זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

לשון הרע על תפקוד איש ציבור

08/09/2014

אחד מעקרונות היסוד העומדים בבסיסו של כל משטר דמוקרטי באשר הוא, מתייחס לחופש הביטוי של האזרחים במרחב הציבורי, וזאת כל עוד הדבר לא גורר פגיעה שאינה מידתית בזכויות נוספות, כגון הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות, וכדומה.

יתרה מזאת, וכפי שבתי המשפט בישראל הבהירו מספר פעמים, בכל הנוגע לביקורת כלפי אדם האוחז במשרת נבחר ציבור, גבולותיו של חופש הביטוי אף מתרחבים, וזאת בהתבסס על זכותו של כל אזרח להביע את דעתו הישירה והכנה ביחס לפועלו של איש הציבור, אשר מרגע כניסתו לתפקיד מוגדר כמי שהסכים לעמוד בפני הביקורת הציבורית.

עם זאת, לעיתים ביקורת מסוימת כלפי איש ציבור חוצה את הגבול, ומהווה עילה להגשת תביעה משפטית כנגד מפרסם הביקורת.

הוצאת לשון הרע על איש ציבור – מתי מותר?

ככלל, בתי המשפט בישראל, האמונים על ההגנה על יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית, מקפידים באופן חד משמעי על שימור זכותו של כל אזרח להשמיע ביקורת רלוונטית ועניינית כנגד אנשי ציבור, אשר נבחרו לתפקידם על ידי הציבור עצמו, ומשכך נדרשים להסכית לטענותיו, גם במידה ונאמרו בצורה בוטה למדי.

מסיבה זו, חופש הביטוי של האזרחים באשר לפעילותו של איש ציבור גדול מחופש הביטוי ביחס לאדם שאינו איש ציבור, כאשר הדבר דורש לעיתים מאיש הציבור להתמודד בפני ביקורת בוטה, אשר עלולה אף להיתפס כהוצאת לשון הרע.

ככלל, וכל עוד הביקורת כנגד איש הציבור מתבססת על עובדות מוכחות, הרי שבמרביתם המוחלט של המקרים לא יוכל איש הציבור לנקוט צעדים כנגד המפרסם, החוסה תחת הגנת “אמת דיברתי”.

עם זאת, במקרים חריגים איש הציבור עלול להתמודד בפני השמצות ציבוריות שקריות, אשר גוררות פגיעה ישירה בשמו הטוב, וזאת ללא שיהיה ביכולתו להגיב להאשמות אלו באופן יעיל.

במקרים כגון אלו, אשר הינם כאמור חריגים למדי, רשאי איש הציבור, ככל אזרח במדינת ישראל, לפנות למערכת המשפטית בישראל בבקשת סעד, ולצורך הגנה על שמו הטוב, אשר הושחר ללא כל צידוק ממשי.

חשוב לציין בהקשר זה, כי על מנת להוכיח כי קיימת עילה להתערבותו של בית המשפט בתחום הרגיש של היחסים בין איש הציבור עצמו ובין הציבור אשר בחר בו, איש הציבור נדרש להוכיח כי אכן נגרם נזק מהותי וממשי לשמו הטוב, וזאת ברמה חריגה שאינה עומדת בכללי הסבירות הנהוגים במרחב הציבורי.

מתי ביקורת כנגד איש ציבור אינה מהווה הוצאת לשון הרע?

בנוסף להגנה אשר החוק מעניק לביטויים אשר בסיסם אמת, ונאמרים כחלק מהבעת דעה לגיטימית ביחס לפעילותו של איש הציבור, החוק מבהיר גם כי במידה ופרסום מסוים ביחס לאיש ציבור מוגדר כ”בעל עניין לציבור”, הרי שאין מקום לאסרו, וזאת גם במידה ופרסום זה עלול לפגוע במידה מסוימת בשמו הטוב של איש הציבור.

בהקשר זה, המונח “בעל עניין לציבור” יכול להתייחס לכל פרסום אשר נוגע בסוגיה פומבית העומדת בלב תודעתו של הציבור, וזאת באופן ישיר ורלוונטי.

במקרים דומים אלו, וגם במידה והפרסום פוגע באופן ממשי בשמו הטוב של איש הציבור, הרי שכל עוד הפגיעה הינה מידתית ביחס לעניין הציבורי הלגיטימי שיש לפרסום המדובר, הרי שאין מקום להתערבותו של בית המשפט כנגד המפרסם.

לעומת זאת, במידה והפרסום כולל מידע אישי רגיש אודות איש הציבור, אשר אינו רלוונטי בשום צורה שהיא להתנהלותו הציבורית השוטפת או לסוגיה ציבורית בוערת כלשהי, הרי שאיש הציבור זכאי להגנה מפני פרסום מסוג זה, בדומה לכל אזרח אחר במדינת ישראל.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי