הבינה המלאכותית שינתה את כללי המשחק: טקסטים, תמונות, קטעי מוזיקה וסרטונים נוצרים בלחיצת כפתור, ללא מעורבות אנושית ישירה. אולם מי נחשב לבעל הזכויות על התוכן? האם המשתמש שהזין את ה-prompt? החברה שפיתחה את האלגוריתם? או שאולי בכלל אין זכויות יוצרים על יצירות שנוצרו בעזרת ה- AI?
שבועות בודדים לאחר ההשקה הרשמית של ChatGPT, בנובמבר 2022, החלו ויכוחים ברחבי העולם בשאלה מי מחזיק בזכויות היוצרים על תכנים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. היוצרים האנושיים טענו כי ללא היצירתיות והכוונה שלהם (prompt””) לא הייתה נוצרת היצירה; חברות הטכנולוגיה טענו כי המודלים שבנו הם אלו שאחראים על התוכן; ואילו המחוקקים, נותרו לעיתים קרובות צעד אחד מאחור (ואפילו כמה צעדים), מנסים לעדכן חוקים שנכתבו בעידן אחר לחלוטין.
גם כיום, כמעט שלוש שנים לאחר פרוץ מהפכת הבינה המלאכותית באופן רשמי, התשובה לשאלה רחוקה מלהיות חד משמעית. במדריך זה נסקור באופן מקיף את הדילמות המשפטיות בעניין וכן את המשמעויות המשפטיות המעשיות ליוצרי ובעלי תוכן.
זכויות יוצרים הן זכויות משפטיות המוענקות ליוצרי יצירות מקוריות, כגון יצירות ספרותיות, אמנותיות, מוסיקליות, דרמטיות, סרטים, תצלומים ותוכנות מחשב. זכויות אלו מקנות ליוצר את הזכות לאפשר או למנוע מאחרים לעשות שימוש ביצירתו ללא רשותו.
מטרת ההגנה היא לעודד יצירתיות וחדשנות, תוך איזון בין זכויות היוצר לבין האינטרס הציבורי בגישה חופשית ליצירות בתום תקופת ההגנה. ברוב המקרים, ההגנה נמשכת עד 70 שנה לאחר מות היוצר, ולאחר מכן היצירה הופכת לנחלת הכלל.
עוד בנושא:
חוקי זכויות היוצרים הקיימים בישראל ובעולם נשענים על הנחה בסיסית: היצירה היא תוצאה של מאמץ אנושי, של כישרון ויצירתיות אנושית.
מדובר בהנחה ברורה וטבעית, בהתחשב בכך שרוב חוקי זכויות היוצרים נכתבו במאה ה-20, בעידן שבו המונח “יוצר” התייחס בהכרח רק לבן אדם.
אלא שבינה מלאכותית מערערת את ההנחה הבסיסית הזו. כאשר אלגוריתם מסוגל לייצר תוכן, לעיתים ללא כל תרומה ישירה מצד המשתמש, עולה השאלה: האם התוצר שנוצר ייחשב ליצירה מקורית הראויה להגנה? ואם כן, למי שייכת אותה הגנה?
מדובר בשאלת מיליון דולר, שלאחר כשלוש שנות דיונים נולדו לה כמיליון דעות. כך למשל, בארצות הברית, עמדת משרד זכויות היוצרים הפדרלי (U.S. Copyright Office), שקיבלה אישור במספר החלטות של בתי משפט מדינתיים ופדרליים, היא כי ככלל זכויות יוצרים דורשות מחבר אנושי.
בהתאם למשרד הזכויות הפדרלי, תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית כתוצאה מהנחיות פשוטות לא ניתן להגנה בזכויות יוצרים. עם זאת, במקרים מסוימים, בהם ניתנו הנחיות מפורטות ונוספו אלמנטים שנוצרו על ידי מחבר אנושי, כן ניתן להעניק הגנת זכויות יוצרים לתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית.
