא, כלומר על הביטוי היצירתי והמוחשי של הרעיון ולא על הרעיון עצמו. כך למשל רעיון לכתוב ספר על ילד קוסם אינו מוגן, אך הניסוח הספציפי של הספר יהיה מוגן.
איך מוכיחים כי היצירה זכאית להגנת זכויות יוצרים?
על מנת להוכיח כי יצירה זכאית להגנת זכויות יוצרים פותחו בפסיקה שלושה מבחנים:
- מבחן ההשקעה– על בעל זכות היוצרים להוכיח כי השקיע עמל מסוים ביצירה לצורך יצירתה.
- מבחן היצירתיות-יש צורך בהוכחת יצירתיות אולם לרוב די ביצירתיות לא רבה במיוחד ואין צורך שיצירה תהיה “חדשנית”.
- מבחן המקור– חובה להראות שהיצירה הינה עצמאית ולא העתקה של יצירה אחרת.
הגישה הרווחת הפסיקה היא כי “אין חדש תחת השמש”, כלומר – אין הכרח שיצירה תעסוק בנושא שמעולם לא טופל בעבר, אלא החשוב הוא כי הביטוי הייחודי והמוחשי של היצירה יהיה שונה.
איך מוכיחים הפרת זכויות יוצרים?
הוכחת הפרת זכויות יוצרים היא תהליך מובנה, אך יישומו בפועל עשוי להיות מורכב ותלוי בנסיבות הייחודיות של כל מקרה. כדי להצליח בתביעת זכויות יוצרים, יש לעמוד במספר שלבים מרכזיים:
- הוכחת בעלות על היצירה– הצגת ראיות לכך שהיצירה היא מקורית, כגון טיוטות, חותמת זמן דיגיטלית, רישום זכויות יוצרים (אם קיים), שימוש בסימן זכויות יוצרים (©), הפקדת היצירה אצל עורך דין או עדויות אחרות המעידות על היצירה כמקורית.
- הוכחת דמיון משמעותי -(“Substantial Similarity”) יש להראות שהיצירה המפרה דומה באופן מהותי ליצירה המקורית, תוך השוואת אלמנטים כמו טקסט, גרפיקה, מנגינה, עלילה או קוד תוכנה. ניתן אף לעשות שימוש חוות דעת מומחים שיכולים לנתח את הדמיון ביצירה.
- הוכחת גישה ליצירה (“Access”)- הוכחה כי המפר נחשף ליצירה לפני שיצר את היצירה המפרה, בין אם באופן ישיר (למשל, שליחת חומרים) או עקיף (אם היצירה פורסמה ברבים).
- הוכחת שימוש בלתי מורשה (“Unauthorized Use”)- יש להראות כי המפר השתמש ביצירה ללא אישור או רישיון. למשל, אם המפר טוען שהיה לו אישור, עליו להציג הסכם רישוי.
- הוכחת נזק או פגיעה בזכויות היוצר– יש להראות כיצד ההפרה גרמה לנזק ממשי לבעל הזכויות, בין אם מבחינה כלכלית, תדמיתית או מקצועית. יצוין כי בהתאם לחוק זכויות יוצרים ניתן לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק.
אם כל האלמנטים הללו מתקיימים, ניתן להוכיח כי התבצעה הפרת זכויות יוצרים ולדרוש סעדים משפטיים כמו פיצויים, צו מניעה או הסרת התוכן המפר.
נביא דוגמא מתחום משחקי הווידאו. בשנת 2009 חברת “Tetris Holding” תבעה חברה בשם “Mino Games” שפיתחה משחק בשם“Mino” אשר העתיק כמעט במדויק את המשחק האייקוני טטריס. חברת Tetris הגישה תביעת זכויות יוצרים בבית המשפט המחוזי בארצות הברית. במסגרת התביעה היא:
- הוכיחה שהיא מחזיקה בזכויות היוצרים על טטריס, כולל העיצוב הייחודי של המשחק והאופן שבו הוא בנוי.
- בית המשפט ניתח את המשחקים והשווה בין טטריס ו – MINO ומצא כי לא מדובר רק בהשראה, אלא בהעתקה של אלמנטים רבים.
- מאחר שטטריס היה משחק פופולרי ביותר במשך שנים, הוכח כי יוצרי Mino היו מודעים אליו ונחשפו אליו לפני שפיתחו את המשחק שלהם.
- חברת MINO לא קיבלה רישיון מחברת טטריס.
