מהפכה בעולם הבידור: ענקיות הסטרימינג יתחילו לשלם תמלוגים גם למבצעים
באחד מימי חודש יוני 2025, ועדת הכלכלה של הכנסת היתה דומה במקצת לטקס חלוקת פרסים בתחום הבידור. אמנים ישראלים מהשורה הראשונה הגיעו לדיון וסיפרו כיצד למרות שהיצירות שבהן השתתפו — שירים, סדרות וסרטים — זכו למיליוני האזנות וצפיות דרך פלטפורמות דיגיטליות, הם כמעט לא ראו מכך שקל.
נראה כי הדברים שכנעו את חברי הכנסת שהעבירו בימים האחרונים באופן סופי את תיקון מס׳ 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים. מדובר, לדעתי, באחד התיקונים המשמעותיים ביותר לשוק המוזיקה והבידור בישראל בשנים האחרונות.
מה היה המצב עד כה?
חוק זכויות מבצעים ומשדרים משנת 1984 נולד בעולם אחר – עולם של קלטות, דיסקים ושידורים ליניאריים שבו המונח “סטרימינג” כלל לא היה קיים.
החוק העניק למבצעים – זמרים, נגנים, שחקנים ומדבבים – זכויות מסוימות בביצועים שלהם, ובעיקר זכות לקבל תמלוגים בגין השמעה פומבית ושידור. כך למשל, כאשר שיר הושמע ברדיו או בעסק, או כאשר תוכנית שודרה בטלוויזיה, המבצעים היו זכאים לתמלוגים באמצעות גופי ניהול זכויות.
אלא שהמהפכה הדיגיטלית שינתה לחלוטין את האופן שבו נצרך תוכן. כיום, רוב הציבור מאזין למוזיקה דרך ספוטיפיי ואפל מיוזיק, וצופה בסדרות ובסרטים באמצעות נטפליקס, דיסני+ ושירותים דיגיטליים נוספים. גם בית המשפט העליון כבר קבע כי שידורי סטרימינג מוגנים בזכויות יוצרים – אך הזכות לתמלוגים של המבצעים עצמם נותרה ללא מענה.
בפועל, עד היום שירותי הסטרימינג שילמו תמלוגים בעיקר ליוצרים, לחברות תקליטים, למפיקים ולבעלי הזכויות ביצירה – אך לא למבצעים עצמם. כך נוצר מצב שבו שחקן יכול להשתתף בסדרה מצליחה שמופצת ברחבי העולם, או זמר עשוי לצבור מיליוני האזנות, מבלי לקבל כמעט תמורה. (רוצה להבין לעומק מה מוגן בזכויות יוצרים במוזיקה? קראו גם את המדריך המורחב.)
מה אומר התיקון לחוק?
על הרקע הזה נולד תיקון מס׳ 10, המהווה ניסיון להתאים סוף סוף את דיני זכויות המבצעים לעידן הדיגיטלי.
לראשונה, החוק הישראלי הרחיב באופן ברור את זכויות המבצעים גם לשימושים דיגיטליים והזרמות מקוונות. מעתה, פלטפורמות סטרימינג ושירותי תוכן יחויבו לשלם תמלוגים גם למבצעים עצמם, ולא רק לבעלי הזכויות בהפקה או ביצירה. הדבר רלוונטי במיוחד, למשל, לזכויות יוצרים על שירים – שבהם לעיתים נגן או זמר אינם בעלי היצירה עצמה אבל הביצוע שלהם הוא שמגיע לקהל.
המשמעות אינה נוגעת רק להפקות עתידיות – היא עשויה להשפיע גם על יצירות ותיקות שנוצרו שנים לפני עידן הסטרימינג. שחקן שהשתתף בסדרת קאלט ישראלית שעלתה לנטפליקס וצוברת מיליוני צפיות בעולם, עשוי מעתה להיות זכאי לזרם הכנסות מתמשך – גם שנים לאחר הצילומים. שאלת הבעלות בזכויות יוצרים בתיאטרון ובביצועים הופכת מכאן לעוד יותר מורכבת ומשמעותית.
הגבלה על העברת הזכות לתמלוגים
אחד הסעיפים המשמעותיים בתיקון נועד להתמודד עם תופעה מוכרת בתעשייה: אמנים צעירים בראשית דרכם חותמים לעיתים על חוזים דרקוניים שבמסגרתם הם מוותרים מראש על זכויותיהם הכלכליות העתידיות. אם אי פעם שאלתם מה משמעותו המשפטית של ויתור על זכויות יוצרים – זו בדיוק הסיטואציה שהתיקון מנסה להגן מפניה.
התיקון קובע כי זכותו של המבצע לקבל “תמלוג ראוי” אינה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות ממועד ההקלטה – אלא אם מדובר ביצירה הכלולה בקטלוג מסחרי ובהסכם שניתנה בו “תמורה הולמת”. החוק אף מאפשר ויתור על הזכות לטובת גופים ציבוריים או ללא מטרות רווח – אך לא אם עיקר פעילותם הוא ביצוע פומבי של יצירות.