יצוין כי עמדות משרד זכויות היוצרים הפדרלי נתפסות כהכוונה מקצועית ראשונית, ובתי המשפט נוטים להתייחס אליהן בכובד ראש. עם זאת, בתי המשפט אינם מחויבים לקבל את עמדות המשרד ולעיתים נוקטים בגישות פרשניות עצמאיות.
לעומת זאת החוק הבריטי, מכיר באפשרות להעניק זכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי AIלמי שיזם וארגן את הפעולות הדרושות להפקת היצירה. עם זאת, משך ההגנה על זכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי AI מוגבלת ל- 50 שנה מתחילת השנה הקלנדרית לאחר מועד היצירה. כמו כן, ליוצר אין זכות מוסרית ביצירתו, כלומר, אין לו זכות לדרוש הכרה כאבי היצירה, או למנוע עיוות, סילוף או פגיעה בכבודה של היצירה כפי שמוענק ליוצרים אנושיים ביצירות “רגילות”.
בישראל, טרם נקבעה בחוק או בפסיקה התייחסות מפורשת לשאלת זכויות היוצרים ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. עם זאת, השימוש העקבי בחוק זכויות יוצרים, במונחים כגון “אדם” ו”אזרח”, לצד העיקרון המרכזי שמטרתו לעודד יצירתיות אנושית מקורית, מצביעים על כך שהפרשנות ככל הנראה צפויה להיות כי זכויות יוצרים יוקנו ליצירות שהן פרי יצירתיות אנושית, ולא ליצירות שנוצרו באופן עצמאי על ידי מערכות בינה מלאכותית.
המשמעות המעשית היא שכל עוד לא תוקן החוק במפורש, סביר להניח כי תכנים שנוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית, לא ייהנו מהגנה של זכויות יוצרים בישראל. אולם, אם ניתן יהיה להוכיח תהליך של בחירה, עיבוד או עריכה ממשי שביצע המשתמש, ייתכן והחלקים הללו לפחות ייחשבו ל”יצירה מוגנת” שמקנה זכויות יוצרים למשתמש.
כך למשל, אם המשתמש ניסח prompt מורכב ומפורט, שכלל תסריט כתוב, תיאור סצנה מדויק או בחירות סגנוניות ייחודיות, ושילב את התוכן שקיבל מה- AI בעריכה, עיבוד והוספת אלמנטים מקוריים משלו, ייתכן וחלקים מהתוצאה הסופית ייחשבו ליצירה מקורית הזכאית להגנת זכויות יוצרים.
לעומת זאת, במקרים בהם תרומתו של המשתמש הסתכמה בהזנת הוראה כללית או בסיסית (“כתוב לי סיפור קצר הכולל דרקונים”), הסבירות להכרה בזכויות יוצרים על התוכן תהיה נמוכה, שכן לא התקיימה תרומה יצירתית אנושית מספקת.
שאלה נפרדת מהשאלה האם ניתן להעניק הגנת זכויות יוצרים על התוכן שנוצר ב-AI היא השאלה האם ה- prompt עצמו, כלומר, ההוראות או הבקשות שהמשתמש מזין למערכת הבינה המלאכותית, מהווה יצירה מקורית הזכאית להגנת זכויות יוצרים בפני עצמה.
התשובה, בדומה לשאלה הקודמת, היא תלוי. מכיוון שזכויות יוצרים מגינות על אופן הביטוי של רעיון, ולא על הרעיון עצמו, הוראה כללית ופשוטה כמו “צור תמונה של דרקון משחק קלפים” תיחשב כרעיון שאינו מוגן. עם זאת, ייתכן ש- prompt מורכב, מפורט ומקורי, יזכה להגנה.
כך למשל:
כאשר יש עשרות או מאות prompt בנוסחים מורכבים (“צור תמונה של דרקון סיני עתיק, בעל קשקשים מוזהבים, הלובש טוקסידו בסגנון שנות ה-20 ומונוקל, יושב ליד שולחן עץ מהגוני עתיק ומשחק פוקר מול תנין סגול בלב יער קסום, כשהשמש שוקעת ברקע ומאירה את הסצנה בגוונים כתומים-סגולים, בסגנון ציור שמן מתקופת הרוקוקו”).