- הוכח כי המשחק MINO פגע בשוק של טטריס ובמותג שלה בכך שסיפק חוויית משחק כמעט זהה מבלי לשלם תמלוגים או לקבל רישוי.
בהמשך לכל האמור, בית המשפט בארצות הברית קיבל את התביעה ופסק כי Mino Games הפרה את זכויות היוצרים של טטריס. המשחק Mino הוסר מחנויות האפליקציות והפצתו הופסקה.
הפרכת טענת שימוש הוגן (״Fair Use”)
חוק זכויות יוצרים מאפשר שימוש מוגבל ביצירה מוגנת ללא צורך בקבלת אישור מבעל הזכויות, כל עוד השימוש הוא “הוגן“. הכוונה ב “הוגן” הוא לשימושים, הנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית שהם משרתים. לדוגמה, שימוש ביצירה עשוי להיחשב כהוגן אם הוא נעשה למטרות ביקורת, חינוך, מחקר, דיווח עיתונאי או פרשנות.
כדי להפריך טענה לשימוש הוגן, יש להוכיח כי השימוש ביצירה אינו עומד במטרות של שימוש הוגן, אלא נעשה למטרות מסחריות. כמו כן, אם השימוש אינו יוצר משמעות חדשה או מוסיף ערך מקורי ליצירה (“טרנספורמטיבי“), אלא רק מעתיק אותה, קשה יותר להצדיק אותו כשימוש הוגן. בנוסף, יש לבחון את היקף ואיכות השימוש. אם נעשה שימוש בקטע מהותי מהיצירה, במיוחד בחלקים המרכזיים והחשובים שלה, הדבר מחליש את טענת השימוש ההוגן.
דוגמא טובה לטענת שימוש הוגן שנדחתה ניתנה בתביעה של הצלם ישראל ברדוגו נגד הסוכנות היהודית.
במקרה זה, ברדוגו, צלם מקצועי, גילה כי הסוכנות היהודית פרסמה ברשתות החברתיות ארבע תמונות שצילם, ללא קבלת רשותו וללא מתן קרדיט. הסוכנות טענה כי היא עשתה שימוש הוגן בתמונות שכן לא הייתה לה כוונה מסחרית והיא לא הפיקה רווח כספי.
בית משפט השלום דחה טענה זו בציינו כי גם אם הסוכנות היא מוסד ללא כוונת רווח שמטרותיו ברוכות, אין בכך כדי להצדיק שימוש ללא קבלת רשות הבעלים. יתרה מכך, המשתמשים ברשתות החברתיות שיתפו את הפרסומים ואף סימנו שאהבו אותם. בכך נהנתה הסוכנות מהפרסום ומההד שיצר הפרסום. בית המשפט הוסיף שעל כל פנים קיים ספק גדול כי אם העתקת יצירה בשלמותה יכולה לחסות בצילה של הגנת השימוש ההוגן.
לאור כל אלו נקבע כי הגנת השימוש ההוגן אינה עומדת לסוכנות והיא חויבה בתשלום פיצוי בסך כולל של 52,000 ₪ (ת“א 57923-10-19).
מי יכול להגיש תביעה על הפרת זכויות יוצרים?
על פי חוק זכויות יוצרים, כל מי שמחזיק בזכויות היוצרים על יצירה, בין אם הוא היוצר המקורי, יורשיו או גוף עסקי שקיבל זכויות, רשאי להגיש תביעת זכויות יוצרים במקרים של הפרה. במילים אחרות מדובר ב:
- בעל זכויות היוצרים המקורי– היוצר של היצירה (למשל: סופר, צלם, מלחין). אם היצירה נוצרה על ידי יותר מיוצר אחד, כל אחד מהיוצרים המשותפים רשאי לתבוע בגין הפרת זכויות.
- יורשיו החוקיים של היוצר–אם היוצר נפטר, יורשיו החוקיים יכולים להגיש תביעה ולהגן על זכויותיו, כל עוד תקופת ההגנה על זכויות היוצרים עדיין בתוקף.
- בעל רישיון בלעדי– אם היוצר העניק רישיון בלעדי לצד שלישי (למשל, הוצאה לאור, חברת תקליטים, סטודיו קולנועי), אותו גורם יכול לתבוע בגין הפרת זכויות היוצרים.
- המעסיק שמחזיק בזכויות היוצרים– במקרה שבו יצירה נוצרה במסגרת עבודה שכירה, המעסיק המחזיק בזכויות היוצרים רשאי להגיש תביעת זכויות יוצרים.
