זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחרמהתקשורתאודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

האם שימוש בתוכנה API מהווה הפרה של זכויות יוצרים?

28/08/2023

ביום שני, 5 באפריל 2021, פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון הפדרלי האמריקאי באחת מהפרשיות המרתקות ביותר בתחום המשפט, הטכנולוגיה והקניין הרוחני בשנים האחרונות: Google LLC v. Oracle America. בית המשפט קבע ברוב של 6 שופטים נגד 2, ששימוש של חברה אחת בממשק תכנות יישומים (API) של חברה אחרת, עשויה לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן, לפי דיני זכויות היוצרים. כדי להבין את ההחלטה, וכיצד היא עשויה להשפיע על תעשיית התוכנה במדינת ישראל, יש להבין קודם כל מה זה ממשק תכנות יישומים, ומהם שורשי הסכסוך בין חברת Google לבין חברת Oracle.

מהי תוכנת API

בפשטות, ממשק תכנות יישומים (API – Application Programming Interface) הוא רכיב במערכת תוכנה שמאפשר לחלק אחד במערכת לעבוד ולפעול מול חלק אחר. כאשר מדובר בסביבות של פיתוח תוכנה ושפות תכנות, לממשקי תכנות יישומים ישנה חשיבות מיוחדת, שכן הם יכולים להקל מאוד על חייו של המפתח. לרוב, מדובר בממשקים גנריים, שנועדו לספק פתרונות זמינים ומהירים לצרכים שכיחים ביותר. עם זאת, חשוב לעמוד על כך שממשקים אלו מוצעים על ידי מפתחי שפות התכנות כקוד “מוכן” שנכתב במקור על ידי אחר – לרוב על ידי החברה המציעה את סביבת הפיתוח.

מערכת ההפעלה Android של Google פותחה בשפת Java, שהזכויות בה ובממשקי תכנות היישומים שמוצעים עמה, שייכות כיום לחברת Oracle. במסגרת הפיתוח, נעזרה Google בשורה של אותם ממשקי תכנות יישומים. התביעה נגדה עסקה בשימושים אלו, בעילה של הפרת זכות יוצרים. לטענת Oracle, ממשקי תכנות היישומים הם רכיב המוגן לפי דיני זכויות היוצרים, ומשכך לא הייתה ל-Google הזכות להשתמש בהן ללא רישיון.

סער גרשוני
עו”ד קניין רוחני
זקוקים לייעוץ ראשוני? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    שלח

    קביעת בית המשפט העליון הפדלי

    קביעת בית המשפט העליון הפדרלי האמריקאי בהליך זה, שהוצגה קודם לכן, מיטיבה עם Google,  ומשכך מובן שהיא עשויה להיטיב עם חברות רבות שעוסקות בפיתוח – שכן שימוש בממשקי תכנות יישומים היא פרקטיקה מקובלת ביותר כיום בתעשיית התוכנה.  בהחלטתו, בחן בית המשפט העליון את תחולתה של דוקטרינת “שימוש הוגן” (Fair Use) על השימוש שעשתה Google בממשקים. דוקטרינה זו נועדה לאפשר שימוש ביצירה המוגנת מכוח זכויות יוצרים, גם בהיעדר הרשאה לשימוש מבעל הזכות. לשם כך, נדרש בית המשפט לארבעה מבחנים: מטרת השימוש, אופי השימוש, היקף השימוש והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

    בנוסף, בית המשפט עמד על התכלית החברתית שלאורה התקבלה החלטה זו. חרף האינטרסים החשובים שעליהם נועדו להגן זכויות הקניין הרוחני, לעיתים האינטרס הציבורי שבעידוד היצירתיות והקדמה האנושית גוברים עליהם. לדעת בית המשפט, מקרה זה ממחיש זאת היטב, שכן קביעה לפיה Google הפרה את זכויות יוצרים בשל השימוש ב-API של Oracle, תייצר אפקט מצנן רב השפעה בעבור חברות גדולות וקטנות כאחד, שמפתחות בשפת Java – מהפופולריות שבסביבות הפיתוח בשוק התוכנה כיום.

    יחד עם זאת, נראה שגם קביעה זו של בית המשפט העליון לא סתמה את הגולל על האפשרות ששימוש בממשקי תכנות יישומים יהוו, במקרים מסוימים, הפרה של זכות יוצרים. החלת דוקטרינת השימוש ההוגן אפשרית, מלכתחילה, רק במקרים בהם מוצר כלשהו מוגן לפי דיני זכויות יוצרים. בית המשפט נמנע מלקבוע זאת באופן חד משמעי ביחס לממשקי תכנות יישומים, אך משלא קבע אחרת, ייתכן שכך הדבר. אין זה מן הנמנע, שבמקרים אחרים, בהם המסכת העובדתית נוטה לחובת החלת ההגנה לפי דוקטרינת “השימוש ההוגן”, התוצאה תהיה הפוכה – כזו שאינה מיטיבה עם המפתח, אלא עם בעל הזכויות בממשק תכנות היישומים.

    כיצד פסיקה זו צפויה להשפיע על חברות פיתוח תוכנה ישראליות?

    לשאלה זו אין תשובה פשוטה וחד משמעית, משום שמדובר בסוגיה עדכנית שעוד דורשת פיתוח משפטי, ושלהערכתנו עוד יידון בה רבות בבתי משפט שונים ברחבי העולם. נציע לבחון את התשובה אליה בשני מישורים.

    ראשית, על כל חברה ישראלית שפועלת, או מתכננת לפעול בשוק האמריקאי, להביא בחשבון במסגרת תהליכי הפיתוח והאימפלמנטציה (הטמעה) שלה, את האופן בו היא משתמשת ב-API שמוצע על ידי סביבת הפיתוח – תוך התייחסות לאופי השימוש ולהיקפו, בהתאם למבחני דוקטרינת “השימוש ההוגן”. ככל שאותה חברת פיתוח משתמשת בממשק תכנות יישומים שמוצע על ידי חברה אחרת, יש לוודא שהיא פועלת בחסות רישיון כדין.

    שנית, על חברת ישראליות להביא בחשבון שספקיות סביבות פיתוח בינלאומיות שונות פועלות גם במדינת ישראל. דוקטרינת “השימוש ההוגן” קיימת גם במשפט הישראלי, ותחולתה דומה לאופן בו יישם אותה בית המשפט העליון האמריקאי, והם מעוגנים בסעיף 19(ב) לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007. עם זאת, ככל שהתקדים שנקבע בפסק הדין בעניין Google LLC v. Oracle America לא אומץ במלואו על ידי בית המשפט המקומי במדינת ישראל, אין ודאות בדבר תחולתו במשפט הישראלי ביחס לממשקי תכנות יישומים, והאם ממשקים אלו מוגדרים כיצירה מוגנת במשפט הישראלי.

    מאמרים נוספים בשבילכם
    סימני מסחר בהקמת זכיינות ראשית
    קראו עוד
    כל מה שצריך לדעת על עורך דין זכויות יוצרים: מה תפקידו ומתי צריך אותו?
    קראו עוד
    רישום פטנט: כמה עולה לרשום פטנט בישראל?
    קראו עוד
    זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


      תחזרו אליי