ניתן לטעון כי המשתמש לא רק העלה רעיון כללי, אלא יצר ביטוי ייחודי ומורכב, הכולל בחירות יצירתיות. כל אלו עשויים להיחשב “יצירה מקורית” הזכאית להגנת זכויות יוצרים.
יש להבחין בין ההגנה על זכויות יוצרים ביחס לתוכן שנוצר על ידי ה-AI (שכאמור, המצב המשפטי לגביו אינו ברור לחלוטין) לבין זכויות היוצרים של האלגוריתמים והמודלים.
כך, הקוד שמרכיב את האלגוריתם (source code) מוגן לפי דיני זכויות יוצרים, בדומה לכל יצירה אחרת. יש לזכור כי ההגנה ניתנת על אופן הביטוי הייחודי של הקוד, ולא על הרעיונות, העקרונות או הפונקציות הכלליות שהוא מממש. משמעות הדבר היא שאם מישהו מעתיק את הקוד או עושה שימוש בו ללא רשות, מדובר בהפרת זכויות יוצרים.
בנוסף, לאחר שהאלגוריתם מאומן על כמויות אדירות של נתונים, הוא הופך ל”מודל מאומן” בעל יכולות חיזוי וניתוח ייחודיות. לא ניתן להגן על המודל המאומן עצמו באמצעות זכויות יוצרים (כיוון שאין בו ביטוי יצירתי מקורי כשלעצמו), אולם ניתן להגן עליו כ”סוד מסחרי”. כלומר, כל עוד החברה השומרת עליו נוקטת באמצעים סבירים לשמור על סודיותו, היא זכאית להגן עליו משפטית כנכס עסקי.
הסיטואציה מוכרת, אתם נרשמים לשירות חדש, רוצים להתחיל, מדלגים במהירות על עמודי תנאי השימוש, ולוחצים “אני מאשר” מבלי לקרוא לעומק. אלא שבניגוד לשירותים סטנדרטיים, במקרה של תוכנות AI, תנאי השירות כוללים שאלות קריטיות של זכויות יוצרים, אחריות משפטית וחשיפה לתביעות.
אלו הנקודות העיקריות שכדאי לשים אליהן לב בתנאי שימוש בתוכנות AI:
תנאי השימוש ב- AI הם לא סתם תנאים טכניים, אלא הם מהווים חוזה משפטי מחייב, שיכול לקבוע אם תתאפשר לכם בעלות על התוכן, או חלילה תיחשפו לתביעות מבלי לשים לב.
כדי להימנע מתביעות זכויות יוצרים בעת שימוש בתכנים שנוצרו או עובדו באמצעות AI, חשוב לעבוד בצורה מושכלת וזהירה. להלן מספר עצות מעשיות:
יישום העצות שפורטו, לא רק תסייע לכם להימנע מתביעות והשלכות משפטיות, אלא גם תחזק את מעמדכם כיוצרים מקצועיים בעולם הדיגיטלי החדש.
בעוד שהדיון המשפטי במקרים רבים מתמקד בשאלה כיצד ניתן להימנע מהפרת זכויות יוצרים בעת שימוש ביצירות שנוצרו באמצעות AI, לא פחות חשובה השאלה ההפוכה: כיצד יכולים יוצרים ובעלי זכויות להגן על יצירותיהם מפני שימוש לא מורשה על ידי AI?
למרבה הצער, החברות המובילות בתחום ה- AI, אינן נוקטות, נכון להיום, בצעדים פרואקטיביים משמעותיים להגנה על זכויותיהם של יוצרים מקוריים מפני שימוש לא מורשה (ולעיתים אף תומכות משפטית במפרים).
בהמשך לכך, האחריות להגן על יצירות מקוריות מפני שימוש לא מורשה נופלת בעיקר על היוצרים ובעלי הזכויות עצמם. אלו הצעדים המרכזיים המומלצים להגנה על יצירות מקוריות מפני שימוש לא מורשה ב-AI:
עד שיחוקקו חוקים מחייבים ועד שהחברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית ייטלו אחריות, ההגנה על יצירות מקוריות תלויה בנחישות ובפעולה יזומה של היוצרים עצמם.