- ארגון ניהול זכויות יוצרים– גופים כגון אקו“ם המנהלים זכויות יוצרים של אמנים ומוזיקאים, יכולים להגיש תביעות זכויות יוצרים בשם האמנים שהם מייצגים אם מתבצעת הפרה.
- עיזבון או קרן המנהלת את הזכויות של יוצר שנפטר– במקרים שבהם יצירות מנוהלות על ידי עיזבון או קרן, הגוף המנהל יכול להגיש תביעת זכויות יוצרים בגן הפרות.
- המדינה– במידה והמדינה מחזיקה בזכויות של יצירה מסוימת, היא רשאית להגיש תביעת זכויות יוצרים כנגד המפר. כך למשל, לאחרונה (12/2024), בית משפט השלום חייב שני זייפני כספים לפצות את המדינה בסך כולל של 120,000 ₪ בגין הפרת זכויות היוצרים של המדינה בשטרות (ת“א 11343-02-22).
יש להדגיש, כפי שיפורט בהמשך, שתביעות בגין זכויות יוצרים עלולות להיות מורכבות ביותר. לכן, ללא קשר לזהות התובע, מומלץ בחום להיוועץ בעורך דין המתמחה בקניין רוחני לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.
מהם השלבים העיקריים להגשת תביעת זכויות יוצרים?
במידה ובעל זכויות היוצרים מגלה כי נעשה שימוש בלתי מורשה ביצירה שלו ניתן להגיש תביעת זכויות יוצרים בבית המשפט. להלן השלבים המרכזיים בהליך:
- איסוף ראיות– עוד בטרם הגשת התביעה, חשוב להכין תיק מסודר. על התיק לכלול הוכחות לבעלות על היצירה (למשל טיוטות) ותיעוד של ההפרה. כמו כן יש להביא הוכחות לדמיון המהותי בין היצירה המקורית ליצירה המפרה.
- פניה ראשונית למפר– לעיתים ניתן לפתור את ההפרה בדרכי נועם, למשל באמצעות פנייה ישירה למפר בדרישה להסרת התוכן. במקביל, אם ההפרה נעשתה באינטרנט (למשל, יוטיוב) ניתן להגיש בקשת הסרה דרך הפלטפורמה.
- שליחת מכתב התראה רשמי– במקרה והפניה בדרכי נועם לא עזרה, או שהיוצר מעוניין בפיצויי על העוול שנגרם לו, ניתן לשלוח מכתב התראה מעורך דין, המתריע על ההפרה ודורש פעולה לתיקון (הפסקת השימוש, פיצוי וכו‘).
- הגשת תביעת זכויות יוצרים לבית משפט– במידה והמפר לא נענה לדרישות במכתב ההתרעה, ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין הפרת זכויות יוצרים לבית המשפט המוסמך. בישראל, ניתן להגיש תביעה לבית משפט השלום, אם סכום התביעה נמוך מ-2.5 מיליון ₪, או לבית המשפט המחוזי, אם מדובר בסכומים גבוהים יותר. אם סכום הפיצוי המבוקש נמוך יחסית ניתן להגיש תביעה קטנה (נכון לחודש 02/2025 מדובר בסכום של 38,900 ₪). במקרים רבים, יחד עם כתב התביעה, מוגשת בקשה לצווי מניעה זמניים, אשר נועדו לעצור את המשך השימוש הבלתי מורשה ביצירה עד להכרעה הסופית בתיק.
- ניהול ההליך המשפטי– לאחר הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה, מתחיל ההליך המשפטי שבו שני הצדדים מציגים את טענותיהם בפני בית המשפט כולל הצגת ראיות.
- קבלת פסק הדין ואכיפתו– במידה והתביעה התקבלה, שלב זה כולל מימוש הסעדים שנפסקו על ידי בית המשפט, כגון גביית פיצויים, הפסקת השימוש הבלתי מורשה ביצירה, והסרת התוכן המפר.
ניתן לראות כי הגשת תביעת זכויות יוצרים דורשת תיעוד מקיף, ניהול הליך משפטי תקין, ואכיפה נחושה של פסק הדין כדי להבטיח את שמירת זכויות היוצרים.
אילו פיצויים ניתן לקבל בתביעת זכויות יוצרים?
מידה ובית המשפט פסק לטובת היוצר, ניתן לקבל מספר סוגי סעדים:
- פיצויים ללא הוכחת נזק– ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ₪ לכל הפרה. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר ברף המקסימלי, ולרוב הפיצוי שיפסק בפועל יהיה נמוך יותר.
