התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים הביאה לכך שאלפי חברות הגיעו למצב של חדלות פירעון, כשאין להן מספיק נכסים ממשיים על מנת לפרוע את כל חובותיהן כלפי הנושים. במסגרת הליכי פשיטת הרגל שבוצעו כנגד אותן חברות, התברר לכונסי הנכסים ולנאמנים האחראים על פריעת חובות החברה כי עיקר נכסיה הם נכסים בלתי מוחשיים וכי יש צורך בפעולת עיקולי קניין רוחני.
לאור זאת, החלו בתי המשפט לתמוך יותר ויותר בעיקול נכסי קניין רוחני ועיקול פטנטים בפרט, אשר ניתן בנקל להעריך את שוויים, למכור אותם ולחלק את הסכומים המתקבלים לנושים. הרצון להימנע ממצב שבו נושים רבים יישארו חסרי יכולת לפרוע את חובותיהם, הביא לקביעת בתי המשפט כי נכסי הקניין הרוחני הם נכסים בעלי ערך כלכלי ברי עיקול.
כך, השווה בית המשפט את הפטנט ליבול חקלאי עתידי (ע”א 3553/00 אלוני נ’ זנד טל מכוני תערובת בע”מ). ודוק, כשם שניתן להעריך את שוויו הכספי של יבול חקלאי עתידי ולעקלו, על אף העובדה שערכו אינו וודאי (תלוי באקלים ובגורמים אחרים המשפיעים עליו), כך גם פטנטים מהווים נכסים ברי עיקול.
בהקשר זה יש לציין את חוק הפטנטים, תשכ”ז-1967, אשר מאפשר את שיעבודו של פטנט ו/או שיעבוד ההכנסות שהוא מניב, לרבות הכנסות עתידיות ממנו. לא זו אף זו, החוק אף מאפשר את מימושו של הפטנט באישור בית המשפט, אשר רשאי להורות על מכירתו במסגרת הליך העיקול של הקניין הרוחני.
עיקול נכסי קניין רוחני בלשכת ההוצאה לפועל
הפסיקה הגדירה את מטרת פעולת העיקול כפעולה שבאה להגביל יכולתו של בעלי הנכס לסחור ולהשתמש בו. זאת ועוד, מדובר בפעולה משפטית, אשר מעצם טיבעה תלויה באישור ראש לשכת ההוצאה לפועל וכרוכה בקבלת צו עיקול, כמפורט כדין. על מנת לנסות ולהביא לביטול הצו יש לפנות אלעו”ד קניין רוחני, מוטב לעשות כן טרם פתיחת ההליכים בהוצאה לפועל.
במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן להטיל עיקולים על נכסים שונים, כאשר סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז – 1967, המגדיר את המונח “נכס”, קובע כי הוא כולל בחובו גם זכויות עתידיות. זאת ועוד, בהקשר זה נכללים נכסי הקניין הרוחני תחת הגדרת נכסי מיטלטלין, כך שפלוני רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל להטיל עיקול על נכס קניין רוחני כגון פטנט, סימן מסחרי או זכויות יוצרים של החייב.
יש להבהיר כי עיקול קניין רוחני במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, עשוי להתרחש במקרים שבהם ניתן פסק דין חלוט כנגד החייב ובכפוף לכך שחלפו עשרים ימים מהמועד שבו המציא הזוכה לחייב אזהרה, בנוגע לפתיחת ההליכים כנגדו, לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין, כאמור. יתר על כן, בנוסף על כך שהליכי העיקול כוללים הטלת עיקול על נכסי הקניין הרוחני של החייב, המצויים ברשותו או מוחזקים על ידי גורם שלישי, הרי שבמסגרתם יכול הזוכה גם לבקש את מינויו של כונס נכסים על נכסי החייב.
לאחר שיחלפו לכל הפחות ארבעה עשר יום מהמועד בו עוקלו נכסי החייב ובמידה והחייב טרם פרע את חובותיו, ועדת המכירות מטעם לשכת ההוצאה לפועל תחל בהליך מכירתם. ההליך יסתיים במועד שבו נמכרו מספיק נכסים מעוקלים בכדי לשלם את חובו של החייב, או אז תופסק המכירה, יוסרו העיקולים ויתרת הנכסים יושבו לחייב.