בארצות הברית וברחבי העולם מתנהלות בימים אלו מספר תביעות מתוקשרות מאוד, שמנסות להתמודד עם שאלה זו בדיוק. כך, יוצרים, אמנים, סופרים, עיתונאים ובעלי מאגרי מידע תבעו חברות טכנולוגיה מובילות בטענה כי השתמשו ביצירותיהם לאימון מערכות בינה מלאכותית, מבלי לבקש רשות ומבלי לשלם תמורה.
בישראל, חוות דעת של משרד המשפטים הישראלי מחודש 05/2025, הבהירה במקצת את הסוגיה. בהתאם לחוות דעת זו, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון ה – AI חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים.
עם זאת, חוות הדעת אינה משתרעת על מקרים בהם מאגר המידע לאימון ה- AI אינו כולל מגוון רחב של תכנים אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים.
כלומר, כאשר מדובר באימון מערכת AI תוך שימוש במספר מצומצם של יצירות ממקור מסוים, למשל, מאגר תמונות פרטי של אמן אחד או אוסף כתבות של עיתונאי יחיד, השימוש ביצירות לצורך אימון עשוי להיחשב להעתקה בלתי מורשית ולהפרת זכויות יוצרים.
בעידן שבו גבולות זכויות היוצרים הדיגיטליות משתנים ומתפתחים במהירות, ייעוץ משפטי מדויק הוא קריטי כדי להימנע מטעויות יקרות.
כך, עורך דין זכויות יוצרים יידע כיצד להגן על היצירות שלכם ומנגד יסייע לכם להבין מה מותר ומה אסור על מנת להימנע מלהפר זכויות יוצרים בעצמכם. כמו כן, עורך דין זכויות יוצרים יוכל לסייע בניסוח הסכמים מסחריים שיגדירו את היקף השימוש המותר בתכנים, לבחון עבורכם את תנאי השימוש ולהזהיר מראש מסיכונים משפטיים.
ככלל, מומלץ לעשות שימוש בשירותי עורך דין זכויות יוצרים בכל מצב, אולם בעיקר במצבים הבאים:
במילים פשוטות, בכל נקודת מפתח שבה יש סיכון משפטי ממשי, כדאי לעצור ולפנות לייעוץ לעורך דין בעל ניסיון, לפני שהבעיה תהפוך לתסבוכת משפטית.
מהפכת הבינה המלאכותית היא האירוע המשמעותי ביותר בתחום זכויות היוצרים מאז המצאת הדפוס. היא משנה את כללי המשחק, מטשטשת את הגבול בין יצירה אנושית לתוצר אלגוריתמי, ומציבה אתגר משפטי חסר תקדים בפני יוצרים, עסקים, ומחוקקים כאחד.
כפי שראינו, שאלת הבעלות על תכני AI רחוקה מלהיות סגורה, אך הכיוון המשפטי הולך ומתבהר: תוכן שנוצר בעזרת AI יוכל לזכות בהגנת זכויות יוצרים רק כאשר משולבת בו תרומה אנושית ממשית.
בין אם אתם יוצרים שמעוניינים להגן על היצירה שלכם מפני שימוש לא מורשה, ובין אם אתם משתמשים ב- AI הרוצים להימנע מהפרת זכויות של אחרים, ייעוץ משפטי מקצועי הוא הכלי החשוב ביותר שיבטיח שאתם פועלים במסגרת החוק.
עורך דין בעל ניסיון בזכויות יוצרים דיגיטליות יוכל לספק לכם מפת דרכים ברורה: כיצד להגן על זכויותיכם, כיצד להשתמש נכון בתכני AI מבלי להסתכן בתביעות, ואיך להפוך את האתגר להזדמנות עסקית בטוחה.
אל תמתינו לרגע שבו תיאלצו להתמודד עם הליכים משפטיים, בין בתור תובעים או נתבעים, הקדימו לפעול, והתייעצו עם עורך דין שילווה אתכם בבטחה בעולם החדש של זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
