זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

עורך פטנטים

28/03/2013

פטנט הוא זכות בלעדית לשימוש המוענקת על ידי המדינה לתקופה מסוימת להוגה של פתרון לקושי בעולם האמיתי, שמקורו במחשבתו של שהאדם. פטנט שוני מתגלית בכך שהתגלית היא דבר שהיה סמוי מהעין עד לחשיפתו ואילו הפטנט מתייחס ליישום שלא היה קיים בעבר. הפטנטים מתייחסים בדרך כלל לפתרונות מדעיים, טכנולוגיים שונים.

זכות הקניין של בעלי הפטנט מוגבלת לפי חוק הפטנטים תשכ”ז-1967 לתקופה של 20 שנה.

עורך פטנטים הוא אדם שעבר התמחות וקיבל רישיון לעריכת פטנטים שתפקידו מוסדר בחוק ומפוקח על ידי משרד המשפטים. אדם שאינו מחזיק ברישיון מתאים אינו רשאי להשתמש בתואר המקצועי ולעסוק בתחום.

קיראו בהרחבה על: רישום פטנטים בישראל

תפקידו וסמכויותיו של עו”פ לפי חוק בישראל

עורך הפטנטים עוסק בין היתר במתן יעוץ לאדם שעומד מאחורי ההמצאה על אופן ההגנה הראוי למשאבי הקניין הרוחני שלו ולטפל בעניינים הפרוצדוראליים הקשורים להבטחת הגנה זו, סעיף 155 לחוק אף מאפשר לעורך הפטנטים לייצג גם בהליכים בבית משפט אך רק בשאלות הקשורות לפטנט או המצאה ובנוכחות עורך דין, שכן דרישות ההשכלה וההסמכה של עורך הפטנטים שונות מאלו הקיימות לעורך דין.

סעיף 142 לחוק קובע שמי שרשאי לכהן כעורך פטנטים ולקבל רישיון הוא תושב ישראל שעבר את בחינות ההסמכה לעריכת פטנטים, שילם את האגרה והתמחה כשנתיים לפחות אצל רשם הפטנטים, במחלקה לפטנטים במפעל או במשרד לעריכת פטנטים.

>>> פורום קניין רוחני <<<

מלבד זאת, קיימת גם דרישה נוספת להשכלה גבוהה באחד מהתחומים הבאים: מדעי המחשב, רוקחות, ביולוגיה, כימיה, הנדסה, פיסיקה.

במקרה שמוגשת תלונה כנגד עורך פטנטים רשאי שר המשפטים לפי סעיף 146 לחוק למנות ועדת משמעת שתדון בנושא.

סעיף 148 לחוק מגדיר עבירות משמעת של עורכי פטנטים כהפרות של כללי האתיקה המקצועית החלים עליהם, רשלנות, התנהגות שאינה מתאימה למקצוע ולעבודה, שימוש בתואר עורך פטנטים על ידי מי שאינו מוסמך לכך או הרשעה בעבירה פלילית שמוטל בגינה קלון.

חשוב לציין כי על החלטות ועדת משמעת זו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

קיראו בהרחבה על: תביעה על הפרת פטנט

פסק דין מעניין בתביעה נגד עורך פטנטים – דוגמא

מתוך הארכיון המשפטי הבאנו כדוגמא את ההליך בערעור ע”א 2725/01 ד”ר מרק מ’ פרידמן עו”ד נ’ ביו-נר בע”מ – ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב על חיוב המערערים בנזקי המשיבה.

בשנת 1993 פנתה המשיבה למערער שבמקצועו עורך דין ועורך פטנטים כדי שיערוך את הבדיקות הנדרשות לרישום פטנט על מכשיר רפואי מסוים, כאשר בסיום לפי הודעת המערער כי לא קיימת מניעה הוגשה בקשה לרשום את ההמצאה בפברואר 1994 ברשם הפטנטים בארה”ב, שדחה לבסוף את הבקשה בשל קיומם של פטנטים דומים.

בית משפט קמא קבע כי המערער ושותפו התרשלו בתפקידם ולכן עליהם לשאת בסכום הנזקים של 700,000 שקלים ובאחריות הן לגבי שלב הפיתוח והן הרישום.

בית המשפט המחוזי סבר שהיה על הערכאה הראשונה לדון בעומק בשאלה האם הוסברה למשיבה כראוי העובדה כי קיימות מספר בדיקות אפשריות ולקבוע לגבי התרשלות המערער בעניין זה, לפני שהתייחס לרשלנות בביצוע הבדיקה שנבחרה על ידי המשיבה. במידה וייקבע שהייתה התרשלות בעניין זה אז ייפסק פיצוי בשיעור האמור ואם לא אז על הפיצוי להתייחס רק לשלב הרישום ולא לפיתוח.

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי