ההיצע הרחב של מוצרים הקיימים בשוק מחייב את היצרנים והמשווקים לנקוט באסטרטגיות שיווק שונות על מנת להגביר את קידום המכירות שלהם.
באופן זה פעמים רבות, משלבים אותם גורמים שמות גיאוגרפיים של מדינות, אזורים או מיקומים מסוימים בשמו של המוצר על מנת ליצור זיקה בין השניים. כך כינוי מקור הוא סוג ייחודי של קניין רוחני שמתייחס לאותן שמות בהן משתמשים במוצרים שמטרתם להראות שהמאפיינים, התכונות, או האיכות של המוצר מבוססים על המאפיינים והתכונות של אותו מיקום גיאוגרפי.
דוגמאות מהעולם לכינויי מקור הם הבירה הצ’כית באדוויזר שכינוי המקור שלה עמד במוקד סכסוך בין צ’כיה שם נמצא המחוז שעל שמו נקראת הבירה וחברה ישראלית שקיבלה זיכיון מחברה אמריקאית לייצר את אותה בירה בארץ שנפתר בסופו של יום בלחץ של גורמי ממשל אמריקאים.
סוג זה של קניין רוחני וההגנה עליו מוסדרים בחוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים תשכ”ה-1965 שמאשרר את הוראות אמנת ליסבון בעניין זה שנחתמה בשנת 1958.
ליחצו כאן לקריאה אודות אמנות בינלאומיות בנושא קניין רוחני
איך ומתי ניתן לבצע רישום של כינויי מקור?
כינויי מקור ישראלים יירשמו לפי סעיף 2(א) לחוק על ידי לשכת הפטנטים במשרד המשפטים בפנקס כינויי מקור. הבקשה צריכה לפרט לפי סעיף 4 את המוצר, הפרטים מהם ניתן להסיק שהשם נועד להוות כינוי מקור ולא רק לציין את הסוג או המוצא של המוצר, בעל הזכות ומידע נוסף.
>>> פורום קניין רוחני <<<
בדומה המוצר לגביו ניתן לרשום כינוי מקור צריך להיות של מלאכה, חקלאות או תעשייה. הוראות מיוחדות קיימות בחוק לעניין רישום כינוי מקור של יין.
תוקף הרישום הוא לתקופה של עשר שנים שניתן להאריך אותה כל פעם לתקופות נוספות של עשר שנים.
החוק קובע בסעיף 22 ששימוש בכינוי מקור שלא לפי הדין מהווה הפרה של הזכות. ההכרעה בסכסוכים בעניין זה נתונה לרשם, כאשר הנפגע מהחלטתו יכול לערער לועדת ערר שתכלול שופט ושני נציגי ציבור.
במקרים אלו לפי סעיף 23 בסמכות בית המשפט להורות למפר להימנע מביצוע ההפרה ולתת בעניין זה צו מניעה. מלבד זאת, מהווה השימוש בכינוי שלא לפי החוק גם עבירה על פקודת סימני מסחר [נוסח משולב] תשל”ב-1972 עליה תחול הוראות הפקודה.
שימו לב כי מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי בכל בעיה או שאלה הנוגעת לעניין כינוי מקור, לאור מורכבותו המשפטית של הנושא האמור.
דוגמא מתוך פסק דין שעסק בסכסוך על כינוי מקור
מבדיקה שערכנו בארכיון המשפטי מצאנו והבאנו כדוגמא את הדיון בערעור שבהליך ו”ע 1011/05 המועצה לייצור פרחים ושיווקם – ענף פרי ההדר נ’ רשם הפטנטים – ערר על החלטת רשם הפטנטים לדחיית הבקשה של העוררת להאריך את התוקף לכינוי המקור שכולל מספר מילים ובהן Jaffaוהמחיקה שלו מפנקס כינויי המקור הישראלים.
הכינוי שניתן בשנת 1968 נועד לציין פירות הדר שגדלו באזורים מסוימים. תוקף הכינוי הוארך פעמיים אולם בשלב מסוים הוגש חומר לרשם שביקש להוכיח שאין עוד לראות בכינוי זה כינוי מקור, על סמך העובדה שהמועצה התירה שיווק של פירות הדר שגדלים גם בדרום אפריקה תחת אותו כינוי. הרשם טען בהתאם שאם מוצרים אחרים משווקים תחת אותו שם אזי אין לראות בו עוד כינוי מקור.
כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מרים שידולובסקי אור ויושבת ראש ועדת העררים מבטלת את החלטת הרשם משום שאותם נימוקים להארכת התוקף עדיין קיימים שכן עדיין למרות זאת קיים שוני בין הפירות הגדלים בישראל ובין אלו שבדרום אפריקה ולכן עדיין מדובר על כינוי מהסוג האמור.