- פיצויים בגין הנזקים– במידה והיוצר בחר להוכיח את נזקיו, ניתן לקבל פיצוי בגין גובה הנזק הממוני (למשל, ירידת ערך ואובדן רווחים) והלא ממוני (למשל, פגיעה במוניטין, פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש). כמו כן בית המשפט עשוי לחייב את המפר להעביר ליוצר את כל ההכנסות והרווחים שהופקו מהשימוש הלא חוקי ביצירה.
- צו מניעה והסרת ההפרה– בית המשפט רשאי להוציא הוראה להפסקת השימוש הבלתי מורשה ביצירה וכן להורות על הסרת העותקים המפרים והחרמתם. סעד זה יכול להינתן לבדו או בנוסף לכל אחד מסוגי הפיצויים הכספיים.
במקרים בהם היוצר זוכה בתביעתו, בית המשפט לרוב מחייב את המפר לכסות את ההוצאות המשפטיות שנגרמו ליוצר, כולל אגרות ושכר טרחת עורך דין, וזאת בנוסף לסעדים שנפסקו.
מה עושים אם תובעים אותי על הפרת זכויות יוצרים?
אם הוגשה נגדך תביעה על הפרת זכויות יוצרים, ישנם מספר צעדים חשובים שיש לנקוט כדי להגן על עצמך בצורה מיטבית:
- אל תתעלם מהתביעה– תביעות זכויות יוצרים הן עניין רציני, והתעלמות מהן עלולה לגרום להחמרת המצב ולחיוב כספי גבוה יותר.
- פנה לעורך דין מקצועי– עורך דין שמתמחה בזכויות יוצרים יוכל לנתח את המקרה שלך, לבחון את טענות התביעה, ולייעץ לך כיצד לפעול.
- בדוק אם אכן בוצעה הפרה– בעזרת עורך הדין יש לבדוק האם השימוש שלך ביצירה אכן מפר את זכויות היוצרים.
- בדוק אם יש לך הגנות– בעזרת עורך הדין יש לבדוק האם קיימת לך הגנה משפטית (למשל, האם מדובר בשימוש הוגן? האם יש לך רישיון שימוש מבעל הזכויות(?.
- הימנע מהפרות נוספות– אם אכן נעשתה הפרה, מומלץ להסיר את התוכן המפר (למשל, למחוק תמונה מפרה מהאתר) ולוודא שהשימוש העתידי ביצירות מוגן על–ידי רישוי מתאים או שימוש חוקי.
- נסה להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט– במקרים רבים מומלץ לנסות לפתור את המחלוקת מחוץ לכתליי בית המשפט. עורך דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני, הוא בעל ניסיון רב בניהול משא ומתן ועשוי להגיע להסדר על תשלום פיצוי מופחת או פתרון אחר שיספק את שני הצדדים.
- הגשת כתב הגנה לבית משפט– במידה והמגיעים להסדר כשלו, חובה להגיש כתב הגנה במועד שנקבע.
- בחן את האפשרות של תביעה נגדית– אם יש לך עילה מוצדקת, ניתן לשקול להגיש תביעה נגדית (למשל, אם נגרם לך נזק עקב האשמות שווא בדבר הפרת זכויות יוצרים).
ניתן לראות אפוא כי אם תובעים אותך על הפרת זכויות יוצרים, כדאי לפעול מהר ובחוכמה ובעיקר לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני.
אל תשאיר את הזכויות שלך ליד המקרה– התייעץ עם עורך דין
התמודדות עם סוגיות של זכויות יוצרים, בין אם כמי שתובע את זכויותיו ובין אם כנתבע, מחייבת הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה. מאחר שמדובר בתחום משפטי מורכב ודינמי, היוועצות בעורך דין המתמחה בקניין רוחני היא חיונית. עורך דין מנוסה יוכל ללוות אותך משלב הזיהוי הראשוני של ההפרה או החשד להפרה, דרך ניהול משא ומתן, ועד ייצוגך בבית המשפט במידת הצורך.
ליווי משפטי נכון יכול לעשות את ההבדל בין שמירה על זכויותיך לבין אובדן שליטה על יצירתך. אם אתה מוצא את עצמך מתמודד עם הפרת זכויות יוצרים או עם תביעה בנושא, פנה לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי כדי להבטיח שהאינטרסים שלך מוגנים בצורה הטובה ביותר.
