זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

שמועה – האם מהווה לשון הרע?

06/11/2014

שמועה, מעצם הגדרתה, מתייחסת להפצתו של מידע מסוים בין אנשים שונים, וזאת פעמים רבות ללא עיגונו של המידע בעובדות. אף כי במרבית המקרים, ובכל הנוגע לאמצעי התקשורת השונים כדוגמת העיתונות הממוסדת והמדיה הטלוויזיונית, כל פרסום נדרש להיות מבוסס מבחינה עובדתית, הרי שהציבור הרחב אינו מחויב לעמוד בקריטריונים כאלו, מה שמוביל להפצתן השוטפת של שמועות שונות, שאינן בהכרח מבוססות.

אף כי הפצתן של שמועות שונות הינה מאפיין בסיסי במסגרת כל קהילה חברתית, עוד משחר ההיסטוריה, הרי שבמהלך השנים האחרונות, ובעקבות המצאתם של אמצעים שונים להפצת מידע, כדוגמת הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים המידיים, הרי שהפצת שמועות הפכה קלה יותר מאי פעם בעבר, כאשר שמועה שאדם מסוים מפיץ עשויה להפוך לנחלתם של רבבות אנשים, וזאת תוך זמן קצר. כתוצאה מכך, שמועות שאינן מבוססות עלולות במקרים מסוימים להוביל לעוגמת נפש רבה לנשוא הדברים, ואף לגרום לו לנזק כלכלי ואישי ניכר.

האם ניתן להכיר בשמועות כלשון הרע?

בהתאם לחוק איסור לשון הרע, הוצאת לשון הרע מוגדרת ככל פרסום אשר עשוי להשפיל או לבזות אדם, ובין אם נעשה על גבי המדיה הטלוויזיונית, התקשורתית, או באמצעי המסורתי יותר – הדיבור.

בהקשר זה, המונח פרסום דורש כי המידע יופץ ברבים, ולפחות לאדם אחד בנוסף למפיץ המידע ולנשוא הדברים. מאחר ומטבעה של שמועה שהיא נפוצה בקרב מספר רב של אנשים, הרי שהיא עומדת באופן ברור בתנאי הפרסום אשר נקבע בחוק.

בנוסף, ועל מנת ששמועה מסוימת תוכר כהוצאת לשון הרע, עליה לכלול תוכן אשר מבזה או משפיל את נשוא הדברים, וזאת באופן ברור ובהתאם לנסיבות העניין.

חשוב לזכור, כי מטבע הדברים לא ניתן לקבוע קריטריונים ברורים באשר לסוג השמועות אשר יוגדרו כהוצאת לשון הרע, והדבר נקבע בכל מקרה ומקרה על ידי בית המשפט הדן בסוגיה, ותוך התייחסות לתוכן השמועה, לזהותו של מפיץ הדברים, ולסיטואציה הכוללת ברקע הדברים.

מתי שמועה תוגדר כהוצאת לשון הרע?

כאמור, הגדרתה של שמועה מסוימת כלשון הרע נקבעת בכל מקרה לגופו, כאשר על מנת לקבוע זאת, יש בראש ובראשונה להוכיח כי אכן מדובר בשמועה, דהיינו במידע מסוים אשר הופץ ברבים, ולא מוגבל אך למפיץ המידע ולנשוא הדברים.

בהמשך, בית המשפט יבקש לבחון האם תוכן השמועה הוא כזה אשר עשוי להיחשב כפוגעני וכמבזה מבחינתו של נשוא הדברים, וזאת בהתאם לנסיבות העניין.

חשוב לזכור בהקשר זה, כי כידוע, חופש הביטוי הינו אחת מזכויות הבסיס העומדות לזכותו של כל תושב מדינת ישראל, וחוקי המדינה קובעים במפורש כי אין לפגוע או לצמצם זכות זו, אלא במקרים חריגים ביותר. מסיבה זו, לא כל הפצתה של שמועה שאינה נעימה לאוזניו של מאן דהו מהווה עילה להתערבותו של בית המשפט, אלא רק במקרים חריגים, בהם ברור מעל לכל ספק כי מדובר בשמועה פוגענית במיוחד, הגוררת, או עשויה לגרור בנסיבות העניין, נזק משמעותי לנשוא הדברים.

מטבע הדברים, וגם במידה ובית המשפט מצא כי הפצתה של שמועה מסוימת אכן מוגדרת כהוצאת לשון הרע, לא תמיד ניתן לקבוע במדויק מהו היקף הנזק אשר נגרם לנשוא הדברים כתוצאה מהפצתה, ובין היתר מבחינה אישית, מבחינה כלכלית, ועוד.

מסיבה זו, בית המשפט מוסמך לפסוק לחובתו של מפיץ השמועה שהוגדרה כהוצאת לשון הרע תשלום פיצויים כספיים לזכותו של נשוא הדברים, וזאת גם ללא צורך בהוכחת נזק, ובהתאם לאופי השמועה, נסיבות הפצתה, והיקף תפוצתה בקרב הציבור הרחב.

ראו גם:

דוגמאות נפוצות ללשון הרע

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי