חוק המחשבים – התשנ”ה 1995 – נקודות למחשבה
חוק המחשבים הופך להיות יותר ויותר רלוונטי משנה לשנה, בעיקר לאורה של המהפכה הטכנולוגית שבמהלכה אנו חיים. משרד עורכי דין סער גרשוני ושות’, המתמחה בנושא ליטיגציה והופעה בבתי משפט, טיפל ומטפל בתביעות רבות הנוגעות בין השאר לחוק זה ובעיקר במקרים של הפרות החוק.
חוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 מגדיר מחשב כמכשיר שפועל על ידי תוכנה לביצוע עיבוד לוגי או אריתמטי של נתונים, לרבות מערכת מחשבים ולמעט מחשבי עזר כגון: מחשב כיס.
פרק ב’ לחוק מונה את עבירות המחשב, כאשר אדם העובר עליהן צפוי לעונש מאסר של שלוש עד חמש שנים. כך, סעיף 2 לחוק קובע כי עונש המאסר האמור יוטל על מי שמוחק חומר מחשב (מידע או תוכנה) משבשו, גורם לכל שינוי בו או מפריע לאופן השימוש בו, כמו גם למי שמפריע לשימוש במחשב או משבש את פעילותו התקינה.
קיראו בהרחבה בנושא: תוכנות קוד פתוח
זאת ועוד, אדם שכותב תוכנה, מעבירה לאחר או מאכסן אותה במחשב, על מנת שתוצאות השימוש בה יניבו פלט כוזב או אינפורמציה שגויה (כלומר, מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות את המשתמש בתוכנה) או אף מפעיל את המחשב תוך שיומש בתוכנה שכזו – דינו חמש שנות מאסר.
>>> פורום קניין רוחני וזוכוית יוצרים <<<
החוק עוסק גם בעבירת הפריצה למחשב בקובעו כי מי שחודר שלא כדין לחומר הנמצא במחשב, צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר, כאשר חדירה כוללת התחברות או התקשרות למחשב (למעט כזו העולה כדי האזנת סתר, כאמור בחוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979).
החוק נוגע אף בעבירת הפצת “וירוסים”, כך שמי שעורך תוכנה שמטרתה לגרום נזק למחשב או לחומרים המצויים בו, מתוך מטרה לגרום לאותם נזקים, עשוי בית המשפט להרשיעו בעבירה על החוק, אשר בגינה הוא עלול להישפט לחמש שנות מאסר, זאת במידה והוא אכן החדיר את הנגיף למחשב (אחרת עונש המאסר המקסימאלי עומד על שלוש שנים בלבד).
בואו להבין יותר על: ראיות אלקטרוניות
תביעת פיצויים על פי חוק המחשבים
פרק ג’ לחוק המחשבים עוסק במעשים העולים כדי עוולה נזיקית, כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אשר הוראותיה יחולו על אותם מעשים.
ודוק, אדם שמוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו או לשיבוש בכל דרך אחרת בניגוד לדין ניתן יהיה לתבוע ממנו פיצויים בגין הנזקים שגרם. יתר על כן, גם הפרעה שלא כדין לשימוש בחומר מחשב או במחשב עצמו, מהווה עוולה נזיקית, כאשר אין נפקא מינה לדרך בה מבוצעת אותה הפרעה, כאמור בחוק.
חוק המחשבים מחמיר עם הנתבע בנזיקין על פי חוק דנן, כך שהוא מטיל את נטל ההוכחה על כתפיו וקובע כי יהא עליו להוכיח את הטענה שהוא אכן עשה את המעשה בהתאם לדין, זאת להבדיל מהכלל הנזיקי לפיו “המוציא מחברו עליו הראיה”.
היינו, ברוב התביעות הנזיקיות המתבססות על פקודת הנזיקין יהא נטל ההוכחה מוטל על התובע, אולם בתביעה נזיקית על פי חוק המחשבים יוטל נטל זה על הנתבע, עובדה שיש בה כדי להשליך באופן משמעותי על תוצאות המשפט.
יחד עם זאת, סעיף 9 לחוק מערים קושי מסויים על קבלת פיצויים במסגרת תביעה תביעה נזיקית המבוססת על החוק, כאשר הוא קובע כי רק במידה והתובע יוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התרשלותו של המעוול, יפסוק לו בית המשפט פיצוי כספי בגין נזקיו.