ניהול הכספים וחלוקתם
ארגוני התמלוגים היציגים (כגון אשכולות ועיל”ם) ממשיכים לנהל את גביית הכספים, אך תיקון מס׳ 10 מסדיר באופן מפורט יותר את אופן פעילותם ומטיל עליהם חובות שקיפות וחלוקה שוויונית.
הארגונים יחויבו לפעול שוויונית כלפי כלל המבצעים – גם אם אינם חברים בארגון – ולא יוכלו להתנות את קבלת התמלוגים בהצטרפות. בנוסף, הם יחויבו לפרסם את אמות המידה לחלוקה, את תעריפי הגבייה, ולשלוח לכל מבצע פירוט שנתי של תמלוגים שנצברו. החוק גם מגביל את גובה הסכומים שניתן לגבות – לא מעבר לתעריפים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט.
הגברת ההגנה על הזכות המוסרית
התיקון מחזק גם את הזכות המוסרית של המבצעים: הזכות לקבל קרדיט ראוי על ביצועיהם, והזכות להתנגד לשימוש פוגעני או מסלף. מדובר בזכות אישית שאינה ניתנת להעברה – גם אם המבצע העביר את זכויותיו הכלכליות לאחר.
אפשרות לתביעות ופיצויים
שימוש ביצירה ללא תשלום “תמלוג ראוי” מהווה מעתה הפרת זכות יוצרים, וניתן יהיה להגיש בגין כך תביעות אזרחיות. בתי המשפט יוכלו לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק – עד 25,000 ₪ או סכומים גבוהים יותר לפי תעריפי התמלוגים.
תמיכה באמנים במצוקה
אחד הסעיפים המעניינים בתיקון כלל אינו עוסק בסטרימינג אלא במצבם הכלכלי של אמנים בישראל. החוק מחייב את המדינה להעמיד תקציב ייעודי: לפחות 2.5 מיליון ₪ ב-2026, 5 מיליון ₪ ב-2027 ו-7 מיליון ₪ משנת 2028.
פטור לעסקים זעירים
עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על סכום “עוסק פטור” (120,000 ₪ נכון ל-2026) יהיה פטור מתשלום תמלוגים בגין השמעה פומבית. מדובר בהקלה משמעותית למספרות שכונתיות, חנויות קטנות ובתי עסק זעירים – אך הפטור אינו חל על ברים, מועדונים, אולמות אירועים ועסקי קריוקי.
פטור למוסדות חינוך
ביצוע פומבי של יצירות במוסדות חינוך ובמסגרות חינוך בלתי פורמליות יהיה מותר ללא תשלום תמלוגים – כל עוד מדובר בפעילות בעלת אופי חינוכי. בית ספר יוכל להשמיע מוזיקה בטקס, לקיים מופע תלמידים או להציג יצירות, מבלי להסדיר רישיונות מול גופי ניהול הזכויות.
הוראות התחולה והמעבר
החוק אמור להיכנס לתוקף שנה מיום פרסומו (05/2027). נקבעו הוראות מעבר מורכבות יחסית: חוזים ישנים שנחתמו לפני עידן הסטרימינג עשויים במקרים מסוימים להקים זכאות חדשה לתמלוגים – למשל, אלבום מוזיקלי ותיק שהועלה לספוטיפיי, או סדרה שצולמה לפני שנים ועלתה לנטפליקס. סוגיית יצירה מוזמנת ובעלות על הביצוע תהפוך לשדה מוקשים משפטי בשנים הקרובות.
מן הצד השני, המחוקק ביקש להימנע מפגיעה רטרואקטיבית חריפה בגופי הפקה שפעלו בהתאם לדין הקודם. לכן נקבע כי פעולות שבוצעו כדין לפני כניסת החוק לתוקף לא יהפכו בדיעבד להפרת זכויות.
מה המשמעות של תיקון 10?
במשך שנים, עיקר ההכנסות מהפצת תוכן זרמו ליוצרים, לחברות ההפקה, ללייבלים ולפלטפורמות הדיגיטליות – בעוד הזמרים, השחקנים, הנגנים והמדבבים לא קיבלו כמעט דבר, גם כאשר הביצועים שלהם עמדו בלב הצלחת היצירה.
התיקון החדש משנה את נקודת האיזון. מבחינה כלכלית, האמנים שהסתפקו בתשלום חד-פעמי בעת ההפקה, עשויים כעת ליהנות ממקור הכנסה מתמשך המבוסס על הצלחת היצירה לאורך זמן. מנגד, גופי המדיה, חברות ההפקה ופלטפורמות התוכן ייאלצו להתאים את מודלי ההתקשרות והתקציבים שלהם למציאות המשפטית החדשה.
החוק מעלה גם שאלות רבות שיצטרכו מענה: כיצד יחושבו התמלוגים? מהי “תמורה הולמת”? כיצד יש לפרש חוזים ישנים שנחתמו לפני עידן הסטרימינג?
הן עבור מבצעים המבקשים למצות את זכויותיהם, והן עבור גופי תוכן ועסקים המבקשים להימנע מחשיפה משפטית, מומלץ לבחון את ההשלכות בליווי עורך דין זכויות יוצרים – ובפרט בעת ניסוח הסכמי רישיון חדשים או בחינה של הסכמים קיימים.
